הגיע הזמן, אנגליה

בית 2 מפגיש, כמו במונדיאל הקודם, את שבדיה ואת אנגליה. אז זה היה "בית המוות", והן עלו על חשבון ארגנטינה וניגריה. הפעם מדובר בבית יותר קל על הנייר, אבל נבחרת פראגוואי לא תוותר בקלות. מי שתשמש כשק החבטות של כל השלוש היא טרינידד וטובאגו המסכנה, שלא יודעת לאן היא נקלעה.

בכמה מילים:

המפתח האנגלי הוא פשוט למצות את הפוטנציאל העצום, במיוחד בבית המוקדם, שם יש לה יתרון איכותי משמעותי על היריבות. סוון גוראן אריקסון, אולי החוליה החלשה בקבוצה, יהיה חייב להביא את השחקנים שלו לשיאם המנטלי בגרמניה, בניגוד לאליפויות הקודמות. צריך לזכור גם דבר נוסף: לאנגלים יש כישרון בלתי מוסבר לסבך ולהסתבך מחוץ למגרש. שקט במחנה האנגלי יהיה שווה זהב.

שימו לב ל:

שיתוף הפעולה בין סטיבן ג'רארד לפיטר קראוץ'. בהנחה שווין רוני לא ישחק בבית המוקדם, קראוץ' יקבל קרדיט גדול. שיתוף הפעולה שלו עם סטיבן ג'רארד בליברפול, בתפקיד הפיבוט שמוריד כדורים לקשר הנפלא, שבועט מרחוק, פורץ לרחבה, ועושה הכל עד לרשת, הוא אחד הקטלניים באירופה. תשאלו את יוסי בניון ו-ווסטהאם שאיבדו לצמד הזה גביע בדקה ה-90 של גמר הגביע האנגלי. שימו לב גם לג'ו קול, שחקן דרום אמריקאי תחת גוף וזהות אנגליים.

פלוס:

הסיבות להצלחה טמונות ברגליים של כל שחקני הסגל האנגלי המרשים. אחרי שנתיים בהן הגיעו קבוצות אנגליות לגמר הצ'מפיונס ליג (למרות שלא היו על טהרת השחקנים האנגלים), אנגליה נראית בשלה ללכת עד הסוף גם בטורניר של נבחרות.

מינוס:

הזימון השנוי במחלוקת של ארבעה חלוצים בלבד, כשירותו של אחד מהם נמצאת בסימן שאלה גדול, וצבתו של חלוץ בן 17 חסר ניסיון לחלוטין בסגל הנבחרת תתברר כגאונות או כיהירות. אריקסון עשוי להתעקש לשחק עם סטיבן ג'רארד כחלוץ שני, מהלך שעשוי לפגוע באנגליה. גם פציעתו של רוני מפחיתה מסיכוייה של אנגליה ללכת עד הסוף. ועדיין, עם שחקנים כמו שיש לאריקסון, הכישלון יכול להגיע רק באחריות המאמן.

תסריט אופטימי:

אנגליה מרשימה בשלב הבתים, רוני מחלים בדרך נס ומצטרף בשמינית הגמר וכובש חמישה שערים, כולל צמד בניצחון בגמר.

תסריט פסימי:

אריקסון נתפס עם המנקה של האיצטדיון במיטה. אנגליה מפסידה לגרמניה בשמינית הגמר.

בכמה מילים:

צדק מאמן הנבחרת, אניבל רואיז, כששמח שההגרלה הועידה לו לפתוח את המונדיאל מול אנגליה. פראגוואי מקבלת צ'אנס אמיתי להוציא נקודות מנבחרת, שעשויה להגיע למשחק הראשון לחוצה. מפתח נוסף טמון במשחק ההתקפי של ה"אלבירוחה". בניגוד לשנים קודמות, בהן משחק ההגנה של כל עשרת שחקני השדה של פראגוואי היה המפתח להצלחה שלה, השנה היא מצטיידת בחוד מהיר, קטלני, וגרמני, בדמותם של רוקה סנטה קרוז ונלסון ואלדז. מרכז ההגנה הפרגוואי דווקא נחלש, והפעם היא תצטרך להסתמך על משחק התקפי איכותי.

שימו לב ל:

כאמור, רוקה סנטה קרוז מבאיירן מינכן ונלסון ואלדז מוורדר ברמן. שני החלוצים הסופר כשרוניים ישחקו למעשה במגרש הביתי שלהם, אצטדיוני גרמניה המפוארים. מול שחקני הגנה הרבה פחות מהירים מהם, הם אמורים לתת את הערך המוסף של פרגוואי.

פלוס:

פרגוואי מגיעה כנבחרת עם הרבה ניסיון, ובשני המונדיאלים הקודמים ידעה להתעלות ברגעים הנכונים ולהעלות לשמינית הגמר. אניבל רואיז בנה סגל מאוזן עם שחקנים ותיקים ומשפיעים לצד צעירים אתלטיים, והאיזון עשוי להיות המפתח להצלחה.

