מחוץ לקווים

"זו רעידת אדמה. איך לוקחים מאמן שלא אימן יום אחד בחיים שלו, אפילו לא בקבוצה קטנה, ומכניסים אותו ישר לתוך סיר הלחץ של ירושלים? בנק הפועלים היה מביא מנכ"ל שלא עשה כלום בחיים שלו? הרי מאמן הוא המנכ"ל של הקבוצה".

הדברים הללו, שנאמרו על ידי מאמן ישראלי בתגובה למינויו של דן שמיר למאמן הפועל ירושלים, מבטאים בצורה הקולעת ביותר את התסכול המצטבר בקרב דור הביניים של המאמנים הישראלים. בשנים האחרונות בוחרות קבוצות הליגה ביותר ויותר מאמנים צעירים וחסרי ניסיון, בעוד עמיתיהם הוותיקים יותר נדחקים הצידה. הגעתו של שמיר בן ה-31 למלחה, היישר לקבוצה מספר 2 בכדורסל הישראלי, כמו גם הקפצתו של גלעד כץ לתפקיד המאמן בראשון לציון, רק חידדו את מצוקתם של מאמנים מנוסים יותר כמו ארז אדלשטיין, אריק שיבק, גדי קידר וגם מולי קצורין וצביקה שרף, שנאלצים לחפש אלטרנטיבות בחו"ל, בידיעה שישראל הפכה מבחינתם לארץ האפשרויות המוגבלות.

השחיקה המתמשכת בשכר המשולם בענף, הרצון של ראשי הקבוצות בשליטה, כמו גם הפיכת האינטרנט לבסיס ידע או הנטייה לשטחיות בעידן הגלובליזציה – אלו הסיבות שמוזכרות לעליית אופנת המאמנים הצעירים, שמזכירה במידה מסוימת תהליך שהתרחש גם באמצע שנות ה-80.

לפני למעלה מ-20 שנה, היו אלה צעירים כמו צביקה שרף, אפי בירנבוים, אריה מליניאק, משה ויינקרנץ ומולי קצורין שירשו את דור הוותיקים, כשהם מדלגים על מאמני דור הביניים של אותם שנים. עכשיו הגיע תורם של צעירי שנות ה-80 לפנות את הדרך.

"מי שמוכשר ויש לו את היכולת, אין סיבה שלא יקבל את הבמה", קובע מולי קצורין, שמסייג את דבריו: "לא צריך לחלק מתנות, אלא למנות את מי שראוי". קצורין, מהכוחות העולים של שנות ה-80, אימן במכבי תל אביב ואף היה מהבודדים שזכו בתואר ישראלי עם קבוצה אחרת (גביע המדינה עם גליל עליון ב-1988). למרות הרזומה, מאז סיים קדנציה ארוכה בנבחרת ישראל לא מצליח קצורין לחדור שוב לשוק המקומי. רגע לפני שהוא חוזר לאמן במזרח אירופה, בנימברוק הצ'כית, מברך קצורין על השתלבות המאמנים הצעירים, וקובע: "לא צריך להסתכל למאמן בתעודת הזהות לפני שממנים אותו".

מאמן בליגת העל, שהרגיש גם הוא את טלטלות השוק על בשרו, לא מסכים כי מדובר בתופעה חדשה: "בשנים האחרונות יושבי הראש מעדיפים מאמנים צעירים וכל שנה היה מאמן צעיר או שניים שנתנו להם צ'אנס. לפני שנה-שנתיים אלה היו זיו ארז ודני פרנקו, לפני שלוש שנים ננו גינזבורג ויעקב ג'ינו. בהנהלות יגידו שזה לא בקטע הכספי, אלא שהצעירים יותר פתוחים ויותר בראש של השחקנים, אבל זה לא נכון. הוותיקים היו מוכנים לאמן גם בפחות כסף".

