שיחק אותה בקהאם

רק שחקן אחד, במשחק של אנגליה ברביעי נגד יוון, היה זכאי להמשיך בדיוק מהמקום בו עצר לפני שישה שבועות. ואואן הארגריבס לא איכזב. לעיני קהל שרק לפני שלושה חודשים נהג לשרוק לו בוז, הפגין הארגריבס את המעלות שהפכו אותו לכדורגלן שנבחרת אנגליה לא יכולה בלעדיו, אולי יותר מכל אחד אחר. הוא רדף, תיקל, צד כדורים ומסר אותם במהירות. מעל הכל, הוא הפגין עירנות ועקשות שאמורות היו להיות הסטנדרט לכל הסגל שנסע לגרמניה.

נראה שאם הארגריבס היה משחק בשנים האחרונות בפרמיירליג, רשימת המועמדים לתפקיד הקפטן היתה מתרחבת במהלך החיפושים אחרי יורש לדייויד בקהאם. את החולצה מספר 7 הוא כבר ירש מהקפטן לשעבר, ובדומה לו, הפגין מוסר עבודה גבוה, ממש כמו זה שבקהאם הראה בפעם הקודמת שיוון ביקרה באולד טראפורד, לפני חמש שנים. הארגריבס פשוט כיסה כל גבעול דשא בין הרחבות, מה שסייע לאנגליה לשחק בקצב מהיר.

הדמיון לא מסתיים כאן. להופעתו דווקא באיצטדיון הזה נוסף ממד מפולפל לאור הידיעה שמנצ'סטר יונייטד מנסה לרכוש אותו מבאיירן מינכן. הדבר המסקרן הוא שלקח כל כך הרבה זמן עד שמנג'ר בפרמיירליג יגיב לשאיפה שהארגריבס מביע כבר שנים: לשחק בליגה האנגלית. הוא היה חלק מהסגל של סוון גוראן אריקסון מימיו הראשונים של השבדי בנבחרת, ובגביע העולם 2002 נחשב לשחקן בעל הכושר הגופני הטוב ביותר בסגל. מעולם לא היה ספק לגבי הבגרות או המקצוענות שלו. כל עוד הוגבל להופעות כמחליף, בדרך כלל במשחקי ידידות, הוא לא הצליח להפגין את כישרונותיו. ברגע שאריקסון נתן לו הזדמנות של ממש בגרמניה, הוא לקח אותה בשתי הידיים.

"הארגריבס היה פנומנלי", הסכים המאמן סטיב מקלארן בסיום המשחק שלשום. "הוא קבע את הסטנדרט שאחרים צריכים לשאוף אליו, לא רק בגלל הגישה שלו אלא בזכות כל הדברים שעשה. הוא היווה דוגמה לג'רארד ולאמפרד, שניסו לחקות אותו".

כאשר במהלך המחצית השנייה, כשאנגליה כבר הובילה בארבעה שערים, החלו 45 אלף הצופים לשיר בספונטניות את ההמנון, נדמה היה כי הניצחון הקל עלול לשמש כתרוץ להכרזה על התחייה המיידית של חלומות התהילה האנגליים. אבל גם התרומה המצוינת של הארגריבס וההופעה הסבירה של שניים-שלושה שחקנים נוספים לא צריכה להטעות ולגרום למישהו לחשוב שמדובר בנקודת מפנה.

"קבענו את הסטנדרט ועכשיו אנחנו צריכים לשמור עליו", סיכם מקלארן, והוסיף בנימה אישית: "אני במעמד מיוחד ואני בהחלט מודע לכך. כבר הייתי חלק מהנבחרת, אבל להוביל אותה זה דבר שונה, מרגש ומאתגר". הקפטן החדש, ג'ון טרי, שהבקיע את השער הראשון, הגדיל ואמר שהערב "לא יכול היה להיות טוב יותר". ואכן, בהמשך ישיר לדברי השניים, מדובר בתוצאה שתרים את מוראל הסגל, אבל לא עד כדי כך שניתן יהיה להתעלם בנוחות מהמציאות הקשה. אנגליה לא הפכה לפתע לנבחרת נהדרת, או אפילו לנבחרת טובה. לפחות בזכות הארגריבס יש לה אבן פינה.