מינוס:

משחק ההגנה. במהלך משחק ההכנה מול נורבגיה (2:2) התגלו בעיות חמורות במרכז החוליה האחורית של פרגוואי, וכדורי גובה שוטטו להם בחופשיות ברחבה. כשמולם חלוצים גבוהים וחזקים כמו זלאטן איברהימוביץ', ופיטר קראוץ', וכשדייויד בקהאם מטיס כדורים לאזור המסוכן, הכישלון של פרגוואי עלול להגיע מאחור.

תסריט אופטימי:

הפרגוואים רוצים רבע גמר, אנחנו לא נתווכח.


תסריט פסימי:

פרגוואי מפסידה לאנגליה ושבדיה, ואפילו לא מצליחה לנצח את טרינידד וטובאגו.

בכמה מילים:

המפתח השבדי טמון בשני גורמים. הראשון הוא ההייפ התקשורתי סביב היריבה, אנגליה. השבדים יבואו לעשות את שלהם, יתנו לאנגלים להתפלש בתוך הלחץ ויקשו מאוד על הפייבוריטית בבית. האלמנט השני יהיה צריך לבוא לידי ביטוי מול ההגנה הבינונית של פראגוואי, שנראית כיריבה של שבדיה על העלייה. על השבדים יהיה לדחוף כמה שיותר כדורים בכיוונו של זלאטן איברהימוביץ' המסוכן.

שימו לב ל:

קישור השבדי. את החולייה האמצעית של הסקנדינבים יוליכו שני שחקנים שנמצאים בעיצומה של פריצה בקריירה שלהם. קים קלסטרום יעבור בתום המונדיאל מראן לליון, בדרכו לצמרת. קלסטרום הוא קשר מרכזי שעושה הכל על המגרש. מעניין יהיה לראות אותו במונדיאל, קצת לפני שנצפה בו בליגת האלופות. השחקן השני הוא כריסטיאן וילהלמסון מאנדרלכט, קשר בעל נתונים פיזיים מצוינים. גם וילהלמסון בעל המראה הוויקינגי, כמו קלסטרום, לא יעצור בבינוניות של אנדרלכט.

פלוס:

שבדיה היא נבחרת שיודעת מה היא רוצה ומצפה מעצמה, והשקט שלה אמור להוביל אותה לשלב הבא. בדיוק כשם שלא נבהלו מברזיל ב-1994, או מאנגליה וארגנטינה ב-2002, כך ימשיכו השבדים לשחק בשקט גם הפעם, כשמלבד קישור מצוין, הם גם יהנו מחוד אימתני, עם זלאטן איברהימוביץ' ומרכוס רוזנברג.

מינוס:

תיקו או הפסד מול פרגוואי יהיה קריטי לשבדים. האנגלים לא יצברו 9 נקודות בבית המוקדם, והשבדים יקוו מאוד שהם לא יאבדו אותן מול פראגוואי. במצב כזה שבדיה תהיה חייבת ניצחון על הדרום אמריקאים.

תסריט אופטימי:

חצי גמר הוא לא חלום באספמיה, לנבחרת שהפכה להיות חברה קבועה בכל טורניר גדול.

תסריט פסימי:

22 שחקנים אדישים מדי, זלאטן איברהימוביץ' אחד עצבני מדי, ופראגוואי עוקפת את הסקנדינבים בדרך לשלב הבא.

בכמה מילים:

קשה להבחין במפתחות אצל הנבחרת מהאיים, כאלה שיתנו לה יתרון על פני יריבותיה. הטרינידדים פגשו בפלייאוף העלייה למונדיאל את נבחרת בחריין וזכו בקרב על התואר המפוקפק של "הנבחרת החלשה ביותר בטורניר". שום דבר בעולם לא יביא אותם לשמינית הגמר.

שימו לב ל:

דווייט יורק. הוא כבר לא חתולי כמו בעבר, והרבה יותר כבד, אבל תמיד נעים לראות ולהיזכר בשמות שפיארו רגעים גדולים בהיסטוריה של הכדורגל העולמי. יורק משחק בנבחרת כקשר עושה משחק ולא כחלוץ. עוד שחקן ששווה לשים עליו את העין הוא כריס בירצ'לד, קשר אנגלי מהסוג הישן שמשחק בנבחרת מפני שאימו היא ילידת האיים. בירצ'לד הוא שחקן אנרגטי שניחן בבעיטה טובה מרחוק. טורניר טוב יוכל להקפיץ אותו מפורט וייל לפרמיירשיפ.

פלוס ובעיקר מינוס:

שוב, ממש אין סיבות להצלחה. פגיעת ברק בכל שחקניהן של שתי יריבות מבית 2 היא הסיכוי היחיד של טרינידד וטובאגו להתקדם בטורניר הזה. צפו בהם במשחקם הראשון בטורניר מול שבדיה, או שתשיגו את קלטת המשחק מול בחריין, ותבינו את כל הסיבות לכישלון.

תסריט אופטימי:

כיבוש של שער בודד.


תסריט פסימי:

מאזן דו ספרתי של שערי חובה.