קנבארו: "הצטבר אצלנו הרבה מאוד כעס"

איטליה תנסה להשיג את גביע העולם הרביעי שלה ביום ראשון, במה שיהיה התואר הבינלאומי הראשון של הסקוואדרה אזורה מאז המונדיאל של 1982. אבל כדי לעשות זאת הם ייאלצו לגבור על צרפת, אותה נבחרת (באותה אדרת, רק זקנה יותר) שמנעה ממנה את התואר הבינלאומי האחרון לו הייתה קרובה - יורו 2000. אז האיטלקים הוליכו 0:1 עד הדקה ה-94, אז סילבן וילטורד ניצל מסירה של זינדין זידאן כדי להשוות, ודויד טרזגה כבש את שער הזהב בהארכה. בנוסף ב-1998 הדיחה צרפת את איטליה ברבע הגמר בפנדלים, בדרך לזכייה הראשונה שלה אי פעם בגביע הנחשק ביותר בתבל.

"אנחנו מקווים לנצח אותם הפעם", זרק מרקו מטראצי קלישאה נבובה לאוויר. גם בגמר הוא יפתח כבלם שני לצידו של הקפטן פאביו קנבארו, וזאת לאור הפציעה המתמשכת של אלסנדרו נסטה.

הנבחרת של מרצ'לו ליפי לא הצליחה לשמור על יציבות לאורך הטורניר, כאשר לצד ניצחונות נאים כמו 0:2 על גאנה וצ'כיה, הגיעו תצוגות נפל מול ארה"ב ואוסטרליה. אבל מכיוון שבכדורגל רק התוצאה האחרונה קובעת, האיטלקים יגיעו בראש מורם אחרי שהדיחו את המארחת גרמניה עם 0:2 בדקות הסיום של ההארכה בחצי הגמר.

מה שהביא את הנבחרת עד הלום הוא גם מה שיביא לה את הגביע - ההגנה. שניים מהמצטיינים של הטורניר מאיישים את החוליה האחורית של איטליה - קנבארו והשוער ג'יאנלואיג'י בופון, שספג רק שער אחד בטורניר, וגם זה היה שער עצמי מוזר. שני המגנים, ג'יאנלוקה זמברוטה וגרוסו ידעו לעלות קדימה ולכבוש כשצריך, כמו גם לסגור את האגפים הרמטית, בזמן שגאנרו גטוסו ואנדראה פירלו שלטו במרכז השדה. בעצם, 11 השערים שהבקיעה הנבחרת הגיעו מ-10 שחקנים שונים, עובדה שמעידה על העומק שיש לליפי בסגל.

"הצטבר אצלנו הרבה מאוד כעס אחרי שתי האכזבות האחרונות", אמר קנבארו, בהתייחסו להדחה מעוררת המחלוקת מול דרום קוריאה במונדיאל האחרון, ולכשלון להעפיל משלב הבתים ביורו 2004. "אנחנו משתמשים בזעם הזה על המגרש, וכולם רואים את זה בשטח - הכעס הופך לדבר חיובי".

וכך, אחרי לא מעט תסכול לאור מה שנראה בעיני השחקנים והאוהדים של הכחולים כאי צדק משווע, הגיעה הנבחרת לגרמניה כשעל גבה רובצת פרשת השחיתות שמאיימת להשקיע את כל הקבוצות הגדולות של הסירייה A אל הליגות הנמוכות. גביע עולמי אחד בהחלט יכולה להמתיק את הגלולה הזו.