פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        בית 3: "בית המוות"

        ארגנטינה, הולנד, סרביה, וחוף השנהב ייפגשו בגרמניה ויתקוטטו על שני מקומות שמוליכים לשמינית הגמר. יהיה חם ומגניב

        בכל מונדיאל יש "בית מוות", ונדמה שבכל פעם מחדש הוא נראה כמו הבית הכי קשה שזכור לנו. איתרע מזלם של הארגנטינאים, והם עוד פעם נפלו על הבית המסובך ביותר, שארבע החברות בו נותנות לו פריבילגיה להיקרא בכל שם.

        אנחנו מצדנו נפסיד שתי נבחרות מצוינות ואטרקטיביות, שבשמחה היינו מחליפים עם גרמניה או אוקראינה, שידלגו לשלבים הבאים. מישהו מוכן להמר על השתיים שיעלו?

        ארגנטינה

        בכמה מילים:

        המפתח להצלחה ארגנטינאית בשלב הבתים הוא ביכולת שלהם לעלות בזכות הכישרון הבלתי נגמר שיש לשחקנים בסגל, בעובדה שהם מקשטים קבוצות צמרת ברחבי אירופה, וגם בכך שמהשחקנים שלא הוזמנו לגרמניה אפשר להרכיב נבחרת אדירה. היכולת של שחקנים כלאונל מסי, קרלוס טבז, חואן רומן ריקלמה ופבלו איימאר נותנים לה יתרון התחלתי על שאר הנבחרות בבית.

        שימו לב ל:

        קרלוס טבז. טבז הוא השחקן המדובר ביותר שעדיין משחק ביבשת דרום אמריקה, אבל כנראה יצפין לאירופה בקרוב. מעניין יהיה לראות אותו בחזרות גנרליות מול הגנות אירופאיות קשוחות כמו אלו של הולנד וסרביה.

        פלוס:

        סיבות להצלחה ארגנטינאית לא חסרות. מספיק להביט בשמות השחקנים ואחר כך בשמות הקבוצות שבהן הם משחקים. לכולם משותף הרצון להראות שארגנטינה עדיין רלוונטית כנבחרת ולא רק כיצואנית שחקנים סדרתית לליגות האירופאיות.

        מינוס:

        חוסה פקרמן לא הוכיח את עצמו כמוביל דרך חדשה, ודווקא העובדה שהוא בוחר לשחק עם קשר עושה משחק עלולה לעמוד לו לרועץ, בעידן בו כמעט נעלמה המגמה הזאת. גם הבחירה בחלק מהשחקנים נראית תמוהה, וחייבת להישאל השאלה איך לעזאזל הוא השאיר את מרטין דמיקליס בחוץ?

        התסריט האופטימי:

        מראדונה עומד ביציע, מוחא כפיים ומוחה דמעה, כשרוברטו אייאלה מניף את הגביע בברלין.

        התסריט הפסימי:

        יפן ודרום קוריאה 2002, צרפת 1998, ארה"ב 1994.

        סרביה

        בכמה מילים:

        המפתח הסרבי טמון בהגנה והקבוצתיות, הדברים שהביאו אותם לגרמניה. סרביה ספגה שער אחד בלבד במוקדמות המונדיאל ונמצאת בתקופה מצוינת. לצד ההגנה, העובדה ששחקניה ההתקפיים כסאבו מילוסביץ', מתיאה קזמן, ודז'אן סטנקוביץ' מקשטים כבר שנים רבות את הליגות הבכירות באירופה, תיתן להם יתרון מנטלי גדול על נבחרות חסרות ניסיון כהולנד וחוף השנהב.

        שימו לב ל:

        צמד הבלמים שמחברים את הגנת הברזל שהייתה לסרביה במוקדמות, מלאדן קרסטאיץ' משאלקה, ונמנייה וידיץ' ממנצ'סטר יונייטד. אחרי שספרד הייתה היריבה הרצינית היחידה שלהם בדרך למונדיאל, מעניין יהיה לראות איך הם מתמודדים עם רוד ואן ניסטלרוי, הרנן קרספו ודידייה דרוגבה.

        פלוס:

        חומר השחקנים של סרביה והצורה בה היא נראתה בשנתיים האחרונות מוכיחים שהיא אחת מהנבחרות החזקות באירופה. תחליפו אותה עם הרבה מאוד נבחרות מהיבשת שלה שמשחקות בבתים אחרים, ותהיו בטוחים שהיא עולה בלי הרבה בעיות לשמינית הגמר.

        מינוס:

        הסיבה הגדולה והיחידה שתמנע מהסרבים עלייה היא העובדה שהם הוגרלו לבית הקשה ביותר בטורניר.

        תסריט אופטימי:

        רבע גמר והכרה בכך שהיא הנבחרת החזקה ביותר מבין מדינות יוגוסלביה לשעבר.

