השקעה לטווח ארוך

מכבי תל אביב אינה נוהגת לחמש יריבות מרות ולכן הסכמתה לשחרר את דן שמיר להפועל ירושלים מעוררת תהיות. ואולם, במחשבה שנייה, זהו צעד נבון כשדווקא מכבי היא זו שצפויה לקטוף את הפירות. מכבי, כידוע, רואה בשמיר מועמד מוביל לאימון הקבוצה בעתיד, לאחר שירכוש ניסיון בקבוצה קטנה יותר כמאמן ראשי.

שמעון מזרחי ומוני פנאן אולי היו מעדיפים ששמיר יתגלח על הזקן של עירוני נהריה או גליל עליון, אולם דווקא ההתנסות במציאות המורכבת והאינטנסיבית של ירושלים, עשויה להועיל למאמן הצעיר. ואז קיימות שתי אפשרויות: הצלחה ועוד שנתיים הוא במכבי; כישלון והוא בקבוצה קטנה או חוזר לנוקיה כעוזר מאמן. מכבי, על כל פנים, לא תצא מופסדת מההסדר.

וכמו תמיד קיים אלמנט של סיכון: מה אם שמיר וקבוצתו השנואה יצליחו לגנוב למכבי את האליפות? לפני שנתיים אמר שמיר בשיחה פרטית, כי ניתן לנשל את מכבי מהתואר גם בתקציב של שלושה מיליון דולר. אם מערכת היחסים בין דני קליין לארקדי גיידמק לא תפשיר בקרוב, אז זה הסכום שכנראה יעמוד לרשות שמיר.

אך גם במקרה שיהיה לו יותר, אל תצפו לראות במלחה את הקבוצה מהעונה שעברה. שמיר אינו אוהב את ג'נקינס, מייסון וטפירו וגם מאוסטין, החתום, הוא אינו מתלהב. מאידך, על שחקנים מסוגם של פארקר, וויצ'יץ' ובאסטון הוא אפילו לא יכול לחלום.

אז מה הפיתרון? מצוד מטורף בחודשי הקיץ אחר כישרון זול בכל רחבי הגלובוס. וזה בדיוק סוג העבודה שאמור לדרבן ולהלהיב את שמיר, מכיוון שהוא יאפשר לו להשתמש בטביעת העין ובקשריו האישיים עם מאמנים וסוכנים. שמיר, יש לזכור, צמח מהתחום האפור של הסקאוטינג, בו ביצע עבודה מזהירה. האנגלית הרהוטה בפיו, בנוסף ליחסי אנוש מצוינים, מקנים לו יתרון משמעותי על שאר המאמנים הישראלים. שמיר הוא למעשה ראשון הצברים העונה למאפיינים של מאמן אמריקאי מודרני.

השחקנים אוהבים לשחק בשבילו (Players' Coach) ועם זאת רוחשים לו כבוד. ההימור של ירושלים מסתמן, על פניו, כמבריק. ובנוגע למכבי, היא רוקדת על שתי חתונות: גם תקבל מעט אתגר בליגה, וגם את דן שמיר.