הקרב על "כדור הזהב"

פיפ"א והועדה המארגנת של מונדיאל 2006 פירסמו את רשימת המועמדים לתואר שחקן הטורניר, "כדור הזהב". ההודעה על הזוכה תגיע בוקר אחרי משחק הגמר, ביום שני. הרשימה נשלטת, איך לא, על ידי שחקנים מצרפת ואיטליה, כשגם גרמניה ופורטוגל זוכות לנציגות.

"הבחירה תהיה קשה הפעם", אמר פרנץ בקנבאואר אחרי שהוכרזה הרשימה, "מה שכן אפשר להגיד, זה שאין כאן שמות חדשים".

הרשימה כוללת את: פאביו קנבארו, ג'יאנלואיג'י בופון, ג'יאנלוקה זאמברוטה, אנדראה פירלו (איטליה), פטריק ויירה, תיירי הנרי, זינדין זידאן (צרפת), מיכאל באלאק, מירוסלב קלוסה (גרמניה), ומאניש (פורטוגל).

שמו של זידאן בולט במיוחד לאור העובדה שהוא עושה את צעדיו האחרונים בכדורגל. זידאן פתח לא טוב את המונדיאל, המשך ישיר ליכולת שלו מריאל מדריד העונה, אבל מאז המחצית השנייה של המשחק בין צרפת לספרד, קיבלו הצופים את המאסטרו מפעם. למרות זאת, נראה שהמארגנים בחרו לתת לזיזו כבוד אחרון בדמות המועמדות, תוך התעלמות משחקני ההגנה של הטריקולור שעד עכשיו היוו את החולייה החזקה של הצרפתים. פטריק ויירה פתח גם הוא לא טוב, אבל התעורר במשחק האחרון בשלב הבתים, מול טוגו, כבש שער, בישל אחד נוסף, וחזר להיות האיש המרכזי במערך של ריימונד דומנק.

באיטליה בולטת מגמת ההגנה. 3 מתוך 4 המועמדים של ה"אזורי", הם שחקני החלק האחורי. אז מי היה יותר טוב, קנבארו, זאמברוטה או בופון? קשה להגיד. דבר אחד בטוח, איטליה ספגה שער אחד עד עכשיו, וגם הוא היה עצמי של זקארדו. במונדיאל הקודם זכה בפרס אוליבר קאן, ולא מן הנמנע ששוער נוסף יכנס לדפי ההיסטוריה. הרביעי ברשימה האיטלקית הוא אנדרה פירלו. אחד השחקנים המגוונים בעולם. מה הוא לא עושה? פירלו היה זה שהכניס כדור אומנותי לפאביו גרוסו, ובישל את השער שלמעשה העלה את איטליה לגמר. אבל חוץ מזה פירלו הוא השחקן שמחבר את כל החוליות של מרצ'לו ליפי, הוא מנהל את המשחק, קובע את הקצב, מאט כשצריך, מאיץ כשרצוי, מתקל, סוגר שחקנים. מגיע לו.

קשה להאמין שמישהו מבין שלושה השחקנים המועמדים שלא הגיעו לגמר, יזכה. מירוסלב קלוסה כנראה יסיים כמלך השערים, אבל החותמת שלו על הטורניר לא הייתה עמוקה כמו זו של המועמדים האחרים. דברים דומים אפשר להגיד על באלאק, ויותר מכך, ניתן להוסיף שהקשר המוכשר לא כבש במונדיאל ונראה כמו צל של עצמו בלא מעט רגעים חשובים.

מאניש אמנם כבש שני שערים, וכהרגלו בקודש הם היו יפים מאין כמותם, אבל ההצבה שלו נראית כמו כמו יציאת ידי חובה של קובעי הרשימה, שהיו חייבים להוסיף מישהו מפורטוגל. אם סקולארי יכול היה להיות מועמד, זה כבר היה סיפור אחר.

אז מי זה יהיה? בשני המונדיאלים האחרונים זכו דווקא שחקנים מהנבחרות המפסידות בגמרים (רונאלדו ב-1998, קאן ב-2002). ברור לחלוטין שאף אחד לא יחליף את הגביע הנכסף בתואר האישי.