        תסריט פסימי:

        עוד שישייה ברשת מהולנד, בדרך הביתה כבר אחרי שלב הבתים.

        הולנד

        בכמה מילים:

        הולנד מגיעה כקבוצה של שחקנים צעירים וחסרי ניסיון, כשהמאמן, מרקו ואן באסטן, מבצע זימונים תמוהים למדי. אצל אייאקס ב-1995 זה עבד ברמה האירופאית ועד היום מחכים בהולנד לרנסאנס מחודש, ולדור שחקנים שישכיח את זה של הדה בורים, אוברמרס, דווידס, סיידורף והשאר. ואן באסטן השאיר הרבה שמות גדולים בבית, וכנראה שהוא מאמין שהיורשים משחקים בסגל לגרמניה. ואן באסטן לא זנח את שורשיו, והוא נוהג לשחק עם חלוץ חוד ושני שחקני כנף התקפיים. ה-3:4:3 או ה-3:4:4 ההולנדי-אייאקסי המסורתי.

        סימן שאלה אחר שיעמוד מעל הנבחרת ההולנדית, מעבר לסגל, הוא הקרב בין הרעב והמוטיבציה לחוסר הניסיון, מאבק שיכריע לאן תגיע הולנד באליפות - הביתה אחרי השלב המוקדם או שתלך עד הסוף.

        שימו לב ל:

        מירב העול בהתקפה ההולנדית ייפול על כתפיו של אריאן רובן. האפקטיביות של רוד ואן ניסטלרוי יורדת פלאים כשהוא מחוץ לרחבה, ובהתקפות המעבר המהירות, יצטרך הקיצוני השני, זה שלצדו של רובן, לעזור. את התפקיד הזה ימלאו רובין ואן פרסי או דירק קוייט. כדאי לעקוב אחרי השניים שאמורים לשחק תפקיד מרכזי במשחק ההתקפה ההולנדי.

        פלוס:

        מהכנפיים תבוא הישועה. רובן ו-ואן פרסי או קוייט יעשו את ההבדל ולא ירשו למגינים היריבים לצאת מהעמדות שלהם.

        מינוס:

        חוסר ניסיון וגרוע מכך, מה שכרגע נראה כחוסר אופי. מי יסחוב את הנבחרת כשהיא תיקלע לפיגור? מי ינהיג חבורה של שחקנים צעירים? פיליפ קוקו - אתה לבד.

        התסריט האופטימי:

        חצי גמר עכשיו בדרך לזכייה ביורו בעוד שנתיים.

        התסריט הפסימי:

        באמסטרדם נרשמת צריכת שיא של ג'וינטים, הכל כדי למחוק את הכאב מהמקום האחרון בבית.

        חוף השנהב

        בכמה מילים:

        אוהדי הכדורגל בעולם היו צריכים לצאת להפגנות ברגע שנודעו תוצאות ההגרלה. חוף השנהב היא הנבחרת הטובה ביותר באפריקה, ואולי גם האיכותית ביותר שהייתה ליבשת הדרומית אי פעם, אבל למרות כל הקומפלימנטים היא מאוד תתקשה לעלות שלב. רוצים מפתחות להצלחה אפריקאית? די להביט בשמות ולהיזכר מה הם עשו העונה ברמה האישית והקבוצתית: דידייה דרוגבה, עמנואל אבואה, קולו טורה, ארונה קונה, דידייה זוקורה.

        שימו לב ל:

        דידייה זוקורה, הקשר האחורי של ה"פילים". זוקורה הוא אחד השמות הלוהטים באירופה בעונה האחרונה, ומנצ'סטר יונייטד, ארסנל ועוד היו כבר מוכנות לפתוח את הכיס ולהעביר אותו לשורותיהן כבר בינואר, אלא שהמהלכים לא קיבלו אישור של נשיא סנט אטיין. השם האחרון בבנק שנקשר בשמו של זוקורה הוא טוטנהאם. דבר אחד בטוח, זוקורה לא ינוח הרבה בקיץ. בתום המונדיאל יש לו בית שלם לארוז ולהעביר.

        פלוס ומינוס:

        ראו סרביה, תחליפו את המילה אירופה באפריקה, וקבלו את תמצית סיכויי חוף השנהב להצלחה בגביע העולמי.

        תסריט אופטימי:

        "הפילים" עולים שלב, חצי משחקניהם זוכים לחוזים גדולים בליגות אירופאיות בכירות בעקבות טורניר מוצלח.

        תסריט פסימי:

        מהדורות החדשות בכל העולם נפתחות בצילומי האמבוש על שחקני הנבחרת בנמל התעופה באביג'אן, אחרי שאלו חוזרים כש-0 נקודות באמתחתם.