זמן להגדיל ראש

בגדול, איצ'ה מנחם צודק. אין טעם להעיר את המתים ולפתוח כל מיני דיונים שיאיצו באופ"א להזיז מכאן משחקים. הטיפות האלה שניתכות עלינו בשבועיים האחרונים כל כך גדולות, שקשה גם כך להלך ביניהן, כך שהתערבות תקשורתית והשמעת קול בנושא בוודאי לא יועילו למאמצים להשאיר את אירוח המפגשים הבינלאומיים של הנבחרות והקבוצות הישראליות בארץ.

אבל מעבר לאספקט הלאומי, ההתאחדות מתעלמת מעניין קצת יותר מורכב, גם אם פחות נוגע לקצפת של הכדורגל הישראלי. הדרישה של יו"ר קרית אתא, זניחה ככל שתהיה, לדחות את פתיחת העונה, היא יותר מהגיונית. אין שום סיבה שברוך אופיר יתחשב במכבי חיפה, הפועל ת"א ובנבחרת ישראל כשקטיושות נופלות לו על הראש. מחצית מהקבוצות הליגה הלאומית הן בטווח הקטיושות וההתאחדות חייבת לספק להן תשובות ופתרונות, בדמות דחיית הליגה או ארגון של מגרשי אימון אלטרנטיביים, במידה שאיצ'ה ושות' מבקשים לפתוח את הליגה בזמן. גם הדרישה של יו"ר ההתאחדות מהתקשורת לא לעסוק בנושא הזה לא סבירה בעליל. אם הוא לא יספק תשובות, העיתונאים יחפשו בעצמם. זה תפקידם. ובכל מקרה, עצם העובדה שאופ"א טרם הוציאה הודעה גורפת, כשבעוד פחות מחודש הישראליות נכנסות למעגל המשחקים אירופה, מעידה על אורך הרוח שיש לה בעניין הזה.

ואם יקרה הגרוע מכל מבחינת ההתאחדות ופיפ"א תורה על הגליה, אל תהיו בטוחים שזהו הפיתרון הגרוע ביותר. נכון, שוב נעביר קמפיין מסכן ונוראי על אדמות פאלרמו או לרנקה לעיני כמה מאות נושאי דגל ישראל, ביציע במקום 40 אלף ברמת גן. התוצאות יהיו עגומות, אבל לא נסכן את חייו של אף אחד. הרי גם תושבי חיפה לא ראו עצמם בקו האש עד לקטיושה הראשונה שנחתה בעיר. יתרה מכך, רק מספר ימים לפני כן העלו במשרדי אופ"א על סדר היום את הבקשה לארח מחוץ לת"א. מבחינת אופ"א, דווקא ההוכחה שטילים הגיעו עד למגרש שאותו התבקשו לאשר, עלולה להכריע את הכף לרעת ישראל. אנחנו, תושבי ת"א, ירושלים ובאר שבע, יכולים אולי לצפות מאופ"א שתפגין אורך רוח, אבל אם שליש מתושבי המדינה נמצא במנוסה ובחשש כבד, אולי לא כדאי לשכנע את אירופה שנוח ונעים לשחק כאן.