זהו זה. זה נגמר. היינו אומרים "עוד עונת הוקי קרח הסתיימה", אבל זו לא הייתה סתם 'עוד עונה'. אחרי השביתה שגרמה להפסקה הראשונה בתולדות ה-NHL ב-2004/05, הליגה הייתה חייבת משהו שיחזיר בה את האמון. ענף ההוקי קרח הגיע לנקודת התחתית, ומשם היה ברור שאפשר רק לעלות.
והוא אכן עלה. זו הייתה עונה מרתקת של מהפכים והפתעות לכל אורך הדרך. ובסיום - לראשונה ב-27 השנים בהם קיימים הקרוליינה הוריקנס (שעברו לראלי ב-1997, לאחר שבגלגולם הראשון נקראו הניו אינגלנד וויילרס, ולאחר מכן נכנסו למקצוענים בהארטפורד, קונטיקט), הם הצליחו לזכות בגביע סטנלי הנחשק. קרוליינה ניצחה את האדמונטון אוילרס 1:3 במשחק ו-3:4 בסדרה כולה, קאם וורד, שוערה הרוקי, נבחר לאיש הפלייאוף, וקיבל את גביע קון סמית'. וורד, למי שלא יודע, שיחק 14 משחקים בעונה הרגילה. בפלייאוף הוא שיחק 15.
קרוליינה- אדמונטון 1:3 (3:4 בסדרה)
איזו סדרה זו הייתה. האוילרס נכנסו לפלייאוף הזה כמדורגים מספר 8 במערב. אף אחד לא חשב שיש להם סיכוי נגד הדטרויט רד ווינגס, שזכו בגביע הנשיא על מספר הנקודות הגבוה ביותר לעונה הרגילה. הם ניצחו 2:4 בסדרה ומשם לא הביטו לאחור. הם הגיעו למצב שבו בסדרת הגמר מול ההוריקנס, המדורגים 2 במזרח, אמנם לא היו פייבוריטים, אבל בעלי סיכוי ממשי לנצח. והם כמעט עשו את זה. מפיגור 3:1 בסדרה, אדמונטון השוותה ל-3:3, והלכה למשחק מכריע בראלי, נורת' קרוליינה. אלא ששם, כשעונה שלמה מונחת על משחק אחד, פגשה את קאם וורד וההוריקנס מוכנים ודרוכים.
קרוליינה זכתה בגביע סטנלי בצדק. לאורך העונה אוטווה הייתה לפניה, אבל משהו חרק אצל הסנאטורס. אפשר היה להרגיש שזה לא זה. ההוריקנס, למי שעקב, נכנסו לפלייאוף כשהם פוגשים את מונטריאול, שהייתה הקבוצה הכי חמה במזרח. הם ספגו שני הפסדים ביתיים, ולא היה כמעט אף אחד שלא שם את הכסף על הקנדיינס בשלב הבא. אבל במשחק השני נכנס וורד לשער במקום מרטין גרבר, ומאז, למרות שיהוקים קלים בעמדת השוער, ההוריקנס לא עצרו. הם ניצחו בארבעה משחקים את מונטריאול, המשיכו לדרוס והגיעו גם הם למפגש שיכול היה לעשות את ההיסטוריה עבורם.
והוא אכן עשה. וורד אחר, ארון, פתח את מסכת ההבקעות אחרי דקה ו-26 שניות בלבד, עם אסיסט של מארק רצ'י ומאט קולן. ארבע דקות מפתיחת השליש השני ניצלו ההוריקנס מצב של פאוור פליי, כדי לעלות ל-0:2, כשקורי סטילמן מסר למאט קולן, ששלח לפרנטיסק קאברלי. זה ירה לרשת של יוסי מרקאנן.
אבל האוילרס לא ויתרו. לא לאורך הסדרה, לא במשחק הזה. דקה מפתיחת השליש האחרון הסיט פרננדו פיסאני דסקית של רפי טורס, והכניע את וורד (סיים עם 22 עצירות) בפעם הראשונה והאחרונה במשחק - 1:2. האוילרס ידעו שכעת הם צריכים להשוות, והימרו, כנהוג, על כל הקופה. מרקאנן יצא ובמקומו נכנס שחקן שדה, כדי להשאיר את הרשת של האוילרס פתוחה.
זה הספיק לג'סטין וויליאמס. כריס פרונגר, מגן אדמונטון, איבד את הפאק בשטח של קרוליינה, וויליאמס השתלט עליו, גילגל פנימה ונתן את האות לחגיגות - 1:3, קרוליינה עושה היסטוריה, כשהיא נוטלת את האליפות הראשונה אי פעם במדינה בענף ספורט מקצועני.