המלחמה בבית חמש היא על בריחה מרונאלדיניו, רונאלדו, קאקה ואדריאנו. בהנחה שברזיל תסיים במקום הראשון בבית 6, השנייה כאן תפגוש אותה בשמינית הגמר. אף אחד לא רוצה בזה. למעשה, גם הברזילאים היו שמחים להצלבה עם בית מעט קל יותר.
איטליה וצ'כיה פייבוריטיות ברורות אבל האמריקאים, שהעפילו לרבע הגמר ב-2002 כבר הוכיחו שהם לא פראיירים ולא בטוח שהם יתחשבו בשמות הגדולים שיש לשתי האירופאיות להציע. גאנה תהווה לא יותר מתפאורה.
איטליה
בכמה מילים:
המפתח של האיטלקים טמון דווקא במשחק ההתקפה שלהם. לאור חומר השחקנים שעומד לרשותו, חובה על מרצ'לו ליפי לנפץ את כל הסטיגמות על איטליה ועל המשחק ההגנתי שלה. ליפי יציג חוד שיכלול את לוקה טוני הגדול, ששבר כמעט כל שיא הבקעה אפשרי העונה בליגה האיטלקית, כשלצידו חלוץ נוסף שיבחר מרשימה מכובדת של סקוררים: אלברטו ג'ילארדינו, וינצ'נזו יאקינטה, פיליפו אינזאגי. קצת מאחוריהם יגיח פרנצ'סקו טוטי, כשעל הספסל מחכה להזדמנות שלו אלסנדרו דל פיירו.
שימו לב ל:
ג'יאנלואיג'י בופון. השוער, שלדעת רבים הוא הטוב בעולם, ספג העונה הרבה ביקורת על יכולתו, אחרי שחזר מפציעה קשה, שהשביתה אותו בחודשי הפתיחה של העונה. לאחרונה הוא נחקר בפרשת הימורים ונדמה שראשו לא לחלוטין בטורניר. ליפי יצטרך לפקוח עליו שבע עיניים כדי לבחון את מידת הערנות שלו. לבופון, לעומת זאת, תהיה הזדמנות מצוינת לסתום פיות.
פלוס:
איטליה רעבה לתואר גדול. בשנים האחרונות הולכת השליטה שלה באירופה ודועכת, במקביל לצמיחה האנגלית והספרדית. זו תהיה ההזדמנות של האיטלקים להחזיר עטרה ליושנה. מרצ'לו ליפי יצטרך להצליח היכן שקודמיו טעו, ולשלב בצורה הטובה ביותר בין העמידה הטקטית המתישה והמסורתית של האיטלקים על המגרש, לבין היכולת האישית של שחקניו. אם ליפי יתן חופש התקפי לטוטי, פירלו ולחלוצים, איטליה תעשה שימוש מקסימלי בכלים האדירים שעומדים לראשותה.
מינוס:
אם המאמן יהפוך את השחקנים היצירתיים שלו לעוד סטטיסטים במערך, וידרוש מהם להשגיח על שטח מסוים בכל רגע נתון, נראה איטליה משעממת, שתיתקל בבעיות של ממש מול ארה"ב וצ'כיה. בנוסף, במחנה האיטלקי יהיו חייבים לעשות הכל כדי להשכיח מהשחקנים את הצרות שפוקדות את הכדורגל המקומי בארץ המגף, ולדאוג שיהיו מרוכזים רק במשימה הלאומית.
תסריט אופטימי:
טוני מפציץ, ג'ילארדינו גם, דל פיירו עולה מספסל ומספק את הסחורה. איטליה אלופה, כולם שוכחים מהסקנדל.
תסריט פסימי:
יובנטוס מורדת לליגה השנייה ערב המשחק מול ארה"ב. בופון, דל פיירו, קנבארו, וקמוראנסי מנהלים משא ומתן תוך כדי משחק. באיטליה שוב מאשימים את השופטים ואת כל העולם ואחותו בקונספירציה נגדם, אחרי הדחה כבר בשלב הבתים.
אל תפספס
צ'כיה
בכמה מילים:
סופסוף קיבל העולם הזדמנות לראות את צ'כיה במונדיאל ולא רק באליפויות אירופה. מכאן המפתח בידיים של הצ'כים להוכיח לנו מה הפסדנו ב-1998 וב-2002. לצ'כים יש כל הכלים להגיע רחוק ובטח שלעבור את הבית המוקדם. לקארל פובורסקי ופאבל נדבד הוותיקים יהיה זה טורניר בינלאומי אחרון, אבל אצל הצ'כים אין הפסקה בין הדורות. פס הייצור המדהים שלהם ממשיך לעבוד במלוא המרץ.
שימו לב ל:
בכל הזדמנות אפשרית זוהר לו כוכב צ'כי חדש בשמי הכדורגל. ב-1996 היו אלו חבורה של שחקנים. מאוחר יותר הגיעו רוסיצקי ויאן קולר, וב-2004 מילאן בארוש הפציץ ואירופה התוודעה למארק היינץ. בקיצור, מכל כיוון יכול לצוץ כוכב חדש.
