הצד האפל של הזן

אחרי שנכתב ספר על הכוכב הגדול שלו, ואחרי שהוא עצמו חתך את שחקניו בספרים שלו, הגיעה העת של פיל ג'קסון להיות בצד השני של המתרס, כאשר בהוצאה המחודשת של הספר "משחקי מוחות: מסעו הארוך והמוזר של פיל ג'קסון", מגלה הסופר רולנד לאזנבי את הצד האפל של מאמן הלייקרס כיום, בתיאור ימיו בשיקגו באור זוהר פחות ממה שהתרגלנו לשמוע מהתקשורת האמריקאית המרכזית.

בספר מתגלה כי הזן מאסטר עצמו היה זה שהדליף לעיתונאי השיקגו טריביון, סם סמית', את המידע המפליל על מייקל ג'ורדן והג'נרל מנג'ר דאז ג'רי קראוס, שהיווה את הבסיס לספר שזיעזע את עולם הספורט האמריקאי - "חוקי ג'ורדן". כמו כן, ג'קסון מתואר על ידי חברים לשעבר לעבודה, עוזרים לשעבר ובעלי עניין כאיש בעל נטייה אכזרית להתעלל בכל מי שבסביבתו, ויש תיאור בלתי מחמיא בעליל בכל הקשור למערכת היחסים של המאמן עם קראוס.

ההוצאה המחודשת תראה אור רק ב-2007, אבל האתר hoopshype.com פירסם את הפרק הראשון, בו מתגלים הרבה פרטים מעניינים. ג'קסון ידוע כמאמן שמשתמש במשחקים פסיכולוגים, ויודע להניע את השחקנים ולאחד אותם למען מטרה אחת ויחידה - אליפות. אבל מסתבר שהדרך לתשע טבעות גרמה לו לדרוך ולפגוע בלא מעט אנשים.

"פיל היה בחור טוב", נזכר עובד בצוות המורחב של שיקגו, שעבד לצידו של ג'קסון לעיתים קרובות. "פיל היה פיל. הוא היה יורד עליך הרבה, לפעמים בלי שום סיבה מלבד הרצון להראות שהוא הבוס. הוא אהב לעשות שרירים, להיות בלתי צפוי, כל מה שהוא יכול כדי להוציא אותך משווי משקל. במידה שהיה רואה שאתה מתחיל להרגיש בנוח, מיד היה מגיע ומסביר לך שהוא מנהל את העניינים. הוא אפילו היה מתנהג ככה כלפי השומרים והמאבטחים".

"הפכנו לקבוצת הספורט הפופולרית בעולם", מספר עובד אחר. "זה שינה את כולם, גם את פיל. אני יכול להבין למה אנשים שנאו אותו, כי זה באמת קל להתנהג ככה שמייקל ג'ורדן לצידך".

לאזנבי מתאר יום אחד במהלך הפלייאוף של 1994, בו הפסידו הבולס לניקס בשבעה משחקים בגמר המזרח, בשנת הפרישה של MJ. במקום להעביר להם אימון בוקר, החליט המאמן לצאת לטיול מעבורת, אבל לפני שהאוטובוס הגיע ליעדו, הוא הורה לעובדת במחלקת השיווק, שהייתה האישה היחידה מבין כל הגברים, לרדת מהאוטובוס כך סתם. במועדון אמרו שהיא לקחה את העניין קשה במיוחד, והתפטרה כמה חודשים מאוחר יותר.

אבל המידע המעניין ביותר מגיע, כאמור, מהרקע לספר "חוקי ג'ורדן". מתברר כי ג'קסון שיכנע את קראוס שהמדליף לסם סמית' היה העוזר ג'וני באך, והזן מאסטר החליט לפטר אותו. הוא הציג את העניין לבאך כמהלך שמגיע מלמעלה, ורק לאחר מספר שנים התברר כי ג'קסון עצמו היה המדליף. סמית' אישר זאת. באותו ספר תואר ג'ורדן באיש קשה ואנוכי שרודה בחבריו לקבוצה, בעוד קראוס תואר כטיפש. מביני עניין טוענים שהזן מאסטר עשה זאת כדי לאחד את השוורים "אל מול העולם". כאשר הוא, כמובן, המנהיג.

ג'קסון טען שהפיטורים של באך הגיעו בזמן טוב, אבל באך עצמו, שהיה אז בן 70, מספר כי בדיוק עבר גירושים כואבים, ועבר תקופה קשה ביותר, במהלכה אף קיבל התקף לב.

אבל עם זאת, יש אנשים שבוחרים לזכור את התקופה הזו בצורה אחרת. "הוא באמת ובתמים אהב את הקבוצה הזו, ממש", סיפר עובד של הבולס, שהיה סביב הקבוצה יום יום. "הקבוצה סמכה עליו באופן מוחלט. הוא כלל בהכנות כל אחד מהשחקנים, מהראשון ועד האחרון. אפשר היה לראות כמה שהיה איכפת לו מכולם בצורה העמוקה ביותר שאפשר".