הסערה שאחרי הסערה

המונדיאל מאחורינו ועכשיו אפשר לחזור לשפיות. לעונת המלפפונים האירופאית הבאה עלינו לטובה, להתחזקות והצהרת כוונות של קבוצות שונות ואהובות, למה שנראה כקריסה בקבוצות אחרות, ולכמה תהיות שטמן בחובו הגביע העולמי וקשורות לעונת הכדורגל המתקרבת.

אחד הנעלמים הגדולים במונדיאלים האחרונים ובעונה שבאה בסיומם, היא מנצ'סטר יונייטד. לא פעם דאג אלכס פרגוסון להביע את סלידתו מהגביע העולמי, בטענה ששחקניו מגיעים מעונה ארוכה ומעייפת, לא נחים בקיץ, ומגיעים לפתיחת העונה הבאה מותשים.

הקיץ כבר הגיעה פרשת ווין רוני לסף פיצוץ, כשהסקוטי מכריז בכל מקום שהוא לא חושב שהחלוץ הצעיר צריך לנסוע למונדיאל ולשחק בו בגלל הפציעה שלו, וסביר להניח שאם לאנגליה היה מאמן יותר חם מזג מהצנון השבדי סוון גוראן אריקסון, היינו זוכים למלחמה מתוקשרת מתובלת היטב בינו לבין פרגוסון בנושא הזה.

לא ברור אם כוכבי מנצ'סטר לדורותיהם מפנימים איזשהם מסרים גלויים או חבויים של מאמנם, בכל מקרה על דבר אחד ההיסטוריה מצביעה: מאז הגביע העולמי ב-1998 אנחנו מקבלים מהאולד טראפורד סיפורים עסיסיים ולאו דווקא חיוביים במהלך הטורניר העולמי.

בצרפת לפני 8 שנים היה זה דייויד בקהאם שבעט בדייגו סימאונה הארגנטינאי, הורחק, והפך לאויב הממלכה במשך כל העונה שלאחר מכן. דבר, אגב, שלא מנע ממנו להוות בורג חשוב בזכיית היונייטד בליגת האלופות. לפני 4 שנים זה היה רוי קין, שערב הטורניר הסתכסך עם מאמנו מיק מקארתי ונשלח הביתה בבושת פנים, כשסר פרגוסון מחכך ידיו בהנאה ומצהיר בראש חוצות שהוא מבסוט מכך שהקפטן שלו לא ישחק במונדיאל.

השנה זכה העולם לקבל עוד קצת ממטעמי שחקני היונייטד, כשהפעם את תפקיד המתפרע לוקח על עצמו ווין רוני, ובאוסקר על המשחק הטוב ביותר זוכה כריסטיאנו רונאלדו. וכך, סיפור יחסיו של רוד ואן ניסטלרוי עם מאמנו מרקו ואן באסטן נדחק לשוליים, רק בגלל שני הצעירים הפוחזים.

השלושה אמורים לחזור למגרשי האימונים של מנצ'סטר יונייטד בקרוב, למרות שכרגע נראה ששניים מהם ממש לא רוצים לעשות את זה. כריסטיאנו רונאלדו הפך לאויב האומה האנגלית, אבל לא בטוח שבאצטדיוני אנגליה ימהר הקהל לשכוח את אחריותו של ווין רוני להדחת הנבחרת, כשלא מן הנמנע שהוא יקבל את תפקידו של בקהאם אחרי מונדיאל 1998, ויזכה לשריקות בוז צורמות בכל מגרש מלבד האולד טראפורד.

יהיה שמח במנצ'סטר בתקופה הקרובה. רוני ואנגליה נגד רונאלדו, שלא בטוח שיישאר. קהל הפרמיירליג נגד רוני, ו-ואן ניסטלרוי נגד מאמנו הסקוטי, בסרט ההמשך לסיום השנה שעברה. ונגד מי פרגוסון? כשזה מגיע אליו, זה הוא נגד כל העולם.

ואם כבר אנגליה, אז איך אפשר בלי דייויד בקהאם? הקשר האנגלי זוכה כבר שנים ארוכות ליחס של כוכב רוק, אבל לרוב לא נתן להיותו כזה להפריע לו על המגרש.

