"שום דבר לא משתווה לזה"

הפעם האחרונה שבאיטליה חגגו ככה הייתה ב-1982. הפנדל המוצלח של גרוסו, ששלח את ה"אזורי" לחגוג על הדשא בברלין ועל הפודיום, שלח במקביל מיליוני איטלקים לרחובות. האוהדים של מילאן, יובנטוס, לאציו ופיורנטינה שכחו את העובדה שבעונה הבאה הקבוצות שלהם לא ילחמו כנראה על האליפות וכבשו את רחובות מילאנו, רומא ופירנצה. הצטרפו אליהם אוהדי היריבות, שהתעלמו לרגע מהשערוריות בענף.

גם 13 שחקנים מהסגל האיטלקי, שנמנים על ארבע הקבוצות המואשמות בפרשת השחיתות, השאירו בצד את הפחדים והחששות כדי לחגוג את היום הגדול ביותר בקריירה שלהם. הערב הם הצטרפו למועדון של רוסי וטארדלי, הערב הם אלופי עולם ואף אחד לא יקח את זה מהם.

מי שהיה אחראי על הקונצרט, המאמן מרצ'לו ליפי, אמר בסיום המשחק: "אני חייב להודות לשחקנים. זה הרגע השמח והמספק בחיי. אני מקדיש את הניצחון הזה למשפחה שלי. יש לשחקנים לב ענק, אופי ואישיות. זו ההרגשה הגדולה ביותר שמאמן יכול לחוות. כבר זכיתי בליגת האלופות ובעוד כמה תארים באיטליה, אבל אין ספק שזה הדבר הגדול מכולם".

ליפי טוען כי ידע כבר אחרי הפנדל הראשון, שאיטליה תזכה: "חשבתי שאם נבקיע את הראשון, נבקיע את כולם. השחקנים באו במוטיבציה גבוהה לפנדלים, ובעיקר כשבצד שלנו יש את פאביו קנאבארו, המגן הכי טוב בעולם, ואת בופון, השוער הכי טוב בעולם".

פאביו גרוסו הוא אחד הגיבורים האנונימיים של הטורניר הזה. גרוסו כבש את השער הראשון מול גרמניה, שסידר את משחק הגמר, ואחר כך גם את פנדל הניצחון מול צרפת. "זהו רגע שאשמור לנצח. אני מקדיש אותו לאשתי ולמשפחתי. רצינו את הגביע יותר מכל אחד אחר ובגלל זה זכינו בו".

ג'נארו גאטוסו, איש מפחיד עם זקן עבות, רצה לבעוט את הפנדלים אבל לא נכלל בחמישייה. לשמחת האיטלקים וגם לשמחתו האישית, הם לא היו זקוקים לבעיטה שלו: "אנחנו חוזרים הביתה עם הגביע. אני הולך לחגוג עכשיו, ושמח שהיה כאן טורניר הגון ומעניין".

השוער האיטלקי, ג'יאנלואיג'י בופון, הכתיר עצמו רשמית כשוער הטוב בעולם, בעיקר לאחר הדיפת הנגיחה המדהימה של זידאן בהארכה: "אני עדיין לא יכול להאמין שזה קרה לנו. אני בטוח שהייתי עוצר את הפנדל החמישי שלהם, אבל החברים לא נתנו לצרפתים להגיע למצב כזה".

מייד אחרי שריקת הסיום באיצטדיון האולימפי בברלין, נהרו עשרות אלפי איטלקים נלהבים לכיכר ונציה ברומא, כדי לחגוג את האירוע הגדול.

בסירקוס מקסימוס ברומא, אתר ששימש בעבר הרחוק למירוצי כרכרות ומשחקי גלדיאטורים רומיים, הצטופפו כ-150 אלף בני אדם וצפו במשחק הגמר על גבי מסכים ענקיים. הקהל התפרץ בשאגות כאשר פאביו גרוסו הבקיע את הפנדל האחרון. ברחובות נראו אוהדים על גבי אופנועים וטוסטוסים מנופפים בדגלי ענק, בעוד שנהגי המכוניות צפרו ללא הרף. בפיאצה ונציה, כיכר גדולה במרכז הבירה, חגגו אוהדים בשירה וריקודים.

"אני לא מאמינה. זו אגדה, פשוט נפלא לזכות לאחר סבל רב כל כך. מגניפיקו!", קראה אחת האוהדות, קיארה. אוהד אחר אמר: "קניתי את דגל איטליה ב-1982 (כאשר איטליה זכתה בפעם האחרונה בגביע העולם) והוצאתי אותו מהמגירה שלשום כדי להראות אותו לבני. אמרתי לו, בוא נכתוב 2006 על הדגל ונקווה לטוב".

ראש ממשלת איטליה, רומנו פרודי, בירך על הזכייה: "זה היה ניצחון שהושג לאחר קרב עד טיפת הדם האחרונה", אמר. נשיא איטליה ג'יורג'יו נפוליטנו, שישב ביציע המשחק לצד ז'אק שיראק, אמר כי נשיא צרפת היה הראשון לברך אותו.

הזכייה בגביע באה על רקע התפוצצות פרשת הטיית משחקים, שבעטיה עלולות ארבע קבוצות צמרת – יובנטוס, לאציו, מילאן ופיורנטינה – לרדת לליגה השנייה או השלישית. "נקווה שההחלטות לא יהיו קשות מאוד", אמר אחד מאוהדי יובנטוס בעיר לוקה.