בית 6 יהיה תאווה לעיניים. רציתם תזכורת למונדיאל הטוב, היפה והרומנטי? שכחתם למה אתם כל כך אוהבים את הגביע העולמי? תביטו בבית 6, צפו במשחקיו ותיזכרו.
4 נבחרות, כולן מיבשות שונות, וקרב פתוח לחלוטין על המקום השני. ברזיל אמורה לשלוט ביד רמה בשלב המוקדם, אבל היריבות, אוסטרליה, קרואטיה, ויפן, לא יעשו לה חיים קלים. במפגשים ביניהן צפוייה מלחמת עולם על העלייה, כשקשה להצביע באמת על פייבוריטית למקום השני.
צפו לאינפלציית שערים, משחק אטרקטיבי, או בשתי מילים: חגיגת כדורגל. להקליט את משחקי בית 6 ולשמור לילדים ולנכדים. יהיה שווה לאללה.
ברזיל
בכמה מילים:
מה כבר אפשר לומר על נבחרת שהאימונים שלה מועברים בשידור חי לאומה שלמה, שלמשחקי ידידות שלה מול קבוצות איזוטריות נמכרים כרטיסים בעשרות יורו? ובכל זאת, לקרלוס אלברטו פריירה יש מטרה אחת וציפיות אדירות - להשיג גביע שישי. כל דבר פחות מזה, במיוחד כשהסלסאו היא הפייבוריטית הברורה, יחשב לכישלון.
שימו לב ל:
דידה. השוער הברזילאי סבל מעונה נוראית במילאן, והתקשה מאוד בעיקר בכדורי גובה, עם לא מעט השמטות מביכות. למרות זאת, פריירה ימשיך לתת לו את האשראי. כשברזיל כמעט ומוותרת על שני קשרים באגפים, הכלים האפשריים של הנבחרות שמולה יהיו ההגבהות מהצדדים. מעניין יהיה לראות איך דידה יגיב אליהן.
פלוס:
נו באמת. דידה, קאפו, לוסיו, ז'ואן, רוברטו קרלוס, זה רוברטו, אמרסון, קאקה, רונאלדיניו, אדריאנו, רונאלדו. וזה רק ההרכב הראשון.
מינוס:
איך אומרות המורות? להגיע לציון 100 זה לא בעיה, החלק הקשה הוא לשמור עליו. לברזיל יש רק לאן לרדת וכרגע לא נראה שבמחנה הנבחרת מודעים לעניין. קרלוס אלברטו פריירה משדר נינוחות מוגזמת, והשחקנים משדרים אווירה של טיול שנתי. מהלומה מצ'כיה או איטליה בשמינית הגמר בהחלט באה בחשבון.
תסריט אופטימי:
רונאלדו עולה לראש טבלת המבקיעים של כל הזמנים במונדיאלים, דידה נולד מחדש, רונאלדיניו וקאקה נשארים רונאלדיניו וקאקה, אמרסון וזה רוברטו מסתדרים לבד במרכז הקישור, ברזיל לוקחת את הגביע עם 7 ניצחונות מ-7 משחקים.
תסריט פסימי:
זוכרים מה קרה לצרפת, הפייבוריטית של 2002?
אל תפספס
קרואטיה
בכמה מילים:
באופן טבעי העיניים שלנו יהיו נשואות לנבחרת שתהיה אחת מהיריבות שלנו במוקדמות יורו 2008. אחרי הישגים עצומים בשנות ה-90, שכללו רבע גמר יורו ב-1996 וחצי גמר מונדיאל ב-1998, התבגר דור הזהב הקרואטי ובמקומו באו שחקנים חדשים ונהדרים, שאת חלקם נוכל לראות כבר בגרמניה 2006.
