אחרי שכבר ספגו שריקות בוז מאוהדיהם בפריז ונשחטו על ידי התקשורת המקומית, לפתע צרפת נראית שוב כמו אלופת עולם פוטנציאלית. בשלב הזה אפילו מאמן הנבחרת ריימונד דומנק מוכן להודות שהקבוצה שלו תגיע כפייבוריטית לחצי גמר המונדיאל מול פורטוגל. "זה טבעי שאחרי שניצחנו את אלופת העולם, ידביקו לנו את התווית של הפייבוריטים", אמר דומנק, "אבל אנחנו חייבים להתעלם מזה".
דומנק התעקש כי ההתלהבות בצרפת אחרי ההעפלה לארבע הגדולות לא השפיעה על השחקנים שלו. "עלינו זה לא השפיע,למרות שבצרפת אני מרגיש שהם כן באופוריה", אמר המאמן, "אני בכלל כיביתי את הסלולרי שלי".
"אנחנו מנסים לשמור על הכל בפרספקטיבה נכונה ולא לאבד את האחיזה במציאות", סיפר דומנק, "אנחנו גאים בעצמנו על הדרך שבה הגענו לחצי הגמר, אבל יש לנו עוד עבודה לעשות".
דומנק ספג ביקורת קשה על הסגל הזקן שלו, אבל ויירה, מקאללה וזידאן, שהנהיגו את הנבחרת הזאת בתואר ב-1998, מוכיחים ששמונה שנים אחרי זה הם עדיין מסוגלים לתרום. "אני תמיד אמרתי שלגיל אין משמעות", אמר קלוד מקללה בן ה-32, "ואנחנו הראינו את זה בטורניר".
"אנחנו חייבים לשמור על פרופיל נמוך עכשיו, בגלל שאנחנו עומדים להתמודד עם אתגר קשה מאוד", המשיך מקאללה, "יש מקום בגמר שמחכה לנו, ואנחנו בפוזיציה נפלאה להגיע אליו".
ומי שציפה לשמוע מדומנק התרברבות אל מול העיתונאים, ששתו לו את הדם בקשית בשנה האחרונה, טועה. כנראה שלצרפתי בכל זאת יש קצת קלאסה. "לא עשינו מזה סיפור גדול, כי זה חלק מהמשחק", אמר דומנק. "כל עוד זה נשאר בתחום הכדורגל, זה בסדר. אני מקבל ברצון את הביקורת, כי זה טבעי שלא מסכימים. אני אפילו מתייחס לביקורת וקורא אותה. אני לא באתי לכאן כדי להוכיח לכולם משהו, אלא כדי להמשיך לשחק עד ה-9 ביולי. אין פה שום דבר אישי. המאמנים עושים את העבודה שלהם, והעיתונאים את העבודה שלהם. ובכל זאת, המאמן מכיר את השחקנים שלו טוב יותר, למרות מה שניתן לחשוב מקריאת עיתונים".
אל תפספס
מ-1998 ל-2006
עוד צרפתי שנהנה מטורניר מצוין הוא ליליאן תוראם, שיחד עם גאלאס יוצר צמד בלמים מאיים, שספג רק שני שערים בטורניר, אחד מקרי נגד דרום קוריאה, ואחד בפנדל נגד ספרד, ללא קשר למהלך המשחק. "מאז תחילת המונדיאל אנחנו באותו הלך רוח כמו שהיינו אז ב-1998", אמר תוראם. "אז היה קשה מאוד להבקיע נגדנו, וכך גם היום. קשה להוציא אותנו משווי משקל".
אחרי כשלון במונדיאל 2002 וביורו 2004, התחילו הצרפתים רע מאוד את הטורניר, עם 0:0 חלש מול שוויץ ו-1:1 חלש עוד יותר מול דרום קוריאה. אבל מאז הגיעו שלושה ניצחונות רצופים, החל מ-0:2 על טוגו, 1:3 על ספרד בשמינית, וביום שבת 0:1 על אלופת העולם ברזיל.
"השחקנים מכבדים אחד את השני ושמים את האגו בצד כדי לשרת את הקבוצה", המשיך תוראם, ששבר בתחילת הטורניר את שיאו של מרסל דסאיי של 116 הופעות בינלאומיות, וירשום את מספר 120 בחצי הגמר מול איטליה.
"ב-2004 לא היינו קבוצה, ולא הייתה לנו את ההרגשה הקבוצתית", הוסיף תוראם, שכמו זינדין זידאן וקלוד מקאללה, פרש וחזר למדים הלאומיים. אחרי המונדיאל הוא יפרוש. "ריימונד דומנק האמין בי ולחץ עליי שאצטרף לנבחרת. אני נהנה מגביע העולם, אבל אחרי הטורניר יהיה טוב לכולם אם אפרוש".
כפי שכולם יודעים, גם לזידאן זהו הטורניר האחרון. "כשאני רואה אותו משחק, זה גורם לי להרגיש שהרבה אחרים צריכים להפסיק לשחק כדורגל", סיכם הבלם. "זה גם גורם לי להרגיש שהוא צריך להמשיך ולשחק".