האופסימיסטים

בשבוע שעבר יצא הג'ואיש כרוניקאל, עיתון הקהילה היהודית בבריטניה, בכותרת בעמודו הראשון: "רבנים מתפללים להצלחת נבחרת אנגליה". מתברר שמספר רבנים מרחבי אנגליה חיברו נוסחים שונים לתפילה אותה הם יצרפו לטכסי קידוש והבדלה למען מתן כוח והצלחה לבחוריו של סוון יוראן אריקסון והמלכה. שבוע מאוחר יותר התברר שתפילותיהם כמו גם תפילות הסאן (שהפיץ פוסטר "מתפללים למען רוני") ושאר שרלטנים מקצועיים, נענו, או אולי לא. התוצאות יוודעו רק ב-14 ליוני. אולי.

סריקת כף רגלו הימנית של ווין רוני ביום שישי העלתה שתהליך ההחלמה נמשך, אבל קשה לדעת מתי הוא ישוב לשחק. הוא יטוס עם הנבחרת לגרמניה, יחזור לבריקה בתאריך האמור במנצ'סטר ואולי יטול חלק בשלבים המתקדמים של האליפות, במידה שאנגליה תגיע אליהם. ניסים לא התרחשו, מלבד הנכונות של מנצ'סטר יונייטד להודות שיש סיכוי שרוני ישחק במונדיאל מבלי שאלכס פרגוסון יפטר עוד בעל תפקיד, אחרי שרופא אופטימי מדי הצטרף לרוד ואן ניסטלרוי, רוי קין, יאפ סתאם ואחרים ברשימת האנשים שנזרקו מאולד טראפורד על ידי הסר הזועף.

אתמול, יום חמישי, בפאב בצפון לונדון עמוס בדגלי סנט ג'ורג' בכל פינה אפשרית מלבד שולחנות הסנוקר ומסכי הטלוויזיה, השיחה נסובה על עצם המטאטרסל הרביעית של רוני ועל תיאו וולקוט. המשחק בין נבחרת ב' של אנגליה ובלארוס, ששודר (מעט אחרי הקרנה חוזרת של פרק "הגרמנים" במלון של פולטי) עורר עניין סביר, אם כי איש לא פרץ בצרחות אושר כשג'רמין ג'ינס הבקיע את שער היתרון לזכות אנגליה. במשחקים כאלו יש להביט על העצים ולא על היער (בלארוס ניצחה 2:1). המטרה היתה לתת דקות משחק למספר שחקנים שסבלו מפציעות במהלך העונה, ובכורה לילד אחד. אשלי קול וסול קמפבל, ובעיקר מייקל אואן, נראו בכושר גופני טוב וכמי שזקוקים לכמה שיותר דקות משחק עד למשחק הראשון . אואן, שזה היה המשחק הראשון בו הוא מאז פציעתו בדצמבר, אמנם הביא להבקעת השער, אבל נראה עדיין חסר ביטחון וחדות. עם שני משחקי ידידות עד לנסיעה לגרמניה, סברו הצופים, והאלכוהוליסט הזקן, הוא יהיה בסדר, וגם אשלי קול.

ניתן לשער שרוב צופי הטלוויזיה הטריחו עצמם לצפות במשחק רק בשל הסיכוי לראות בפעם הראשונה בפעולה את תיאו וולקוט בן ה-17. ובדקה ה-60 הם קיבלו את מבוקשם: הצופים ברדינג קמו על רגליהם, היושבים בפאב הרימו את הראש מפיינט הבירה, וולקוט לבש לראשונה את מדי הנבחרת במשחק והתרגשות קלה פקדה את הנוכחים. מה ניתן ללמוד משלושים דקות של משחק שנעצר כל דקה בשל עבירה של האורחים? ובכן, יש לו ביטחון מרשים, מהירות מסחררת ובעיטה מצוינת מרחוק. ההימור עוד עשוי להצליח. אבל מי שסיים את הערב עם הזינוק הגדול במניותיו היה ארון לנון מטוטנהאם שהרשים מאוד באגף ימין. אחרי המשחק איש לא מפקפק בתועלת שבזימונו לנבחרת ובמהירות שהוא מביא איתו.

מלבד זאת ניתן היה להתרשם במשיכה העזה של האוהדים האנגלים לעליונות מוסרית. אחרי שהשוער המחליף רוברט גרין נפצע אחרי בעיטת חמש ונותר שכוב על הקרקע, הבקיע ויטאלי קוטוזוב את שער השיווין. הצופים ציפו ממנו לבעוט את הכדור החוצה, ופירשו את הבקעת השער כמהלך בלתי ספורטיבי. כמו כן נפתרה תעלומת אואן הארגריבס. האיש מוערך מאוד בגרמניה אבל מעולם לא הרשים במסגרת נבחרת אנגליה ובכל זאת, סוון תמיד מזמין אותו לטורנירים החשובים. הארגריבס, כך התברר, משמש על תקן שמעון ביטון, השחקן שאותו מאשימים בכל, פונקציה חיונית בכל קבוצה, בייחוד אם היא לא זוכה באליפות כבר כמה עשרות שנים. וחוץ מזה הגיע הזמן שיוטל קנס על כל שדר או פרשן שיאמר שוב שלפיטר קראוץ' יש יכולת טכנית נדירה למישהו בגובהו.