יוהאן קרויף קרא להחלטה של תיירי הנרי להישאר בארסנל ולוותר על מעבר לברצלונה "טעות חמורה". לדידו של האשף ההולנדי, החלוץ הצרפתי פיספס הזדמנות להפוך לגדול בעולם "במועדון הגדול בעולם".
עד כמה שמותר לאיש פשוט שכמוני לחלוק על האיש שהפך את בארסה למה שהיא היום, אני מחזיק בדעה הפוכה לחלוטין. הנרי בארסנל זה טוב לארסנל, לברצלונה ולעולם הכדורגל כולו.
לגבי ארסנל, אין צורך להסביר מדוע עליהם לשמוח על כך שהשאירו את הנרי, שכן כל הקבוצה בנויה סביבו. הוא הפנים של המועדון הלונדוני, והגורל של התותחן והתותחנים מחוברים לעד.
מצד שני, כל אוהד אובייקטיבי, וגם מי שלא, יזיל ריר על האפשרות לראות את בארסה עם תיירי הנרי, אבל המחיר של מהלך שכזה עולה בהרבה על התועלת שבו. ברצלונה היא כבר עתה הקבוצה הטובה ביבשת, שמשחקת את הכדורגל הטוב ביותר שנראה בשנים האחרונות. כמה היא כבר הייתה יכולה להשתפר? מצד שני, קבוצה צעירה, חיה ובועטת כמו ארסנל הייתה הולכת שנות אור לאחור. האטרקטיביות של הגמר האחרון הייתה במפגש הענקים ובשחקנים הגדולים שעמדו בשני הצדדים, וככל שהקבוצות הגדולות מעמיסות עוד ועוד כשרונות בצד אחד, מי שסובל הוא אוהד הכדורגל הממוצע, שרוצה לראות את הכשרון פרוש על כמה שיותר שטח.
אם במקום לראות את דייויד בקהאם, רונאלדו, זינדין זידאן, ראול ולואיש פיגו דורכים אחד על האצבעות של השני במדים הלבנים בשנים האחרונות, הם היו משחקים בשלוש קבוצות שונות - כולנו היינו מרוויחים. כל ניסיון לבצע תהליך של מכבי תל אביביזיציה במשחק כזה או אחר משול לכריתת הענף שעליו אנו יושבים. ובכלל, מועדון כמו פוטבול קלוב ברצלונה, שבמנטליות שלו הוא מקופח תמידית (אה לה הפועל תל אביב), היה מתקשה להחזיק מעמד עם התחושה שהוא משתלט על השוק.
האוהדים הקטלאנים צריכים להרגיש את הצל של ריאל מדריד, אחרת השמחה היא לא אותה שמחה. בגלל זה, אפילו אחרי הזכייה בפריז, כשהמדרידיסטים אמורים להיות רק זכרון עמום, אחד השירים הנפוצים ביותר ברחובות עיר האורות היה "מי שלא קופץ - מדרידיסטי".
עוד בוואלה!
לכל אחד יש תפקיד
בקטלוניה פינטזו על שילוב חלומי של רונאלדיניו-הנרי-אטו-מסי, אבל הכנסת כוכב על נוסף לקלחת עלולה הייתה לקלקל את הצוות המגובש שהעמיד פרנק רייקארד. הנרי הוא בחור עם אגו גדול, רואים את זה בחגיגות הנונשלנטיות שלו לשערים, בפאסון שהוא מנסה (ומצליח) להקרין, וגם בתגובות שלו אחרי ההפסד בגמר ליגת האלופות. מלבד התלונות על השיפוט והפרגונים לחבריו לקבוצה, הוא גם טרח לומר שלדעתו רונאלדיניו וסמואל אטו היו חלשים. נראה היה שהנרי פשוט רצה לציין ששני הסופרסטארים האחרים בסטאד דה פראנס היו פחות טובים ממנו. זו לא נראתה כמו התחלה ברגל ימין של מערכת יחסים מאוזנת, שבנויה על כבוד הדדי.
הקבוצה של הבירה הקטלאנית כוללת גם כוכבי על, אבל ההבדל בין הפרויקט של ז'ואן לפורטה לזה של פלורנטינו פרז הוא שבבארסה כולם עלו מדרגה ברגע שעטו את מדי הבלאוגראנה. אף אחד לא הגיע לקמפ נואו במעמד שיש לו כיום. כן, כן, אפילו רונאלדיניו. למי ששכח, אחרי גביע העולם המצוין של ילד הפלא הברזילאי ביפן וקוריאה הוא חזר לפריז סן ז'רמן, קבוצה קטנה ביותר במונחים אירופאים. אטו אמנם חרך רשתות בלה ליגה, אבל עשה זאת במאיורקה מהתחתית, ודקו הוא יותר בורג במערכת ופחות אחד שסוחב קבוצה על גבו. שאר השחקנים המובילים (קרלס פויול, אנדרס אינייסטה, לאו מסי ועוד) כולם התחילו לשחק במועדון עוד כשהלכו לבית הספר.
הנרי, לו היה נוחת בקמפ נואו, היה הופך לגלקטיקו הראשון של ברצלונה. רייקארד הצליח להפוך את הבלאוגרנה לחבורה ענווה ומפרגנת ונטולת סכינאות פנימית, אבל התקשורת הספרדית הייתה עושה מטעמים בכל פעם שאחד מהכוכבים היה יושב על הספסל. אפשר כבר לדמיין איך מצלמות הטלוויזיה חוזרות שוב ושוב לפרצוף הבלתי מרוצה בעליל של הנרי/מסי/רונאלדיניו/אטו, בזמן שהחברים מתרוצצים על הדשא.
בנוסף, כרגע יש היררכיה ברורה בקמפ נואו. רונאלדיניו הוא המלך, אטו המוציא לפועל, מסי הוא הכשרון הצעיר שכולם מטפחים, דקו, אינייסטה וצ'אבי מנהלים את המשחק, והקישור האחורי וההגנה עושים את שלהם. הכל יודעים שמדובר במכונה משומנת שתלויה בכל אחד ואחד, כפי שהוכח בעצירות הנפלאות של השוער ויקטור ואלדז, מי שהושמץ לא אחת העונה, בפעמים שעמד מול תיירי הנרי בפריז.
לו הנרי ורונאלדיניו היו משחקים בצוותא, מישהו מהם היה מוכן לזוז הצידה כדי לתת לשני לזרוח? והאם היינו ממשיכים לראות חיוכים במקרה שמישהו מהם היה מעדיף ללכת בעצמו על שער במקום לפרגן לשני? ומה היה עולה בגורלו של מסי? האם ההתקדמות של האיש שמושווה למראדונה הייתה נבלמת?
ובכלל הניסיון לשלב בברנבאו סופרסטארים לכדי קבוצה אחת נגמר בפיצוץ גלקטי, והניסיון הנ"ל מהווה תמרור אזהרה לכל קבוצת כדורגל באשר היא. ואם לאפורטה רוצה עוד דוגמה לכשלון שכזה, הוא יכול להציץ גם לקריית שלום, מקום נוסף בו הסיפור הזה לא בדיוק עבד. כי אם טון קאנן לא הצליח לחבר קבוצה גלקטית, מה יגידו רייקארדי הקיר?