פלוס:
צ'כיה מגיעה כנבחרת מלאת כישרון ודמיון, ולמרות שלה זהו מונדיאל ראשון מאז נפרדה מסלובקיה, היא עשירה בשחקנים עם ניסיון אירופאי גדול, ובכדורגל קבוצתי ויפה. עם פטר צ'ך בשער, תומאס אוייפלושי מפיורנטינה כמייצב ההגנה, עם שני שחקני קישור פנטסטיים כפאבל נדבד ותומאס רוסיצקי, ועם מילאן בארוש בחוד, לצ'כים יש מקפצה גדולה לשמינית הגמר.
מינוס:
צ'כיה הוגרלה לבית קשה וקיבלה בנוסף לאיטליה את ארה"ב החזקה ולמודת הקרבות. אם נדבד יהיה עייף מעוד עונה מתישה ביובנטוס, ויתרכז בעתיד הלא ברור, שלו ושל קבוצתו, אם תומאס רוסיצקי כבר יהיה עסוק במחשבות על ארסנל, צ'כיה תהיה בצרות.
תסריט אופטימי:
יורו 1996 (מקום שני).
תסריט פסימי:
יורו 2000 (הדחה בשלב המוקדם).
אל תפספס
ארה"ב
בכמה מילים:
האמריקאים מאמינים בעצמם ומאמינים בכדורגל הקבוצתי שלהם. זה מה שהביא אותם מרחק פסיעה מחצי הגמר במונדיאל הקודם, ומי אנחנו שנתווכח עם מאמן מצוין ובעל דרך מדויקת כברוס ארינה. האמריקאים יצטרכו לשחק את המשחק הרגיל שלהם, שכולל הנעת כדור מאוד מדוייקת וסבלנית. לצערן של איטליה וצ'כיה, ארה"ב לא תקל עליהן את החיים שכן רגע לפני שהוא עוזב את טים יו.אס.איי, ארינה לא מתכוון לוותר בקלות על השלב הבא.
שימו לב ל:
לנדון דונובן, אחד השחקנים הטובים ביותר מחוץ לליגות אירופה.
פלוס:
לאמריקאים אין מה להפסיד. כמו בכל טורניר, גם כאן הם אנדרדוג לעלייה משלב הבתים.כמו בכל גביע עולמי, גם הפעם לא יהיה עליהם כל לחץ תקשורתי ועיני כל האומה לא יהיו נשואות אליהם. במונדיאל הקודם זה עבד, ובאמצעות כדורגל מבריק וקבוצתי להחריד, עשו את הישג חייהם. אז למה לא הפעם?
מינוס:
רק בגלל היריבות. האמריקאים שווים יותר מלא מעט נבחרות אירופאיות, אבל מזלם לא שפר עליהם והם קיבלו שתי אריות.
תסריט אופטימי:
ESPN 2 משדר נבחרת כדורגל אמריקאית שמשיגה הפסד מכובד מול ברזיל בשמינית הגמר.
תסריט פסימי:
USA TODAY מדווח בתחתית עמוד 8: נבחרת ארה"ב בכדורגל חוזרת הביתה אחרי שלושה משחקים בלבד.
אל תפספס
גאנה
בכמה מילים:
גאנה לא תעלה מהבית המוקדם. נקודה. ככל נבחרת אפריקאית חסרת ניסיון, המפתחות הגדולים שלה יהיו מחוץ למגרש. כרגע נראה שהמאמן הסרבי, ראדומיר דוג'קוביץ', מסוכסך עם כל המדינה המערב אפריקאית. תוסיפו לזה יכולת חלשה של גאנה ברוב משחקי ההכנה, אליפות אפריקה גרועה, ואת העובדה שעם כל הכבוד לג'ון פנטסיל, עמנואל פאפו, וסמי אדג'יי, קשה לראות אותם משחקים באותה רמה של ארה"ב, צ'כיה ואיטליה, וקיבלתם את התוצאה.
שימו לב ל:
ליגיון הישראלים של גאנה. נכון, יש כוכבים גדולים יותר בנבחרת שלהם, אבל בינינו, מי לא יחכך ידיים בהנאה כשפאפו ופנטסיל ינסו לבלום את פאבל נדבד, וסמי אדג'יי ינסה לעצור עוד טיל מבית היוצר של לוקה טוני.
פלוס:
שלישיית קישור קטלנית שכוללת את מיקאל אסיין (צ'לסי), סולי עלי מונטארי (אודינזה) וסטפן אפייה (פנרבחצ'ה), היא הסיכוי היחיד של גאנה להצליח בטורניר. הרבה נבחרות היו שמחות לקבל את שלושת הטנקים הקשוחים, שמצטיינים הן בחלק ההגנתי והן בחלק ההתקפי.
מינוס:
שאר החוליות הגנאיות חלשות בהרבה, היחסים בין השחקנים למאמן לא ברורים. בסך הכל, הנבחרת האפריקאית חלשה בהרבה משותפותיה לבית.
תסריט אופטימי:
ג'ון פנטסיל עושה טורניר גדול והפועל ת"א מקבלת עבורו 2 מיליון דולר.
תסריט פסימי:
דוג'קוביץ' הולך מכות עם עיתונאי, פנטסיל הולך מכות עם אדג'יי, גאנה הולכת הביתה בלי נקודות.