מודעות בדרך להשתפרות?

מלבד להיות שם בגרמניה, דומה שהמקום הטוב ביותר בכדי להעריך את עוצמת המונדיאל היא בלונדון. בעיר שהיא יקום קטן בפני עצמו מתנוססים דגלי המדינות המשתתפות על בתי ומכוניות מהגרים רבים, לעיתים בלוויות הדגל האנגלי ולעיתים לבד. במרכז לונדון ניתן למצוא בכל שעות היום חבורות אוהדים שנבחרותיהם משחקות, בדרך אל או בחזרה מהפאב. בעת שידור המשחקים תמיד יהיו בפאב אוהדים אותנטים של הנבחרות המשחקות, גם אם הוא נמצא בלב פרבר סתמי. לא מדובר רק בקהילות הענק של האוסטרלים, ברזילאים או פורטוגלים, שנוכחותם מורגשת בעיר בכל ימות השנה, אלא גם בקבוצות אקוודורים או פראגוואים בחולצות צבעוניות, מדברים ביניהם בספרדית גאה.

ההבדל הבולט ביותר בין שם לכאן היה בתגובות אוהדי נבחרת אנגליה. בעוד שמנירנברג שודרו תמונות של אוהדים אקסטטיים חוגגים את הניצחון על טרינידאד וטובגו, בלונדון, אחרי ההקלה של ההעפלה לשלב הבא, החל שלב הביקורת הקטלנית. איש לא משלה את עצמו: היכולת של הנבחרת האנגלית רחוקה מלהרשים וגם אם היו בעבר דוגמאות רבות של נבחרות שהשתפרו במהלך הטורניר, כולל אנגליה עצמה ב-1990, וקבוצות בינוניות רבות הגיעו לשלבים המתקדמים ביותר, הרי שהתקווה לכדורגל אנגלי מלהיב הולכת ודועכת. "עם היכולת הזאת לא נזכה באליפות", אמר סטיבן ג'רארד וסיפק תקווה כלשהי. מודעות היא הצעד הראשון להשתפרות.

הדמות הטראגית של הנבחרת ביינתים היא מייקל אואן, שהולך ומאבד מביטחונו ומחדותו. אבל הסוגייה המהותית ביותר היא תפקוד הקישור. בקהאם, ג'רארד, למפארד וג'ו קול, הם שחקנים שיכולים להשתלב ברוב הנבחרות המשחקות בטורניר אבל ביחד, תחת סוון, הם כמעט ולא מתפקדים. הקישור תקוע מרחוק, המסירות הארוכות מתעופות באוויר והמרחק מההתקפה גדול מידי. אחרי שש שנים סוון עוד לא מצא את הדרך לשחק עם לאמפארד וג'ררד יחד. "מסירה ארוכה לעברו של קראוץ' היא רק אחת האופציות, להבדיל מהאופציה היחידה", אמר ליאו ביהאנקר, מאמן טרינידד וטובגו, בניתוח צלול אחרי המשחק.

מנגד, הפיינט היה מלא למחצה, לפחות בהשוואה למשחק מול פראגוואי. אנגליה סיימה את המשחק היטב והבקיעה שני שערים במחצית השניה, אחרי 8 משחקים ללא שער במחצית זו, החילופים של סוון עבדו ושינו את פני המשחק, בייחוד הסטתו של דייויד בקהאם לעמדת המגן הימני ושילובו של ארון לנון במשחק, ואואן הארגריבס הציג אחר צהרים מושלם ללא טעות אחת (הוא לא שיחק). וכן, ווין רוני חזר. הוא עדיין לא מציג את יכולתו מלפני הפציעה המתוקשרת בהיסטוריה, אבל לפחות הסאגה הסתיימה.

ביום חמישי עוד השתעשעו ברעיון שאנגליה תבחר את מיקומה בבית בהתאם ליריבה, ותשתדל לשחק מול אקוואדור המפתיעה ולא נגד גרמניה המארחת. אבל אחרי התצוגה הארגנטינאית ביום שישי, התבהרו יחסי הכוחות. אנגליה, גרמניה ואקוודור, נמצאות בליגה אחת ועדיין לא התגלו פערי כוחות עצומים בין שלוש הנבחרות. המשימה האמיתי של אנגליה היא להימנע ממפגש מול ארגנטינה, לפחות עד למשחק הגמר. לשם כך היא תצטרך לסיים במקום הראשון בבית (בהנחה שהארגנטינאים יהיו הראשונים בבית שלהם). כך שגם אם גרמניה תסיים במקום השני בביתה, ניתן לצפות שהאנגלים ישתדלו שלא להפסיד מול שבדיה.