בשבוע שעבר סיפר דיויד בקהאם בכנות אופיינית על מה שהתרחש בחדר ההלבשה של אנגליה במחצית המשחק מול ברזיל במונדיאל הקודם. אנגליה הובילה 1:0 משער של מייקל אוואן אבל ברזיל השוותה שניות לסיום המחצית הראשונה. "האוויר יצא מאיתנו, נכנסתי לחדר ההלבשה והסתכלתי על הבחורים, וזה היה כמו מוות", סיפר הקפטן.
זה היה הרגע שנועד למנהיג. השחקנים היו מותשים פיזית מהחום ופסיכולוגית מהשער שספגו וציפו לנאום חוצב להבות של המנג'ר, סוון יוראן אריקסון. "חיכינו לצ'רצ'ריל וקיבלנו את איאן דאנקן סמית'", סיפרו השחקנים מאוחר יותר. דאנקן סמית' היה מנהיג המפלגה השמרנית שבאופוציזיה, איש אפור, כבד פה ומשמים שהוביל את מפלגתו לשפל חדש. מאוחר יותר, כשרונאלדיניו הורחק, לא הצליחה אנגליה לנצל את היתרון המספרי על המגרש, אריקסון לא הגיב על המתרחש והנבחרת הודחה.
מבחינה טקטית אריקסון לא שיקם את מעמדו ורק אם אוון הארגריבס יבקיע שער בכל משחק של אנגליה, תשתנה תדמיתו. אבל משהו השתנה בו מאז נודע שהוא יסיים את כהונתו אחרי המונדיאל. הוא רחוק מלהיות צ'רצ'יל, אבל לפחות מגלה סימני חיים ותעוזה. הוא לקח את ת'יאו וולקוט לאליפות העולם וביום חמישי הוא הפתיע עם מסיבת עיתונאים יוצאת דופן. אריקסון העיז להתייצב מול העיתונאים ובעצם מול אלכס פרגוסון, ואמר בלשון מנומסת שההחלטה אם לשתף את ווין רוני במשחקי הנבחרת היא של השחקן ושלו. בין השורות הסתתר מסר בוטה בהרבה לסר מגלאזגו שכמה שעות קודם לכן צרח על השבדי. הרבה שחקנים התקפלו אחרי טיפול מייבש השיער של פרגוסון, אבל כנראה שבטלפון הוא פחות אפקטיבי או שסוון עבר השתלת מנהיגות חדשנית.
פרשת רוני עשויה להיות ציון דרך בתולדות הכדורגל, אחרי שההאתחדות הבריטית קיבלה על עצמה את האחריות לשיתופו של רוני באליפות העולם, כפי שנטען בהתאחדות הבריטית. במידה שהוא יפצע שוב, בייחוד במשחקי הסיבוב הראשון, ניתן לצפות לתביעת מיליונים מצד המועדון, שלא מעוניין שהשחקן יחזור לפעילות כה מוקדם. תביעה דומה כבר הוגשה כנגד ההתאחדות המרוקאית מצד מועדון בלגי, אבל כשמדובר באחד מגדולי הכדורגלנים בעולם, מדובר בקנה מידה שונה לגמרי.
ברחובות לונדון מעדיפים להסתכל על החצי המלא של הפיינט. רוני חזר לנבחרת וגם אם לא ישתתף במשחק מול פאראגוואי, המוראל עלה בקרב השחקנים בבאדן באדן והאוהדים כאן ובגרמניה. סוון מגלה סימני חיים ואחרי חודשים של המשחק המקדים הארוך והרפטטיבי ביותר בעולם זה מתחיל. יש גבול לכמות התוכניות על 66' שניתן לצפות בהן, או לקטי שערים ממונדיאלים קודמים, או תוכניות של שחקני ועבר ועיתונאים המדברים על כדורגל, מבלי לראות שמץ של כדורגל חי. שלא לדבר על דיווחים מבתי חולים על מצב המטאטרסל הרביעי של רוני וסיכויי ההחלמה בהשוואה למטאטרסל השני של פצועים אנגלים בעבר.
ניתן לחוש את התכונה ברחבי העיר. מעט מאוד פאבים לא התכסו בדגלים, החנויות מלאות בשטויות באדום לבן, בתוכניות הרדיו ניתן לשמוע את אומללי העולם שצריכים לעבוד בשבת (בזמן המשחק מול פראגוואי) או לבלות באירוע משפחתי (כולל לידות מתוכננות) מתלוננים על מר גורלם וספק אם יש חדר כושר שאין בו כמה מזיעים בחולצות של הנבחרת. זה מתחיל ואם הכל לא יהיו תקלות מיוחדות בעוד כשבועיים תתייצב אנגליה למשחק שמינית הגמר, אולי מול גרמניה, עם ווין רוני בהרכב. קאמאון! שיתחיל כבר!
קאמאון! שיתחיל כבר!
שאול אדר, לונדון
9.6.2006 / 17:29