העיקר מבחינת קרואטיה בשנות ה-2000 היה להישאר רלוונטית ועצם ההעפלה למונדיאל 2002 וליורו 2004 היו הישגים בפני עצמם. עכשיו רוצים במדינה, בה לפעמים נדמה שכל אזרח שלה הוא ספורטאי מצטיין, לעלות מדרגה ולחזור לימי הזוהר של סוקר, בובאן, פרוסינצקי והחברים.
שימו לב ל:
יש כל כך הרבה שחקנים בולטים בנבחרת המשובצת, דריו סרנה, איבן קלאסניץ', בושקו בלאבן, איביצ'ה אוליץ', מרקו באביץ'. לכן נלך על אפקט אחר. המשחק בין קרואטיה לאוסטרליה יהיה סוג של דרבי. בקרואטיה 3 מתאזרחים אוסטרלים, באוסטרליה מספר גדול של ילדים להורים שהיגרו מקרואטיה. מעניין, לא?
פלוס:
מאמן מצוין, שהדיבורים עליו רומזים על מעבר לקבוצה אירופאית גדולה בתום המונדיאל. בנוסף, עכשיו זה הזמן של הקרואטים לחזור למרכז הבמה, והדבר החשוב ביותר הוא שהם יודעים את זה. הקרואטים כבר הוכיחו את היכולת שלהם במוקדמות המונדיאל, כשסיימו במקום הראשון בבית שכלל גם את שבדיה ובולגריה, תוך כדי שהם מנצחים את השבדים פעמיים.
מינוס:
הקרואטים פותחים את המונדיאל מול ברזיל והפסד גדול יכול להכניס אותם למרה שחורה, שממנה לא ייצאו גם מול יפן ואוסטרליה. בנוסף, על הצוות המקצועי יהיה לשמור על רעב להצלחה, ולדאוג שהשחקנים לא יסתפקו בעלייה למונדיאל והצגה של כדורגל יפה, אבל חסר תכלית.
תסריט אופטימי:
קרואטיה מסיימת את הטורניר כשבמשחקיה מובקעים 5 שערים בממוצע
ועולה לשמינית, שם היא מפתיעה ומדיחה את איטליה, אבל מודחת אחרי הפסד לצרפת ברבע.
תסריט פסימי:
קרואטיה מסיימת את הטורניר כשבמשחקיה מובקעים 5 שערים בממוצע, אבל מפסידה לברזיל ובדרבי לאוסטרליה, והולכת להתכונן לדרור קשטן וישראל כבר אחרי שלב הבתים.
אל תפספס
אוסטרליה
בכמה מילים:
היריבה הגדולה של ישראל לשעבר עשתה את זה, ואחרי 32 שנים עלתה למונדיאל השני בתולדותיה. לצעירים בינינו, שלא זכו לצפות במונדיאל הקודם בגרמניה, אוסטרליה תביא משב רוח מרענן וצבע חדש. עם שחקני צמרת אירופאיים ואחד המאמנים הטובים בעולם, ל"סוקרוז" יהיה הרבה מה להגיד בטורניר הקרוב.
שימו לב ל:
פריחה מחדש של מארק וידוקה. החלוץ גדל הגוף היה אחד הכוכבים הגדולים בליגה האנגלית לפני כמה שנים, אבל דעך לאיטו. כעת הוא מגיע אחרי עונה טובה במידלסברו, ומהווה בורג בלתי ניתן להחלפה במערך של חוס הידינק, שבחר את וידוקה לקפטן שלו. המשחק של וידוקה עם הגב לשער הוא עדיין מהטובים בעולם, ומרום מעמדו כפיבוט הוא מחלק כדורים נהדרים לקשרים בעלי בעיטה טובה כמארק ברשיאנו ויוסיפ סקוקו, שמגיעים מאחור.
אוסטרליה משחקת עם המון כדורי עומק של הקשרים והבלמים לוידוקה ודרך היכולת שלו לשמור על הכדור, מעבירה את כובד משקל המשחק לחצי של היריבה. השימוש הגאוני של הידינק בוידוקה יהיה פשוט תענוג לחובבי הטקטיקה באשר הם.
