קינג וויליאם

ב-17 באוגוסט 1977 נולדו שני ילדים בפרברים שונים של העיר פאריס. שניהם בנים זכרים, שניהם צאצאים להורים ילידי גוואדלופ, ושניהם סומנו, כנראה עוד בבטן אמם, ככישרונות כדורגל אדירים ונדירים. הטאלנט הראשון, שנצץ כבר ביומו הראשון, נקרא תיירי לבית משפחת הנרי. לשני, שלא חיכה זמן רב בטרם ירד לגליץ' על הרופא המיילד, הודבק השם וויליאם. וויליאם גאלאס.

חלפו להן 29 שנים, והשניים מככבים בהרכבה של אחת המועמדות העיקריות לזכייה בגביע העולמי. במשחקי ההכנה האחרונים לקראת המונדיאל חשפה צרפת חלק התקפי אפור וחסר דמיון למרות השמות המרשימים שמרכיבים אותו, כולל תיירי הנרי. ההגנה, לעומת זאת, הייתה בלתי חדירה, כשגאלאס הוא חלק בלתי נפרד מהמערך האחורי היציב של הטריקולור.

גאלאס הוא אחד משחקני ההגנה הטובים בעולם כיום, ורק יחסי ציבור חלשים מאלו של ג'ון טרי מונעים ממנו מעמד תקשורתי שווה לזה של חברו להגנה על מבצרו של רומן אברמוביץ'. לפני כשנה, בטרם עוד מפגש מסקרן בין צ'לסי לליברפול, קבע מאמן סלטיק גורדון סטראכן כי מפתח המשחק טמון בגאלאס, וכך הגדיר זאת בעיתון "הגארדיאן": "גאלאס הוא שחקן הגנה כל כך טוב, שליברפול צריכה לחשוב על דרכים להוציא אותו מהעמדה שלו, ואז לצאת למתפרצות דרך שם. אם הוא יישאר בעמדה שלו, ליברפול תתקשה מאוד להתקיף".

גלי השמועות בשנים האחרונות על רצונן של ברצלונה, מילאן ויובנטוס בשירותיו, שמועות שבמקרה של הקבוצות האיטלקיות גם אושרו, לא גרעו גם הם מהמוניטין ההולך ומתפתח של הצרפתי, אלא שדרכו לצמרת לא הייתה סלולה כמו זו של חברו, הנרי.

כשהיה בן 13 קיבל וויליאם גאלאס זימון לאקדמיית הכדורגל היוקרתית בקליירפונטיין. בדיוק באותה עת החליטו הוריו שהם שבים הביתה, לגוואדלופ. ההורים רצו שבנם הבכור, הראשון מבין שלושה, יחזור איתם, אך הנער ידע מה הוא רוצה. "אבא שלי אמר לי שאני יכול להישאר בתנאי אחד", סיפר גאלאס בראיון לפני שנתיים, "שאני אצליח".

הצעיר התארח בבית דודו בסופי השבוע, ונאלץ לראות את חבריו לאקדמיה, הנרי ביניהם, שבים להוריהם. אז פגש את פרנסיסקו פיליו, אותו הוא מכנה "אבי השני". פיליו הברזילאי אימן בקליירפונטיין, ולקח את גאלאס תחת חסותו. הוא היה זה שהבהיר לצעיר - שבילדותו נקרא על ידי חבריו למשחק ברחוב "טיגאנה", על שם שחקנו הנערץ - שחלוץ הוא לא יהיה, בטח גם לא קשר. "מעכשיו אתה תהיה מגן ימני", אמר פיליו, והתעלם ממזרקת הדמעות שהתפרצה מולו.

בזמן שהנרי פרח, ובאקדמיה היוקרתית כבר הבטיחו שתהיה לו קריירה מפוארת, גאלאס דשדש, וההערכות לגבי עתידו סברו שהוא יוכל להגשים את חלומו ולהפוך למקצוען, אבל כשחקן בינוני למדי. התחזיות הראשוניות התממשו, ובעוד הנרי הנוצץ מוצא לו קבוצה זוהרת במונחים צרפתיים, מונאקו, נדד גאלאס לפאתי הליגה השנייה, לקבוצת קון. חצי שנה תמימה בילה בקבוצת המילואים, בטרם עלה לקבוצה הראשונה, שם הרשים, רשם עליית ליגה, וגם זומן לנבחרת הנוער של צרפת.

בשנת 1997 יצאה נבחרת הנוער הצרפתית לאליפות העולם במלזיה. למרות שצרפת לא הגיעה לשלבים הגבוהים, ולמרות שכיכבו בה שחקנים כהנרי, טרזגה, ואנלקה, הצליח גאלאס לבלוט, וצד את עינו של רוברט לואי דרייפוס, נשיא מארסיי.

דרייפוס מיהר לרכוש את השחקן, אלא שמאמן הקבוצה, רולאן קורביס, לא התלהב. מארסיי החתימה עוד ועוד שחקנים באותו קיץ, וכשהגיע הזמן להפקיד את החוזים, לא נמצא המימון לחוזהו של גאלאס. לבלם המוכשר ניתנו שתי אופציות: או שיחזור לקון הקטנה, או שיתאמן במשך חצי עונה עם הקבוצה, אבל לא יוכל לשחק. סוכנו ניסה לשכנעו לגשת ולדבר עם המאמן, אבל נתקל בסירוב עיקש של השחקן.

