להקת פימפונג

המונדיאל הזה מתחלק לשניים: לפני המשחק של גאנה ואיטליה, ואחריו. ואם להיות יותר ספציפי: לפני הדקה ה-68 וכל מה שיבוא אחריה: הרגע הזה, שבו ראזק פימפונג הגנאי הושלך למערכה. חמש הדקות שלו אתמול (שבת) מול צ'כיה, במהלכן הפגין תזמון קומי בכל פעולה, חיזקו את הדעה שמדובר בכוכב.

עזבו אתכם מרונאלדיניו וכל כוכבי הפרסומות האחרים, אלה שנישבו, לצערנו, בידי התאגידים, ושלא באשמתם רוקנו מכל תוכן – פימפונג הוא הדבר האמיתי. שמן, בטלן ומוזנח, בן 23, פימפונג המכונה "פימי" הוא האח הנמוך והלא מוכשר במשפחת אוגבונה.

איך הדבר הזה התגלגל למשחקי הגביע העולמי ובידי מי הוא נאלץ להפקיר את הישבן העסיסי שלו, שאלו צופים נלהבים בכל העולם. כל נגיעה שלו בכדור, כל תנועה שלו במגרש, כל קלאוזאפ, כל מה שקשור בו פותח את הצ'קרות ומוביל להתעלות רוחנית, שאפילו אם הכותל ייפול לפיני גרשון על הראש לא תגיע אליה. בזכותו, ורק בזכותו, שקי תפוחי אדמה כמוכם יכולים להמשיך לחלום שיבוא יום וגם לכם יקראו לקום מהספה ולעלות למגרש.

מספרים שהוא סומן כהבטחה הגדולה באליפות העולם לנוער עד גיל 20, שנת 2001, כשהוא מקדים שחקנים כמו רובן, אדריאנו וסביולה (שניצח עם ארגנטינה את גאנה בגמר), אך אז הוא נפצע ונראה כמי שגמר את הקריירה. עד היום. פימפונג בקומתו הנמוכה וחוסר המוטיבציה הצית את המסך והדליק את לפיד האלטרנטיבה למונדיאל הצפוי והחדגוני הזה, בו הטובים טובים והתמימים נאיבים.

והנה שאלה קשה לגולשים: כיצד פימפונג ידידנו, על אף כישוריו הלוקים, בכל זאת הגיע למונדיאל 2006?
א. כי הוא זה שדואג לבחורות לחברי הנבחרת.
ב. מכיוון שהוא עבריין ממש מסוכן בגאנה, וכולם עושים מה שהוא מבקש.
ג. בגלל שאחד משחקני הנבחרת חטף הרעלת מזון ערב המונדיאל.
ד. כי איזה מדד מקצועי עומד בפני מאמן שמרכיב למונדיאל שחקן מהפועל כפ"ס.
(בין הפותרים נכונה תוגרל הכיפה של אראל סג"ל).

דיברו על איטליה של טוני וג'ילארדינו ועל ברזיל של רונאלדו ואדריאנו, אבל הצמד שמשלים את החוד הכי קטלני באליפות הוא דווקא טנוריו את דלגאדו מאקוודור. עם שם שהוא בעצם אונומטופיאה, קרלוס טנוריו נראה בדיוק כמו משאית הריו הצבאית: חזק, רחב ונחוש. לפעמים מספיקות חמש דקות כדי להבין במי מדובר: לפני שכבש את השער הראשון שלו באליפות נגד פולין, הפגין החלוץ נחישות מהי. קודם הוא רץ לכדור אבוד עד שפגש בגופו של השוער, התקפה אחר כך הוא הושיט יד לעבר כדור אבוד עוד יותר. בהתקפה הבאה והשלישית הוא כבר הקדים מגן פולני ונגח את הכדור פנימה. כמו גם בגול שלו מול קוסטה ריקה.

כמוהו גם השוער של אקוודור, כריסטיאן מורה, בן ה-24, השומר על רשת נקיה ועל מורל גבוה. אתה חייב להיות ליצן רציני או מצד שני ממש בטוח בעצמך, כדי להופיע למשחק רשמי כשהדגל מצויר לך על הפנים. אצל קשטן הוא כבר היה בדרך הביתה.

זה גמד? לא, זה חיפושית? זה יהודי או כושי? קבלו את ארון לנון. פתאום עולה איזה ילד מעולה בן 19 ומראה לחבריו האנגלים איך באמת נראה המשחק הזה כדורגל, כשאתה מחליט להחזיק קצת את הכדור ומתקדם בעצמך, לפני שאתה שולח אותו לכל הרוחות. עם שם שהוא פרודיה על מי שרוצה להיות גם אנגלי וגם יהודי, "אהרון לנון" הוא יותר מהכל דמות נוספת של וודי אלן, בסרטו על הזיקית האנושית "זליג".

למרות שהחבורה המוכשרת הזו כבר התחילה לארוז, חייבים לציין לפחות שלושה משחקני חוף השנהב (ושום מילה על דרוגבה). חברי המשולש, שנסיעתם הביתה היא לא פחות מהסיפור המבאס של האליפות, הם ארונה דינדאן, יפי יפו ויא יא טורה, שנמצאו בכל מקום על המגרש. את הראשון אני אישית מעדיף לכנות: דינדין דינדאן.

אלבאק, שבדיה

אם הוא נראה כמו עופר שכטר ומשחק כמו עופר שכטר, אז זה בטח מרכוס אלבאק.

היחיד ברשימה שהוא שחקן מוכר עוד לפני המונדיאל, ובכל זאת, איך אפשר בלי מאניש, האיש והשם, שרואה הרבה ספסל בצ'לסי. אני לא יודע מה איתכם, אבל אני מקדם את הבריות שנקלעות בדרכי בימים אלה בשאלה: מה ניש?

מאמנה הארגנטיני של מקסיקו, ריקרדו לה וולפה, הוא כל מה שחסר בסרטם הבא של רודריגז את טרנטינו. מי שמגלה למערכת איפה משיגים את עניבת הדרקון איתה הוא הופיע למשחק מול אנגולה, יזכה לבלות לילה עם יואב לימור במיכלית דלק סעודית.