הביאו אותה בהפוכה

הנבחרת הטורקית חזרה למונדיאל אחרי 48 שנה, להופעתה השנייה בטורניר. היא פתחה עם הפסד צפוי 2:1 לברזיל ועלתה רק בזכות הפרש שערים, אחרי תיקו עם קוסטה ריקה וניצחון על סין החלשה. 0:1 על יפן בשמינית הגמר ו- 1:2 על סנגל בשער הזהב ברבע, שלחו את האקאן סוקור, חסן שאש, באשטורק וחבריהם להפסד 1:0 לברזיל בחצי הגמר. ניצחון על דרום קוריאה העניק לטורקים מקום שלישי במונדיאל המוזר ההוא, לפני היעדרות מיורו 2004 ומהמונדיאל הנוכחי.

הסיפור המפורסם ביותר שייך ל- 82'. האיטלקים עלו לשלב השני אחרי שלוש תוצאות תיקו, בגלל שער זכות, ואז ניצחו 1:2 את ארגנטינה. במשחק המכריע של השלב השני הופיע פאולו רוסי והדיח עם שלישיה מדהימה את ברזיל (2:3) ואחר כך הוסיף צמד מול פולין בחצי הגמר ושער בניצחון 1:3 על מערב גרמניה בגמר.

ב- 94' איכזבה הנבחרת של אריגו סאקי עם הפסד 1:0 בפתיחה לאירלנד, ניצחה 0:1 את נורבגיה, סיימה ב- 1:1 עם מכסיקו ושוב עלתה בגלל שער זכות. רוברטו באג'יו הפך למושיע עם שער בדקה ה- 89 ושוויון 1:1 נגד ניגריה בשמינית הגמר, שער ניצחון בהארכה ועוד שער ניצחון סמוך לסיום מול ספרד ברבע הגמר (1:2) וצמד מול בולגריה (1:2) בחצי הגמר. אבל באג'יו לא חיקה את רוסי והחמצת הפנדל שלו בגמר העניקה לברזיל את הגביע.

פתיחה משמימה נוספת היתה ב- 70'. ישראל עצרה את איטליה על 0:0, כמו גם אורוגוואי, 0:1 קטן על שבדיה הספיק לנבחרת של ריברה וריבה, אלופת אירופה 68', כדי לעלות לרבע הגמר. שם הם התפוצצו עם 1:4 על המארחת מקסיקו והמשיכו ל- 3:4 בהארכה על מערב גרמניה בחצי הגמר (הפעם האחרונה שאיטליה הבקיעה יותר משלישיה במונדיאל), לפני התבוסה 4:1 בגמר לברזיל.

הסיפור של 54' מכונה "הנס של ברן", כאשר גרמניה חזרה מ- 2:0 בגמר מול הונגריה וניצחה 2:3 את פושקאש ולהקתו, למרות תבוסה 8:3 להונגרים בשלב הבתים. ב- 82' הגיעה הנבחרת כאלופת אירופה אבל פתחה בהפסד מדהים 2:1 לאלג'יריה. הגרמנים חזרו לעצמם עם 1:4 על צ'ילה ו- 0:1 על אוסטריה במשחק שנראה מכור וזכה לכינוי "משחק האנשלוס", זכר לסיפוח אוסטריה על ידי גרמניה הנאצית ב-1938. שתי הנבחרות המשיכו לשלב השני על חשבון אלג'יריה. 0:0 מול אנגליה ו- 1:2 על ספרד העלו את רומיניגה, ליטברסקי, רובש, מאגאת והשאר לחצי הגמר. יתרון 1:3 בהארכה לא הספיק לצרפת של פלאטיני (שפתחה חלש את הטורניר בהפסד 3:1 לאנגליה) והגרמנים השוו ל- 3:3 וניצחו בפנדלים, לפני הפסד 3:1 בגמר לאיטליה.

ב- 86' עלתה גרמניה לשמינית הגמר למרות מאזן לא מרשים של 1:1 מול אורוגוואי, 1:2 על סקוטלנד והפסד לדנמרק 2:0, אחרי ששתי הנבחרות הבטיחו את עלייתן. ההמשך היה 0:1 קטן על מרוקו בשמינית הגמר, ניצחון בפנדלים לאחר 0:0 עם מקסיקו ו- 0:2 על צרפת בחצי הגמר. הנבחרת של מתיאוס ופלר, עם בקנבאואר על הקווים, הגיעה לגמר אבל הפסידה 3:2 לארגנטינה של מראדונה. אגב, ב- 74' הפסידה מערב גרמניה למזרח גרמניה 1:0 בשלב הראשון, והתוצאה מנעה ממנה לפגוש את ברזיל, ארגנטינה והולנד בשלב השני. הטורניר ההוא נגמר כשפרנץ בקנבאואר הניף את הגביע במינכן.

ב- 86' סחב מראדונה את ארגנטינה לזכייה בגביע, אבל ב- 90' כוח עליון הביא אותה לגמר. הפסד 1:0 לקמרון בפתיחת הטורניר לא מנע עלייה לשמינית הגמר מהמקום השלישי בבית, לאחר 0:2 לרשת של שורה אובארוב מבריה"מ ו- 1:1 עם רומניה. לחץ ברזילאי בשמינית הגמר לא עזר ומראדונה בישל לקאניג'ה את ה- 0:1. ברבע הגמר עברה ארגנטינה בפנדלים את יוגוסלביה אחרי 0:0 משמים ובחצי הגמר ניצחה שוב בפנדלים את איטליה לאחר 1:1. ארגנטינה הגיעה לגמר עם חמישה שערי שדה בלבד, שיא שלילי, אבל שם הפסידה 1:0 לגרמניה מפנדל של ברמה, שהפך את בקנבאואר לזוכה השני בגביע כמאמן ושחקן (אחרי מריו זגאלו).