הירידה התלולה בשכר בכדורסל הישראלי אינה חדשה, אך גם נכונותם לכאורה של המאמנים הוותיקים להפחית בדרישותיהם לא ממש מסייעת להם. יו"ר גבעת שמואל, מוטי אמסלם, מסביר למה: "המאמנים הצעירים הם כריזמטיים, הם דוחפים את עצמם ואת זה אין לותיקים. אפי בירנבוים, למשל, יישב בבית עד שיפנו אליו, ובמעמדו הוא גם צודק".

אילן קובלסקי, מאמן הפועל חולון בתחילת שנות ה-90', נאלץ בשנים האחרונות לנטוש את תחום האימון אחרי שהבין כי הביקוש בשוק שואף לאפס. קובלסקי, שעובד כמנהל מדור הספורט במרכז הבינתחומי בהרצליה, רחוק מלהתלהב מהגל הצעיר החדש: "כשהזקנים מתים הצעירים מנהלים את העסק במקומם, אבל מה שקורה פה זה לא מצב בריא", הוא אומר. "אנשים לא צופים את העתיד, והמערכת תגרום לעצמה נזק לאורך זמן: הכל זה מה שקורה הרגע, כולם מחפשים הצלחה רגעית. את הנזק בהתפתחות של שחקנים צעירים יראו בנבחרות הנוער".

מה בעצם רוצים המאמנים הוותיקים? רובם כבר קיבלו הזדמנות בקבוצות הבכירות שלנו, ופרט להשבחה של שחקן כזה או אחר סיכוייהם להתבסס במשך שנים בקבוצה שמשיגה תארים לא ממש קיימים. בכדורסל שלנו יש הרי רק קבוצה אחת כזאת. חלק גדול מהבכירים של היום, שמביטים בקנאה בצעירים שמשתלטים על המשרות הבודדות בשוק, היו בצידו השני של המטבע לפני 20 שנה, כאשר דור שלם של מאמנים הוחלף בבת אחת על ידי צעירים, שלחלקם טרם מלאו 30. אפילו צעירים יותר מגילם של שמיר, כץ, גודס וקטש, שניצלו את הוואקום שנוצר בשנים האחרונות בשוק המאמנים.

"המצב היום כלל לא דומה לתקופה ההיא", אומר קובלסקי. "אנחנו היינו במשך שנים עוזרי מאמנים של מאמנים ותיקים. אני עבדתי תחת אלי קושניר וגרשון דקל, שכתבו ספרים והמציאו את הכדורסל בארץ. היום גלעד כץ הופך למאמן אחרי שהיה עוזר של גיא גודס. מה הוא למד ממנו? כדי להיות מאמן צריך לשפשף נעלים כעוזר מאמן".

כץ, שמונה השבוע למאמנה החדש של מכבי ראשון לציון, נחלץ להגנתם של חבריו הצעירים: "למעט מאמנים יש את הניסיון שגיא גודס ועודד קטש צברו במשחק, ועוד מדובר ברכזים", הוא אומר. "הם היו גם בסרט ולא רק קראו את הספר".

"בשנות ה-80 אנחנו נכנסנו בצורה מקצוענית, והחלפנו דור שלא התפרנס מאימון אלא עסק גם בדברים אחרים", מדגיש קצורין את ההבדלים בין אז והיום, אבל נשאר ממלכתי: "גם אני הייתי פעם צעיר שקיבל הזדמנות. מה שקורה עכשיו זה תהליך טבעי, שלא צריך להתפלא עליו. זו לא תופעה יוצאת דופן".

עם כניסתם של המאמנים הצעירים, נקלעו מאמני "האסכולה הישנה", ובמיוחד אלו שכבר אימנו במכבי תל אביב או הפועל ירושלים, לדילמה: האם להתפשר כלכלית ומקצועית, או להישאר בבית. הפיתרון היה פשוט: אימון מעבר לים.