פלוס:
חוס הידינק. חצי גמר עם הולנד ב-1998 ועם דרום קוריאה ב-2002. זכייה עם איינדהובן בגביע אירופה לאלופות (מה שנקרא היום ליגת האלופות) ב-1988, עלייה לחצי הגמר עם אותה קבוצה באותו מפעל לפני שנה. מאמן עם המון קבלות לאורך השנים, שלצערנו עוזב את האוסטרלים לטובת רוסיה, שתפגוש אותנו במוקדמות היורו. איזה באסה.
מינוס:
האוסטרלים הוגרלו לבית מאוד קשה ומאוזן, וזו הבעיה הגדולה שלהם, כמו גם של קרואטיה ויפן. משמע: על חודו של שער תוכל ליפול ההכרעה על המקום השני בבית הזה. תוסיפו לזה את הפציעה של הארי קיואל ואת הכשירות המוטלת בספק של טים קייהיל, ותבינו שנקודת הפתיחה של אוסטרליה לא טובה מאלו של יריבותיה.
תסריט אופטימי:
נשמע הזוי לחלוטין, אבל איכשהו חוס הידינק מפלס את דרכו לחצי גמר שלישי ברציפות.
תסריט פסימי:
אוסטרליה חוטפת מהלומה כבר בשלב הבתים, ופתאום מתעוררת מהחלום ונזכרת שכדורגל לא באמת מעניין אף אחד מתושביה.
אל תפספס
יפן
בכמה מילים:
את יפן כבר התרגלנו לראות על בימת הכדורגל המרכזית, ונדמה כי מדי מונדיאל היא מתקדמת ומשתפרת. הפעם מצטיידים היפנים בזיקו, מאמן שהמעמד שלו בכל הקשור לכדורגל בארץ השמש העולה, כמעט זהה לאלוהים. אחרי שהצליחה להעפיל לשמינית הגמר בטורניר הביתי לפני 4 שנים, יפן תהיה חייבת להמשיך במגמה של אי נתינת כבוד לנבחרות האחרות, ולהסתמך על הרבה שחקנים מוכשרים שמשחקים בליגות אירופאיות בכירות.
שימו לב ל:
לפני כמה שנים, כשקבוצה אירופאית הייתה מתחזקת בזר יפני, היא עשתה זאת קודם כל משיקולים כלכליים. היום הבינו באירופה שלא מעט שחקנים יפניים שווים גם יכולת טובה ולא רק פלוס בבנק, ושחקנים כמו שונסוקה נקאמורה מסלטיק, יוניצ'י אינמוטו מווסט ברומיץ' ונאוהירו טקהרה מהמבורג (שחתך את הגנת גרמניה בתיקו 2:2 בין הנבחרות במשחק הכנה), כבר לא מככבים על תקן מוכרי חולצות בלבד. תהיו בטוחים שבתום המונדיאל עוד כמה יפנים יעשו את דרכם מערבה.
פלוס:
אם יש מישהו שמכיר את נבחרת ברזיל יותר טוב מכל אחד אחר, זהו זיקו. אם יפן תשכיל להוציא נקודה מברזיל, זה יהיה רק בזכותו, והיא תזכה ביתרון מנטלי ענק על פני היריבות.
מינוס:
היפנים הם פרווה. יותר מדי כבוד ליריבות בעלות שם גדול, מעט מדי אמונה עצמית. לא בטוח שהשחקנים היפנים הפנימו את העובדה שהניצחון גדול וחשוב יותר מהשואו.
תסריט אופטימי:
שונסוקה נקאמורה מאפיל אפילו על רונאלדיניו בבית המוקדם ומוביל את היפנים להישג שיא של רבע גמר.
תסריט פסימי:
האטרקציה היפנית היחידה היא התספורות של השחקנים. שלושה הפסדים והביתה.