וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"יש כאן שחקנים שיכולים להגיע ל-NBA"

21.5.2006 / 19:35

אד פסקוביץ', אחד מבעלי אטלנטה הוקס, נמצא בישראל, תורם בשקט למען השלום וחולה על כדורסל: "אנחנו מכירים היטב כל שחקן"

אד פסקוביץ', איל הון ואחד מבעלי קבוצת הכדורסל של אטלנטה הוקס, אוהב לשהות בישראל. "זה הביקור הרביעי שלי. בפעם הראשונה הגעתי לפה ב-1975, ובכל פעם החוויה אחרת ומרתקת".

פסקוביץ' הגיע לכאן בפעם השלישית בשנה שעברה, במשחקי המכביה. "האנשים נפלאים ומאוד נהניתי. במשחקי הכדורסל פגשתי את המאמן אילן קובלסקי מאס"א, ושם נוצר קשר בינינו".

תוך השיחות עם קובלסקי, מנהל מדור הספורט של המרכז הבין תחומי בהרצליה וחבר בנשיאות אס"א, וארי רוזנצווייג, יו"ר אס"א, יזם פסקוביץ' טורניר אחווה ושלום, אותו מימן מכיסו. הוא הקים קרנות ופרוייקטים למען השלום במבשרת ציון, וביקר גם בירושלים ובנצרת. תרומותיו בקרנות מוערכות בעשרות מיליוני דולרים. בטורניר משתתפות שמונה קבוצות כדורסל: שתיים מישראל, מטורקיה, קפריסין, סרביה ומונטנגרו, ירדן, אירלנד וגם קבוצה שהגיעה מיריחו.

"אני לא מחפש את הפרסום", הוא אומר, "בסך הכל ברור לי שזהו צעד קטן. החוויה של האנשים האלה להגיע לכאן, לשחק פה, שווה את הכל. זה מדהים לראות אותם באים לכאן ונהנים. התקווה שלי היא שהם יחזרו למדינות שלהם וידברו על הכיף שעברו פה. זה שווה את הכל".

"תוך שנים בודדות נתחרה על האליפות"

כשעוברים לדבר על כדורסל, פסקוביץ' נדלק. אפשר לזהות את התשוקה שבוערת בו. הוא מגדיר את עצמו "קודם כל אוהד ואחר כך בעלים", ומפגין בקיאות רבה בנעשה בכדורסל האירופי והאמריקאי.

"לקחנו את הקבוצה לפני שלוש שנים, כשהיא הייתה במצב הכי גרוע שיכול להיות", הוא מספר על אטלנטה, "זו הייתה קבוצה שלא מנצחת אבל סובלת מגירעון תקציבי גדול בגלל גיליון שכר גבוה. המנכ"ל שלנו, בילי נייט, עשה עבודת פירוק ובנייה מהיסוד. כרגע יש לנו קבוצה צעירה, אבל יש לנו שחקנים כשרוניים. השנה כבר הכפלנו את מאזן נצחונותינו ביחס לשנה שעברה, ואני מאמין שנראה תוצאות אמיתיות בשנים הקרובות. בחלק השני של העונה באו אלינו מאמנים ואמרו 'קשה לשחק נגדכם', למרות חוסר הניסיון שלנו. יש לנו את ג'ו ג'ונסון, שחקן מדהים, שסביבו אפשר בקלות לבנות קבוצה".


- אם אתה מזכיר את ג'ונסון, אני חייב להזכיר את בוריס דיאו, שעבר תמורתו לפיניקס ונבחר לשחקן המשתפר של העונה.

שמע, אני אוהב את בוריס. לא, 'אוהב' היא לא הגדרה נכונה - אני מת עליו. שחקן אדיר וחמד של בחור. ידענו שיש לו כישרון ענק עוד כשהיה אצלנו, אבל היינו חמים על ג'ונסון, והוא עצמו רצה להגיע אלינו. אני לא רוצה לקחת שום דבר מבוריס, אבל תראה באיזו מערכת הוא משחק. בשיטה של פיניקס כולם כוכבים. זה מתחיל בבניה מלמעלה, דרך מייק דאנטוני ועד רמת השחקנים. תראה לאיזה ממוצעים מגיעים שם שון מריון וסטיב נאש. בלי לקחת דבר מראג'ה בל, הוא לא היה מגיע לרמה כזו בלי לשחק במערכת הזו.

פסקוביץ' לא מפסיק להתלהב מג'ונסון, אותו הוא מכנה "שחקן של משכורת מקסימלית בלי שום ספק", אבל גם נהנה מהצעירים האחרים בקבוצה. "כשאני רואה את מרווין וויליאמס, ג'וש צ'ילדרס וג'וש סמית', או את סלים סטודמאייר שנהיה איום רציני מבחוץ, אני יודע שהעתיד שלנו טומן בחובו קבוצה מפחידה מאוד. אנחנו רחוקים כרגע שחקן אחד או שניים מלהיות איום ממשי. בתוך שנים בודדות נתמודד על האליפות".

"הצלחה ב-NBA לא תלויה רק בשחקן"

פסקוביץ' מפגין ידע נרחב לא רק בכדורסל האמריקאי. "היום שחקנים זורמים מכל העולם, אי אפשר להשאר אדיש למה שקורה מחוץ לארה"ב. אנחנו רואים קלטות ושולחים סקאוטים לכל מקום על הפלנטה".

- גם לישראל?

הו, בוודאי. אנחנו שולחים סקאוטים לישראל כבר שנים. יש לנו אנשים שמתמחים באזור הזה של אירופה, וכאלה שמגיעים לפה הרבה מאוד פעמים, ולא רק אנחנו. אני מתאר לעצמי שהייתה פה המולה גדולה כשלארי בירד הגיע כדי לעקוב אחרי יאסיקביצ'יוס.

- ואתה מזהה פוטנציאל?

בהחלט. אני לא רוצה להיכנס לשמות, אבל יש כאן שחקנים שיכולים לשחק ב-NBA.

- ובכל זאת, מי? בורשטיין, הלפרין, אליהו?

אני מכיר את כל השמות שאתה מכיר ואפילו יותר מכך, וגם הסקאוטים שלי יודעים טוב מאוד. אבל אני לא רוצה לנקוב באף שם. בוא נגיד שבעולם של היום כולם יודעים הכל. אלא אם יש איזה בחור צעיר בגובה 2.20 מטר שנמצא בסין באיזה חור שכוח אל, אין סודות בביזנס הזה היום. אבל חשוב לזכור שהצלחה של שחקן ב-NBA לא תלויה רק בו, אלא גם במערכת אליה הוא מגיע ובקבוצה עצמה. לפעמים שחקנים טובים לא נקלטים בגלל השיטה או מכיוון שהמאמן לא סומך עליהם.

- אתה מתכוון לשאראס?

לא. אני לא מתכוון ספציפית לאף אחד. פשוט קורה שלפעמים שחקנים מגיעים מאירופה ולא מתפתחים ב-NBA כמו שקיוו.

- פאו גאסול הוא דוגמא הפוכה. שחקן שבאירופה היה אלמוני והפך למפלצת.

(מחייך) אתה רוצה לשמוע סיפור על גאסול? הוא היה נער בן 17, צנום, והמנכ"ל של הונקובר גריזליס אז, שהוא במקרה המנכ"ל שלי היום, אמר 'הוא יהיה שחקן ענק' והביא אותו. עכשיו אתה מבין למה אני כל כך אופטימי לגבי הקבוצה שהוא בונה?

תודה מיוחדת לינון ריאטי, שסייע בהכנת הכתבה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully