מיקאל אסיין הפך לדמות נערצת במדינתו, גאנה, לא רק בגלל הכדורגל, אלא בזכות דאגתו לאימו, אבה, שפרנסה אותו ואת ארבעת אחיו ואחיותיו באפיית לחמים בגאנה. "הייתי אופה מעולה", סיפרה האם. "אבל הפסקתי אחרי שחתם באירופה. הוא דואג לכל המשפחה, ושולח כסף לאחים".
אבל, כמובן, עם הכסף באות הבקשות. אבה מספרת על לחצים מצד קרובי משפחה לכסף. "כולם רוצים תמיכה ועזרה". כשאסיין חוזר לעיר הולדתו, אקרה, הוא שומר בשל כך על פרופיל נמוך. אנתוני ענאן, ששיחק עימו בקבוצת הילדים בגאנה, אומר: "אנחנו לא חייבים לקנא בו. הוא אומר שיום יבוא וכולנו נלך בעקבותיו. אולי החלום הזה יתגשם מתישהו".
"האם אין בעיות לדרום קוריאה?"
בדרום קוריאה יש כאלה שלא ממש מאוהבים באופוריית המונדיאל. קבוצת אזרחים התארגנה כדי למחות על קדחת המשחקים, שיחלו ביום שישי בגרמניה.
"המונדיאל משכיח את הבעיות האמיתיות של מדינתנו. האם אין דברים חשובים יותר עבור דרום קוריאה כרגע?" שואלים המפגינים, שהפיצו סטיקרים וכרזות. הם גם פונים לציבור אוהדי הכדורגל עצמו: "השיווק המאסיבי הוציא לנו את החשק לראות כדורגל".
"יש דברים יותר קשים מהפסד"
צריכים עזרה וכיוון דתי בגרמניה? הנבחרת שלכם חטפה בראש? אין בעייה, קומראדס. מתנדבים דתיים יוצבו בכל המדינה להגשת עזרה רוחנית במקרה של הפסד או סתם צורך להכוונה.
"כן, אנחנו יודעים שקשה להפסיד. אבל ברגע שמפסידים, התפקיד שלנו הוא להזכיר שיש דברים יותר עצובים וכואבים בעולם", אמר האב מתיאס בונסמן, כומר קתולי מדורטמונד. המאמינים יציבו מרכזי תמיכה בין מגורי האוהדים. "אנחנו מקווים שיגיעו אלינו", אמר בונסמן, "לכדורגל יש הרבה אלמנטים דתיים, אם כי לפעמים אפשר לתרגם אותם לכיוונים לא רצויים".