"השחקנים צריכים לחוש גועל ותסכול"

מיאמי פתחה את המשחק הראשון של הגמר בצורה חזקה, עם רבע ראשון של 31 נקודות ב-70 אחוזים מהשדה, אבל היתרון הדו ספרתי שלה התפוגג כבר ברבע השני, ואחרי שהמאבריקס פתחו יתרון משלהם, ההיט לא ידעו לחזור למשחק.

פט ריילי יודע מה השחקנים שלו צריכים להרגיש לאחר שהפסידו 90:80 ונפלו לפיגור 1:0 בגמר. "הם צריכים לחוש גועל", אמר, "גועל ותסכול".

אלונזו מורנינג, שלא ממש היווה פקטור בפלייאוף הזה, מסכים. "קופסת האמת, כלומר הטלוויזיה, לא משקרת", הסביר. "כשראינו את המשחק שוב, אפשר היה לראות את כל הטעויות, את המחסור בתנועה ובחילופים בהגנה, את המחסור בחיפוי, ואת כל הדברים הללו".

אז מי ייקח אחריות? שאקיל אוניל, בסדרת הגמר השישית שלו, שבה הוא רוצה להשיג טבעת רביעית, קלע 17 נקודות, והחטיא 8 מ-9 זריקות מהקו (האחוז האמיתי שלו היה 1 מ-11, אבל שתי החטאות בוטלו בגלל כניסה מוקדמת של שחקני דאלאס לצבע). הוא לא מתכוון להתחמק מאור הזרקורים.

"המעמסה תמיד תהיה עליי, וקיבלתי את זה מאז שהגעתי לליגה ב-1992", אמר הענק. "בכל פעם שאנחנו לא משחקים טוב, הרבה מזה בגללי. המפתח הוא לא להציג שני משחקים כאלה ברציפות, אז אני אהיה קשוח עם עצמי עד יום ראשון, ובשאיפה אשחק קצת יותר טוב".

ומה לגבי הקבוצה המנצחת? דאלאס יודעת שניצחון בראשון בלילה (4:00, ערוץ הספורט) ייתן לה יתרון 0:2, יתרון שמאז הסיבוב הראשון ראינו נמחק רק בסדרה אחת, זו בין דטרויט לקליבלנד. וגם היא הגיעה לבסוף לשבעה משחקים.

"בייחוד בגמר, יתרון 0:2 הוא חשוב מאוד", טען עוזר מאמן המאבס דל האריס. הפורוורד קית' ואן הורן העדיף לא לחשוב על זה יותר מדי, וברגע שנשאל, דפק עם הנעל על הפרקט ואמר: "תנו לי לנקוש על עץ".

אחרי המשחק החלש שראינו, המאמן אייברי ג'ונסון חושב שבהמשך יהיה שיפור. "לדעתי השחקנים הוציאו את כל העצבים והחששות שלהם, אבל ניצחנו מבלי לשחק טוב", הסביר. "יש לנו הרבה מקום לשיפור, גם בהגנה וגם בהתקפה".

אחרי המשחק השני, ייצאו שתי הקבוצות למיאמי למשחקים 3, 4 ו-5, ואם יהיה צורך ישובו לדאלאס למשחק 6 ו-7. ריילי, למרות הגועל והתסכול, נראה במצב רוח מרומם באימונים, ומנסה להיכנס לפרופורציות. "גם אם כשמנצחים משחק אחד בחוץ, אז למרות שיש תחושה שבשלושה משחקים ביתיים אפשר לסגור את הסיפור, בדרך כלל חוזרים חזרה למשחקים 6 ו-7".