מיקי, תניח לנו

בכל קיץ מספקת לנו ליגת העל ירידת מדרגה חדשה. זה כבר הפך טריוויאלי שהעולה החדשה לליגת העל מוותרת על מקומה לטובת היורדת, אבל הקיץ הזה מסתמן כמסמר האחרון בארון הקבורה של הכדורסל שלנו.

קיץ 2006, ושלוש קבוצות בליגה קיימות הלכה למעשה רק במסמכי האיגוד. הפועל ת"א, הפועל חולון ואליצור אשקלון - לשתיים מהן מניות בכדורסל עוד משנות ה-50, השלישית הפכה תוך שנים בודדות למייצגת הכדורסל בדרום. לכל אחת מהן קהל אוהדים שעולה במספרו על זה של רמת גן, בני השרון וגבעת שמואל גם יחד. אבל העצוב בכל הסיפור, הוא שאף אחת משלושתן לא מסוגלות לגייס את תקציב המינימום הנדרש. שעון החול שלהן הולך ואוזל.

אתמול התוודענו לשפל חדש, כזה שלא היה מתקבל גם כתסריט הוליוודי בשל הקשר המופרך שלו למציאות. בעל קבוצה שממנה עצמו למאמן, בונה סגל נוצץ שעולה ליגה רק בשניה האחרונה, מודיע על הפסקת תמיכתו עד שיקבל סיוע מהעירייה ואז ממהר לחתום כמאמן של קבוצה שתירש את מקום קבוצתו הקודמת בליגה. נשמע הזוי? לא אצל מיקי דורסמן, שלקינוח מבטיח כי לא יזנח את חולון בליגה הלאומית.

תגיד לי מיקי, לאן נעלמה האידאולוגיה שגיבשת? מה יהיה עם הסלוגן "הפועל חולון – עבר הווה עתיד", אותו חיברת? מה עם דמות המחנך בה התפארת? הדמעות בעיניך, כשקיבלת מהאוהדים מגן הוקרה עם הכיתוב "מי שמשקיע לדורות מחנך ילדים", יבשו כנראה כבר מזמן.

אנחנו לא טיפשים, מיקי. איך בדיוק אתה מתכוון לאמן ברמת גן, כשחולון תקועה בליגה הלאומית ומחלקת הנוער נשארת בידיך? למה ישאפו אותם נערים? לקבוצה בליגה הלאומית ללא שום שאיפה לתחרות, או שמא לקבוצה השניה של הבוס, זו שבליגת העל? אנחנו לא רוצים קבוצה בלאומית, אלא קבוצה בליגת העל, שם מקומנו. אם לא נהיה שם, עדיף שלא תהיה קבוצה בכלל. אין צורך שתחזיק את חולון בחיים בבינוניות של הלאומית, תן לה ללכת.

תמיד נזכור ונודה לך על העלייה המופלאה שנזקפת לזכותך. אבל אם תחזיק בקבוצה בכוח, ותייעד אותה לבינוניות נצחית - על כך לא נסלח לך לעולם.