שקטים, לשם שינוי

בעונות האחרונות הרגילה הפועל ירושלים את אוהדיה שכל הדברים נסגרים רק ברגע האחרון. בעונה שעברה, לדוגמה, הושלם סגל הקבוצה רק עם היציאה למחנה האימון, וזהות המאמן התבררה רק כמה שבועות קודם כן. מי שיסתכל על המתרחש כעת במלחה, אם כן, יתקשה להאמין: אמצע חודש אוגוסט, כמעט שלושה חודשים לפני פתיחת העונה - ובהפועל ירושלים כבר מתעסקים בזהותו של השחקן העשירי בסגל.

בצלה של המלחמה המסתיימת בצפון, הפועל ירושלים נבנית כעת בשקט ובשלווה בלתי אופייניים - מעמדות הבק-קורט ועד הביג-מנים שמתחת לסל. מי שאינו מכיר את הקבוצה יכול לחשוב שמדובר בגוף שעתותיו בידיו ותקציבו שופע, ושהשחקנים הם אלה שצריכים להילחם זה בזה בשיניים ובציפורניים כדי להגיע אליו. מי שהיה עד ללחץ ולאנדרלמוסיה השוררים במכבי תל-אביב בתקופה האחרונה, עם עזיבת הכוכבים והכישלון המתמשך להחתים מחליפים ראויים, מבין עד כמה מוזרה התמונה הזאת.

בקיצור: תשעה שחקנים בכירים כבר יש להפועל ירושלים, מתוכם חמישה זרים. אף אחד מהם לא נראה כאילו היה רק פשרה מבחינת דן שמיר ועוזריו. דרור חג'ג' הצטרף לחגיגה, ואילו מתן נאור, מאיר טפירו וארז מרקוביץ' ממשיכים את חוזיהם מהעונה הקודמת. רק עמדה אחת נותרה בגדר תעלומה: זו של הגבוה הרביעי.

הפועל ירושלים, כאמור, מחפשת שחקן נוסף שישלים את הסגל. נכון להיום יש להפועל ירושלים שני שחקנים עם חוזה שיכולים לאייש את העמדה, אך במלחה לא כל-כך מעוניינים בהם, ורוצים לראות מישהו אחר. אחד מבעלי החוזים האלה הוא איציק אוחנון, ומשיחות שנערכו השבוע איתו ועם סוכנו, כמו גם עם הפועל, מסתמן ששני הצדדים יותר ממוכנים להיפרד - אבל מה לעשות שלאוחנון יש חוזה לעוד עונה?

הישועה תצטרך להגיע מאחת היריבות של הפועל לליגה, שתגאל את שני הצדדים מהברית שנחתמה ביניהם בשנה שעברה. עם זאת, לא צפויות בעיות מיוחדות בתחום זה, מאחר שכמעט כל קבוצה בליגה תשמח לצרף לשורותיה את אוחנון המוכשר. הוא, מבחינתו, מעדיף בינתיים לבדוק אופציות ביבשת, ולא ממהר לחתוך עניינים.

השחקן השני הוא יוני ניר. לפני שנתיים היו אנשי הפועל מרוצים מאוד מהחתמתו, אך לאחר עונה אחת בלבד כבר העבירו אותו להתבשל ברמת-גן. ואולם, הבישול לא ממש צלח, וגם ברמת-גן ניר לא השאיר חותם משמעותי, וסיים את העונה עם ממוצעים של ארבע נקודות ושני ריבאונדים למשחק. יכול להיות שהכל עוד היה טוב ויפה מבחינת המשולש הזה של ניר-הפועל-רמת-גן, וכל הצדדים היו אולי ממשיכים למלא את חלקם, אלמלא תצוגת הפלא שנתנה גבעת-שמואל בסיבוב השלישי, דבר שהותיר אותה בליגה ואת רמת-גן מחוצה לה.

מקורביו של ניר אמרו השבוע שהוא רוצה מאוד לחזור ללבוש את הגופייה האדומה - אלא שכמו במקרה אוחנון, גם כאן הצוות המקצועי אינו ממש נלהב. הואיל ולשניים יש כאמור חוזה עם הפועל, עד שהצדדים ייפרדו תתקשה הקבוצה להחתים את השחקן שהיא באמת רוצה.

מה האופציות? דיון תומאס. נכון, הוא כבר בן 35, ועבר לפני שנה וחצי פציעה שבלי ספק היתה עלולה לגמור לו סופית את הקריירה, אבל אי-שם מהצד השני של האוקיאנוס נשמעים רחשי חיים, ונדמה שהשחקן עדיין לא אמר את המלה האחרונה. "היינו שמחים מאוד לראות את דיון חוזר לישראל, ומאוד שמחים לראות אותו מצטרף לירושלים", הודיע השבוע סוכנו, ג'ף רות.

אם לא די בכך, גם מהבחינה הכלכלית לא אמור תומאס להוות בעיה. "גם במחיר של קיצוץ בשכר דיון מוכן ומזומן לבוא לשחק בירושלים", מסביר רות. מכשלה פוטנציאלית אחרת היא עניין המס: אם תשלם הפועל לתומס שכר בסיס נטו של 150-200 אלף דולר, בעצם יהיה עליה להוציא כפליים (חצי מהכסף הרי יזרום לקופת מס הכנסה), אבל רות מתעקש שגם עניין זה לא יהיה מכשול, כי הם כבר ערוכים לבוא לקראת הפועל בנושא.

למרות כל זאת, ואף שרות אומר שדיבר לא מעט בשבועות האחרונים עם שמיר וקליין, הוא חותם את השיחה במלים האלה: "אנחנו אמנם נמצאים בקשר רציף, אבל נכון להיום לא קיבלתי שום הצעה מהקבוצה. אני לא יודע למה, אבל יכול להיות שזה קשור לזה שיש להם שני שחקנים גבוהים שהם צריכים קודם כל להיפטר מהם".