התחושה אחרי המונדיאל האחרון היא שבקהאם התייאש. לא מעט דיווחים החלו להופיע בדבר מעבר שלו בתקופה הקרובה לליגה האמריקאית, בקהאם עצמו החליט שדי לו בעול האחריות הלאומית וויתר בפומבי על סרט הקפטן של הנבחרת. השחקן האנגלי זכה להרבה סבלנות מאוהדי ריאל מדריד לאורך השנים, בעיקר בזכות העבודה העצומה שהוא משקיע במגרש, מה שבדרך כלל חיפה על חוסר הכשרון שלו לעומת כוכבים אחרים בבירה הספרדית.

אם בקהאם אכן התעייף מהמירוץ הבלתי פוסק שלו בכל גזרות חייו, מהבריחה מצלמי הפפראצי בהרי שוויץ, ומהחובה להוכיח כל הזמן שהוא שווה הרכב בקבוצה כמו ריאל מדריד, יכול מאוד להיות שאנחנו עדים לתחילת הירידה התלולה שלו מקידמת הבמה העולמית.

בלי מוטיבציית שיא, בקהאם הוא עוד שחקן טוב, אפילו טוב מאוד, אבל לא כמו ארון לנון לדוגמה. נשיאה החדש של ריאל מדריד הצהיר לא מזמן שהוא מקווה שהאנגלי ישאר בקבוצה "לנצח". אם הקשר ימצא שוב את מה שמניע אותו, למרות שנראה שהוא איבד את זה אחרי הפנדלים מול פורטוגל, יהיה לו עוד מה להציע בשנים הקרובות. אם לא, ה-MLS וערוץ E קרובים מתמיד.

בקהאם וריאל נוטלים את ידינו ועוזרים לנו לחצות את הכביש, לאתלטיקו. אחד המועדונים המעוטרים בספרד זכה בדאבל גדול תחת המאמן הנשכח ראדומיר אנטיץ' ב-1996, ומאז יוק.

ה"קולצ'יונרוס" ירדו ליגה, הנשיא הצבעוני, השנוי במחלוקת והמיתולוגי חסוס חיל, ששלט ביד רמה בקבוצה מאז 1987, מת במאי 2004, והמועדון יצא לדרך חדשה.

העונה, אם מגמת המונדיאל תמשיך, למרות הכוחניות של ריאל ושל הדאבליסטית האירופאית ברצלונה, ואף על פי שולנסיה תמיד חומדת את כל התארים וכל עונה ספרדית מביאה איתה הפתעה חדשה, זו צריכה להיות השנה של אתלטיקו.

שימו לב לשמות הבאים: לאו פרנקו, שוערה השני של ארגנטינה, מקסי רודריגז, אחד מכוכבי המונדיאל, פאבלו, אנטוניו לופז, ופרננדו טורס מנבחרת ספרד, מתיאה קזמן הסרבי, ומרטין פטרוב הבולגרי המבטיח, כל אלו היו שם בעונה שעברה.

אליהם הצטרפו בקיץ עמוס גיאורקאס סייטרידיס היווני, שנחשב לאחד מהמגינים הימניים הטובים באירופה, קושטיניה הפורטוגלי, אחד מהברגים החשובים בנבחרתו בשנים האחרונות, מריאנו פרנייה, מגינה השמאלי של חטאפה ונבחרת ספרד, שהיה אחד מכוכבי הליגה הספרדית בעונה שעברה, ומעל כולם, סרחיו אגוארו הארגנטינאי בן ה-18, שנרכש מאינדפדיינטה תמורת סכום שההערכה לגביו נעה בין 15 ל-23 מיליון יורו.

אגוארו הוא אחת ההבטחות הגדולות של הכדורגל הארגנטינאי והעולמי, ובגיל 15 ו-35 ימים שבר את שיאו של דייגו ארמנדו מראדונה, כשחקן הצעיר ביותר אי פעם להופיע בליגה הארגנטינאית.

תוסיפו אליהם שמועות עקשניות על הגעתו של זה רוברטו הברזילאי ומאמן חדש בדמותו של חאבייר אגירה המכסיקני, שהוביל את אוססונה לעונה היסטורית עם מקום רביעי והשתתפות במוקדמות ליגת האלופות, וקבלו את משכך הכאבים האמיתי של אחרי המונדיאל.

אם בעקבות חלק מהשחקנים שעשו לנו את המונדיאל נוכל לצפות מה יקרה השנה באירופה, הרי שאתלטיקו היא אחד השמות המבטיחים לקראת עונת 2006/7.