גאלאס העיקש החליט להישאר במארסיי, להתאמן, ולהוכיח לקורביס שטעה כשוויתר עליו. כשהגיע לסטאד וולודרום, איצטדיונה הביתי של מארסיי, ולא הורשה להחנות את מכוניתו בחניית השחקנים בטענה שאין מקום, בלע את גאוותו ואת זעמו, והמשיך לעבוד קשה. יכולתו באימונים לא נעלמה מעינו של קורביס, ואחרי חצי עונה, משנפתרו הבעיות הביורוקרטיות ברישומו, התאפשר לו לשחק במדי הקבוצה. אלא שאלילי המזל חשבו אחרת, ואצבע שבורה שלחה אותו להיעדרות נוספת. את עונת 1997/8 סיים גאלאס עם שלושה משחקים בלבד.

בעונה הבאה כבר הפך לשחקן הרכב, אבל כשהגיעו הרגעים הקריטיים של העונה שוב בגד בו מזלו. מארסיי עלתה לגמר גביע אופ"א, אך גאלאס נעדר אחרי שספג כרטיס צהוב אכזרי בחצי הגמר. שבוע לאחר מכן איבדה הקבוצה את האליפות במחזור האחרון. על אף הנחישות שלו, נראה היה שהגורל ימנע ממנו להפוך לכוכב.

בעונה שלאחר מכן הדברים כבר נראו אחרת. מארסיי שיחקה בליגת האלופות והוגרלה לבית אחד עם מחזיקת הגביע הגאה, מנצ'סטר יונייטד. המפגש ביניהן בצרפת הסתיים בניצחון מקומי, 0:1, כשאת השער כובש גאלאס, שערו הראשון כמקצוען.

באותה תקופה אימן את צ'לסי ג'יאנלוקה ויאלי. ויאלי רצה כבר אז את גאלאס, אבל לא הצליח להגיע להסכמה על מעבר של הצרפתי לסטמפורד ברידג'. את המלאכה הזו השלים קלאודיו ראניירי בשנת 2001. המאמן האיטלקי שילם למארסיי 6.2 מיליון ליש"ט, וגאלאס נחת באנגליה.

וכך תיאר הבלם את משחקו הראשון באי הבריטי: "ישבתי על הספסל. אני חושב ששיחקנו נגד ניוקאסל. היה יום יפה, וכמעט שכחתי מהמשחק. הייתי מרותק מהאווירה ומהרעש". כשנדרש להבדלים בין הקהל הבריטי לזה הצרפתי, אמר גאלאס: "הקהל באנגליה יושב קרוב מאוד לדשא, ובניגוד לקהל הצרפתי, גם יודע להעריך פעולות הגנתיות".

אביו הרוחני על המגרש, מרסל דסאי, היה זה שקיבל את פניו באנגליה, ושיחק איתו בהרכב. העונה עבר גאלאס במספר הופעותיו בצ'לסי את דסאי (222 הופעות בכל המפעלים),והגיע ל-225. כעת הוא במקום השלישי בכל הזמנים בקטגוריה הזאת מבין הזרים ששיחקו אצל הכחולים.

החשיבות של גאלאס עבור מוריניו, כמו גם עבור מאמנו הלאומי, ריימונד דומנק, היא מכרעת. זו כננראה הסיבה שבגינה השחקן כמעט שלא זכה למנוחה בשנתיים האחרונות, למרות לוח המשחקים הצפוף והתובעני. מוריניו אמר לא פעם שכשהוא מכין את ההרכב למשחקי צ'לסי, גאלאס הוא השם הראשון שהוא רושם. זו הסיבה לעובדה שהפורטוגזי הציב אותו בכל תפקיד הגנתי אפשרי בשנתיים האחרונות. בשתי העונות הללו נעשו ניסיונות של עיתונאים לסחוט מהבלם המצוין שביבי ביקורת או חוסר שביעות רצון מתפקודו כמגן ימני או מגן שמאלי, בניגוד לתפקודו הטבעי כבלם.

לפני שנתיים אמר גאלאס: "לא אכפת לי לשחק כמגן, יש לי בעיה עם זה שמעבירים אותי עמדות. אני מרוצה כבלם, ומשחק טוב בעמדה הזו, אבל קשה לי להתרגל לעמדות האחרות כשכל הזמן מעבירים אותי". מאז אותו ציטוט ועד לסיום העונה הנוכחית הוא דחה את הטענות שוב ושוב, ודאג להדגיש כמה הוא נהנה מהעובדה שהוא פשוט משחק כדורגל באופן סדיר, בקבוצה כל כך מצליחה, אבל מיד אחרי שריקת הסיום של העונה גאלאס מיהר להצהיר כי הוא רוצה לעזוב את המועדון האנגלי.

לאחרונה נראה היה שמילאן היא זו שתזכה בשירותיו, אבל היא הודיעה שייתכן כי היא תחכה שנה נוספת, אז יסיים הבלם הצרפתי את חוזהו בצ'לסי ויהיה שחקן חופשי.

החיזורים הבלתי פוסקים אחריו, של ברצלונה בעונה שעברה ושל יובנטוס ומילאן העונה, מוכיחים שמדובר באחד משחקני ההגנה הטובים והמוערכים ביבשת.

וויליאם גאלאס מצא את הנתיב לצמרת, ואילולא היה משחק בתפקידים פחות נוצצים, היה כבר מוזכר בנשימה אחת עם חברו הוותיק, תיירי הנרי. גאלאס מספר כי "במנהרה לפני משחקים בין צ'לסי לארסנל הוא תמיד נותן לי את אחד הפרצופים שלו ומנסה להצחיק אותי. הוא מכיר אותי, הוא יודע שאני מנסה להישאר מפוקס, קשה מאוד לעצור אותו על המגרש".

בימים אלו ממש שני הכוכבים הללו מאחדים כוחותיהם במדי נבחרת הטריקולור, האחד שר ההגנה, חברו בחוד ההתקפה. וויליאם גאלאס ותיירי הנרי, הילדים מגוואדלופ, מאיימים להביא גביע עולמי שני לצרפת.