לשכוח את הטראומה

באו:

כריסטיאן גונזלס, עידן מליחי, שי בירוק, עמנואל אמנגאוה, גורה טל, אייל בן עמי.


הלכו:

משה אוחיון, יניב עזרן, מאור פרץ, עמנואל אוביידה, קובי מוסא, בלסינג קאקו, חאבי גונזלס,

המטרה העיקרית של אשדוד, עליה מצהיר יוסי מזרחי מדי שנה, היא קודם כל לשחק כדורגל חיובי. בשנים האחרונות זה גם עבד, אבל לא תמיד הכדורגל ההתקפי הביא בצידו גם הצלחות. אחרי השנה האחרונה, בה ערכה הקבוצה הופעת בכורה בגביע אופ"א, צריך קודם כל יוסי מזרחי להחזיר יציבות לקבוצה, שאשתקד הציגה משחקים מצוינים לצד תבוסות כואבות. היציבות הזו, שחסרה כל כך בשנה שעברה והגיעה לאחר הפרוייקט הנוצץ והכושל של חיים רביבו, היא זו שביססה את אשדוד כאחת הקבוצות החיוביות והסולידיות בנוף הישראלי. עם חומר בית מצוין, שהתבשל והשתפשף מספיק, בתוספת הניסיון שיביאו עימם כריסטיאן גונזאלס, אייל בן עמי, דוד רביבו ושי הולצמן, אשדוד צריכה לשאוף לחזור לשולי הצמרת ולחלק העליון של הטבלה.

ההצלחה שהגיעה לפני שנתיים סינוורה כנראה את אשדוד. ההופעה הכושלת בגביע אופ"א שהסתיימה עם ההדחה בידי דומז'אלה, הוציאה קצת מאיזון את החבורה של יוסי מזרחי, שגררה את ההאנגאובר הזה במשך עונה שלמה. אחרי שהצעירים של אשדוד התנסו בעונה לא נעימה, בחלקה נלחמו נגד הירידה, אמור השקט לחזור לאצטדיון הי"א כתגובה טבעית לזעזוע שחלף. אשדוד אמנם איבדה את פרץ ואוחיון, אבל קיבלה בלם יציב בדמותו של כריסטיאן גונזאלס, עוד נסיון בקישור מאייל בן עמי, ואם שי בירוק יחליט בסופו של דבר להישאר, השילוב בינו לבין שי הולצמן הלא נגמר יכול להתברר כהפתעת העונה. דוד רביבו, שמתבגר לאט לאט, ימשיך להיות המנהיג של מזרחי בדרך לעונה יציבה. כאן כדאי לציין גם את תרומתו השקטה והמקצועית של אלון חזן מאחורי הקלעים, שמנסה להביא לקבוצה ראייה שקטה לטווח ארוך.

מלבד רוני לוי, קשה לחשוב על מאמן שכל כך מזוהה כיום עם קבוצה יותר מאשר יוסי מזרחי. למרות שהוא נמצא שם רק שנתיים וחצי (בא במקום אלישע לוי במהלך עונת הגלקטיקוס), הטביע מזרחי את חותמו במהרה והפך להיות האיש הכי חזק בקבוצה, תוך שהוא מקבל חופש עבודה מוחלט מההנהלה. עד השנה שעברה היה נראה כי השידוך בין שני הצדדים מושלם, אבל העונה הקשה פגעה בגרף העליה והיציבות של הקבוצה, שזקוקה לעוד שנה או שתיים טובות בשביל לייצר המשכיות שתשדרג את המועדון. השאלה הגדולה היא האם מזרחי, אחרי תקופה לא פשוטה במועדון הקטן, יכול לסחוט עוד מהלימון של עצמו ושל חניכיו?

בשביל לעלות על דרך המלך, אשדוד תזדקק לפתיחה טובה, אך הבעיה היא שהסגל רחוק מלהיראות מושלם. טוטאנה, שנראה כתוסף עצום לקבוצה, ברח בין הידיים, וגם שי בירוק עשוי לעזוב. עם 2 זרים פחות, שבועיים לפני פתיחת הליגה, נראה כי אשדוד תתחיל לבעוט כשהיא חסרה בכלים והיא לא בשיא כושרה. סיחרור בשלבים המוקדמים, שוב יכול לשבש למזרחי את כל התכניות.

פעם אשדוד התגאתה בקהל שלה. בימים שבהם היתה קיימת עוד היריבות בדרום, ימי הדרבי בארצית, ימי נאור גלילי ויגאל זריהן, ובהמשך המשחקים מול אשקלון בליגת העל, אצטדיון הי"א היה חם ומגניב. מאז עונת הגלקטיקוס, בה ג'קי בן זקן דמיין בעיני רוחו את הקהל נוהר למגרש כדי לצפות ברכש הנוצץ, משהו נפגם. הקהל לא מיהר לקנות את המותג החדש, נוצר ריחוק, ובעונה שעברה יכולתם בקלות למצוא כיסא באצטדיון הקטן. הקהל בדרום, שחולה על כדורגל, משום מה לא מתחבר לנציגה היחידה שיש לאיזור בליגת העל. אולי העונה זה ישתנה.

מאז נסע לאמסטרדם כדי לשחק במחלקת הנוער של אייאקס, לא הצליח שי בירוק לעשות את הצעד המשמעותי קדימה. מאמנים שעבר תחתיהם סיפרו על כשרון יוצא דופן, נתונים טכניים מרשימים ופוטנציאל אדיר. אבל בעיות משמעת על המגרש ומחוצה לו, ועודף כשרון בסגל של חיפה, השאירו אותו מתוסכל. אם יחליט להישאר בחממה של אשדוד, לצד שחקנים טכניים בני גילו, יכול שי בירוק להפוך סוף סוף מהברווזון המכוער, לברבור שכולם מדברים עליו.

כרגיל, אחד מחביבי המערכת, דוד רביבו - האיש, המלתחה והחיוך, שכשאומרים לו פתיחה לאגף הוא בטוח שמתכוונים לערב למוזמנים בלבד של מחלקת נעלי העור החדשה של קסטרו.

טוקבק אופייני לקבוצה

"לא כדאי לו לעזוב את הפצצה הזאת לבד באשדוד שישאר באשדוד שם הוא מלך שם" (הגולש אורן מוכיח את כל מה שכתבנו על דוד רביבו למעלה)

איפה הם בעוד 5 שנים:

בין המקום הראשון בלאומית למקום החמישי בליגת העל. תלוי בעיקר בזמן שישקיע ג'קי בן זקן בקריירה הטלוויזיונית המתפתחת שלו.

הימור בווינר:

מקומות 6-8