"המאמנים הבכירים לוטשים עיניים לאירופה, בסכומים שבארץ אין סיכוי שהם יחלמו לקבל", מתאר אמסלם את הסיבות לעלייה על המטוס. "את הסכומים שמשלמים למאמן בפולין או צ'כיה לא יכולות לשלם גם שלוש הקבוצות הבכירות בארץ, פרט למכבי. בשנות ה-80' היה הרבה כסף בכדורסל ומאמנים עבדו במאות אלפי דולרים, אבל התקופה הזו נעלמה, המיליונים קרסו, והמאמנים שהתרגלו לעבוד ב-200 אלף דולר לא יכולים פסיכולוגית לעבוד ב-50 אלף".

כץ, שיפתח באוקטובר את העונה הראשונה שלו כמאמן בליגה הבכירה, מסכים: "למאמנים הותיקים יש תחושה כאילו הם צריכים לעבוד תחת תג מחיר מסוים. אנחנו, הצעירים, יכולים לעבוד בתג מחיר אחר".

אמסלם עורך השוואה בין "מאמני הבלטות", לדבריו, שלמדו ושיחקו כדורסל במגרשים הפתוחים, לבין אלו שהוא מכנה "מאמני האינטרנט, אלו שמכירים כל שחקן ויודעים כל דבר שקורה בעולם און ליין". "יש קבוצות שכל הטררם הזה משפיע עליהם", מודה יושב ראש גבעת שמואל, שקבוצתו ניצלה השנה מירידת ליגה דווקא על ידי מאמן שכבר היה מחוץ לשוק, עופר ברקוביץ'. "הידע התיאורטי של הצעירים חזק, אבל עדיין אי אפשר להשוות אותו לניסיון".

מעבר לידע התיאורטי, ניחנים כמה מן המאמנים הצעירים גם בכישרון יוצא דופן ליצירת תדמית ובכישורים בינאישיים אחרים. פרט לכך, רובם גם לא ימהרו להפוך שולחנות במשרדו של המנהל.

"זה תחום מאוד תחרותי", מתאר קצורין את המאבק על הכסא. "אתה נדרש להציג קבלות כל שנה, ולכל מינוי יש את הסיפור שעומד מאחוריו. לפעמים זה שיקול כלכלי, לפעמים קשר אישי. המאמנים הותיקים מנוסים יותר מהמנהלים, שלפעמים מעדיפים אנשים שהם ירגישו איתם יותר בנוח".

קובלסקי סבור שסוגיית הקשרים האישיים משמעותית הרבה יותר. "היום מי שקובע מינוים של מאמנים הם הסוכנים", הוא אומר. "כשאתה לוקח מאמן צעיר ומכתיב לו מה לעשות, באותו רגע למאמן אין מה לעשות על המגרש. אנשים לא רוצים להתעסק עם מאמנים עם ניסיון, שיטה ודרך".

אחרי כמה שנים של עבודה במכללות בארצות הברית, מסכם קובלסקי את התרשמותו מהמאמן המודרני: "יש מאמנים שרוצים ללמוד, אבל גם כאלה שחושבים שהם יודעים הכל. בארצות הברית קוראים להם video coaches (מאמני וידאו, ש.נ.) – הם מעתיקים תרגילים ושיטות משחק ממאמנים אחרים ומנסים ליישם את זה בקבוצות שלהם".

רק הזמן יגיד אם חוסר הניסיון יהיה בעוכריהם של הצעירים. "הליגה קטנה ולכל תפקיד יש כמה קופצים", מסכם אמסלם. "אבל ברור שכשמאמן נבחרת שעבר כל כך הרבה בכדורסל לא מוצא עבודה כי הוא נחשב ל'מאמן ישן', זה נראה לא יפה". וכל עוד הליגה תמשיך להצטמצם, בדומה לתקציבי הקבוצות, המצב העגום הזה גם לא צפוי להשתנות.