לילה בלי כוכב

על רונאלדיניו שמעתם? את פרנק למפארד אתם מכירים? זה היה אמור להיות הטורניר שלהם. כאן הם היו צריכים לבסס את מעמדם כשמות גדולים שינשאו על שפתיי הדורות הבאים, אבל לא. לא שניהם וגם לא מספר כוכבים נוספים, הצליחו לזרוח מעבר לשחקנים אחרים. לא מעט מהשמות שהיו צריכים לעשות לנו את המונדיאל דעכו ברגע האמת, ונעלמו בטורניר בו בולטת הקבוצתיות יותר מהכל.

מעבר לשחקנים המאכזבים, קשה להצביע על "השחקן המצטיין" של הטורניר עד כה. על זה שבמו רגליו הביא את נבחרתו לאן שהגיעה. על זינדין זידאן נעים לדבר וכיף להלל אותו, אבל מישהו ראה אותו בשלב הבתים? מלבד מספר דקות טובות נגד ספרד מישהו בכלל ידע שהוא משחק בשמינית הגמר? במרקם הקבוצתי של איטליה השם הבולט עד עכשיו היה דווקא השוער ג'אנלואיג'י בופון, וגם בפורטוגל ובגרמניה קשה למצוא שחקן שבלט יותר מחבריו.

רונאלדיניו בן ה-26 הגיע למונדיאל כשם הבולט בכדורגל העולמי. תמונתו של שחקן השנה בעולם פעמיים ברציפות קישטה רבים משערי מוספי המונדיאל, ואחרי שהיה הבורג הבולט בדאבל של ברצלונה העונה, כולם ציפו להישגים דומים גם בטורניר הבינלאומי. "זה אכזבה גדולה", אמר הכוכב שלפני כל משחק נדמה היה כי סופסוף הגיע הרגע שלו, "זה קשה אחרי שהתרגלנו לנצח בכל תחרות. רציתי להפוך את ברזיל לאלופה".

השחקן שהגיע למקום השני אחרי רונאלדיניו במשאל כדורגלן השנה בקרב מאמנים ושחקנים, היה פרנק למפארד. אלא שגם הוא היה צל של עצמו במונדיאל. למפארד כבש 20 שערים במדי צ'לסי בעונה החולפת, והוסיף 10 ב-22 משחקי הנבחרת האחרונים. במונדיאל 2002 הוא אפילו לא היה בסגל, ואחרי עונה כל כך טובה וכשיש לו דבר או שניים להוכיח, הוא אמור היה לתרום הרבה יותר ממה שעשה בסופו של דבר. למפארד אמנם בעט יותר מכל אנגלי אחר לשער, אבל לא כבש, לא בישל, ולקינוח החמיץ פנדל בדו קרב מול פורטוגל.

למפארד לא היה היחיד בנבחרת אנגליה שאיכזב. ווין רוני רק בן 20 אבל כבר נחשב לאחד מהחלוצים הטובים בעולם. לפני המונדיאל עצרה ממלכה שלמה את נשימתה בכל פעם שהוא הגיע לבדיקות בכף רגלו הפצועה. היום יודעים באנגליה, שאם רוני לא היה מגיע לטורניר, המצב לא היה רע יותר.

עוד שחקן שלא ענה על הציפיות, למרות הצלחה יחסית של נבחרתו, הוא אנדריי שבצ'נקו. שבה הגיע לגרמניה פצוע, ולא התאמן בצורה סדירה בתקופה שלפני הטורניר. הוא אמנם כבש שני שערים, אבל לא התעלה ברגעי האמת, בשלבי הנוק אאוט והגדיל לעשות ולהחמיץ פנדל מול שוויץ. למזלו היריבה החזירה ב-3 החמצות.

האכזבה הבאה בקושי קיבלה הזדמנויות. לפני הטורניר, הבאז סביבו של ליונל מסי היה גדול. הקשר-חלוץ בן ה-19 נצץ בשמי הקאמפ נואו השנה, והתחזיות ניבאו את הפריצה הגדולה שלו הקיץ. חוסה פקרמן, מאמן ארגנטינה, תיכנן להכניס את השחקן הצעיר לאט למונדיאל, במיוחד אחרי שסבל מפציעה בחודשי סוף העונה. מסי קיבל הזדמנויות כמחליף, ואף פתח במשחק האחרון של ארגנטינה בשלב הבתים, מול הולנד, אבל לא התחבר, נראה מנותק, והיה אנמי, בלי שהותיר חותם על המונדיאל, פרט לשער ובישול חסרי חשיבות מול סרביה, כשהמשחק כבר היה גמור. ברבע הגמר מול גרמניה הוא לא שותף כלל.

שני כוכבים נוספים שהתחילו בקול תרועה רמה וסיימו באנטיתזה מוחלטת לפתיחה שלהם, הם תומאס רוזיצקי ואריאן רובן. מישהו זוכר את הצמד הנפלא של רוזיצקי נגד ארה"ב, ואת הספתח הנהדר שלו ושל נבחרתו? נראה כאילו זה קרה לפני כמה חודשים טובים. את שמו של רוזיצקי כמעט לא חזרנו לשמוע אחרי המשחק הזה.

הסיפור של רובן דומה. הקיצוני השמאלי היה אדריכל הנצחון הכתום על סרביה. אבל במשחק הבא התרכזה תשומת הלב של חוף השנהב בו, כשרובין ואן פרסי נהנה מההפקר, ורובן סובל מהמשחק הנסוג של מרקו ואן באסטן. נגד ארגנטינה ופורטוגל רובן לא חזר על ההצגות שלו מיורו 2004 ומהמשחק נגד הסרבים, דעך ונשכח.

עכשיו נשאר לנו חצי גמר עם 4 נבחרות קבוצתיות, ובלי אף שחקן שמזדקר מעל כל השאר. שחקנים גדולים כמיכאל באלאק, דקו, ואנדראה פירלו הם ברגים מרכזיים במערך של הנבחרות שלהם. נשארו תיירי הנרי וזינדין זידאן, שניים שהכשרון שלהם יוצא רק לעתים רחוקות מהתבנית המאוד לא גמישה של ריימונד דומנק.

האם אלו פני הכדורגל החדש? האם הקבוצתיות תגבר בשנים הקרובות על האינדיווידואליזם? ימים יגידו, ליגת האלופות בעונה הבאה תספר.