מגן הקהילה של ליברפול

חדשות רעות למכבי חיפה. ליברפול התעוררה ופתחה את העונה.

הקבוצה של רפא בניטז זכתה היום בתואר הראשון של העונה באנגליה, מגן הקהילה. אחרי מלחמות תקשורתיות בתקופה האחרונה, המאמן הספרדי יצא מהקרב עם ז'וזה מוריניו, כשידו על העליונה.

ליברפול עלתה ליתרון בדקה ה-9 משער של ג'ון ארנה ריסה מחוץ לרחבה, אחרי שאף אחד משחקני ההגנה של צ'לסי לא בלם אותו. השוויון של צ'לסי הגיע דקה למחצית, והיה דומה לשער של מכבי חיפה ביום רביעי האחרון. פרנק למפארד מצא בכדור עומק את אנדריי שבצ'נקו בין הבלמים של ליברפול, והאוקראיני כבש במשחק הבכורה הרשמי שלו באנגליה.

במחצית השנייה ערכו המאמנים חילופים רבים, והיא החלה בצורה שקולה. אלא שמאמצעה השתלטה ליברפול על המשחק, הייתה עדיפה על יריבתה, ונראתה טוב בהרבה מאשר מול הקבוצה הישראלית. בדקה ה-80 הגיע שער הניצחון. קרייג בלאמי הרים את הכדור לרחבה מצד שמאל, ג'ון טרי הותיר את פיטר קראוץ' בלתי מכוסה, והאחרון נגח בקלות פנימה. 1:2 לליברפול וניצחון מוראלי גדול על היריבה הגאה מלונדון.

העיתון הבריטי "ניוז אוף דה וורלד" חושף היום (ראשון) קטעים נרחבים מספר אוטוביוגרפי של סטיבן ג'רארד, ובהם בעיקר רשמיו מהמונדיאל האחרון:

"כשהגענו לגרמניה היינו בטוחים בעצמנו יותר מדי. בהרגשה שלנו היינו הכי טובים בעולם.

פשוט היינו טיפשים. היללנו את עצמנו יותר מדי ולמדנו שאנחנו צריכים להיות יותר רגועים ויותר צנועים. הסתובבנו בגרמניה בחזה נפוח ושבנו הביתה בשתיקה מביכה. חזרתי לאנגליה עם מזכרות מגרמניה ועם הרבה חרטות, ולא הייתי היחיד.

דפקנו את הכל ביחד. דיברתי עם כמה מהשחקנים ולאף אחד לא הייתה תחושה שהוא היה טוב במונדיאל.

כולם קראו לנו "דור הזהב", אבל נכשלנו. יש המון סיבות לכישלון. לא החזקנו בכדור מספיק, לא הבקענו מהמצבים שהיו לנו, והחמצנו פנדלים. במשך שישה שבועות התאמנו על פנדלים אבל ברגע האמת החמצנו שלוש מתוך ארבע הבעיטות שלנו. אנגליה חייבת להשתחרר מהעול המנטלי של הפנדלים, אחרת נמשיך לשוב מוקדם מטורנירים בינלאומיים. ההליכה ממרכז המגרש לרחבה, הידיעה שכולם מסתכלים עליך. באימונים הקהל היחיד הוא שאר השחקנים, ואתה כובש חמישה פנדלים מתוך חמישה, בלי שום בעיה.

ידענו שסוון גוראן אריקסון יואשם יותר מכולם, ואני חושב שגם הוא ידע את זה. אני לא חושב ששיחקנו בצורה יותר מדי זהירה, כמו שטענו רבות מהביקורות, אבל אני מסכים עם חלקים אחרים שלהן. כמה מההחלטות שלו היו שגויות. היו צריכים להיות בסגל לפחות חמישה חלוצים, והוא לא צריך היה לקחת את תאו וולקוט. תאו פשוט לא היה מוכן.

כששיחקנו נגד הונגריה במשחק הכנה והוא הציב אותי כחלוץ, הרגשתי גועל. זה מתכון בדוק להרוס אותי. אני קשר התקפי ולא חלוץ למצבי חרום. אפילו עכשיו, כשאני חושב על צורת המשחק של סוון אני לא לגמרי מבין אותה. שלושה מתוך ארבעת הקשרים שלנו היו דומים מדי. סוון אפילו לא חשב לשתף חלק מהשחקנים שהוא הזמין לגרמניה, אז בשביל מה להזמין אותם? למה לא להביא חלוץ נוסף?

הוא נפגע מאוד אחרי ההפסד בפנדלים לפורטוגל. התקשורת ציירה אותו כאדם קר וחסר רגשות, אבל הוא לא כזה. הוא היה פגוע ואני איכזבתי אותו. הלוואי שהייתי יכול לכבוש שער במשחק, הלוואי שלא הייתי מחמיץ את הפנדל שבעטתי.

המונדיאל לימד אותי להיות יותר זהיר פומבית. הכשלון פגע בי בצורה קשה. אבל העתיד שלי ורוד. אני אמשיך להבנות בנבחרת, ואוסיף לרדוף אחרי כל התארים בליברפול.

אשמח לאמן יום אחד את ליברפול. עבורי המועדון הזה הוא תשוקה בלתי נגמרת".