עוד שריף הגיע למכבי

העונה פיטרו את קלינגר. אמרו שהוא נכשל בהכל (כאילו הוא באמת הביא מישהו מהגלאקטיקוס). ואז הביאו את המושיע. השריף ההולנדי, האיש עם הפריזורה, הסוכן. סוכן מכירות, לא יותר, לא פחות. פשוט נפל על מכבי סוכן מכירות שנבעט החוצה מבית"ר ירושלים, כי במקומו הביאו מאמן בעל שיעור קומה שספק אם יגיע אחד כמותו לישראל. השריף נכשל במשימתו. אפילו לאינטרטוטו מכבי לא הצליחה להגיע, והכי עצוב זה שראשיה שמחו, כי חסכו לקבוצה כסף.

והנה, מראים לנו, האוהדים (אני מפוצל, אוהד מכבי בכדורגל ואוהד הפועל בכדורסל), שהשנה הקרובה לא מבטיחה הרבה. עוד שריף מגיע לעיר, רכוב על סוסו, במראה האצילי, אוחז בשולי המגבעת, ורק את השפם הוא גילח אחרי זכייה באליפות עם בית"ר. כהן בעצמו אמר אתמול "למי שעבד בהצלחה גדולה בבית"ר, הפועל ת"א וחיפה, קשה להתרגל לעבוד בקבוצות קטנות ולהפוך ממאמן בכיר למאמן שלא ממש סופרים אותו. זה מתסכל".

כן, אבל על איזו הצלחה גדולה אנחנו מדברים פה? כהן מאמן בינוני, וגם זה ביום טוב. בכל קריירת האימון הענפה שלו הוא לקח אליפות וגביע. בית"ר, הפועל, זהו. לא יותר, לא פחות. אז נכון שהוא היה קורבן של משחק השרוכים המפורסם שגזל לו אליפות בהפועל תל אביב, אבל לנצח ייזכר כהן כאיש שנכנע ליוסי בניון ולא החליף אותו בדרבי החיפאי. לא שהוא לא ניסה, בניון פשוט לא יצא. את אותה עונה, הוא סיים, כמובן, בבית. על ההצלחה של מחליפו, אברהם גרנט, אין צורך להכביר מלים. את המשך הקריירה הוא בילה בהפועל פתח תקווה, במכבי נתניה ושוב בבית"ר, הפעם עמוק בתחתית. מאז, מישהו שמע על אלי כהן? מישהו זוכר מה הוא באמת תרם לכדורגל הישראלי?

אז לוני שוב מביא לנו מושיע, שריף. לאחר ההצלחה הגדולה של העונה שעברה, מעניין אם אפשר יהיה ליפול חזק יותר. הפעם אי אפשר לתרץ את המינוי בלחץ של האוהדים (רוב האוהדים שאני מכיר תמכו במינוי של איוניר), אי אפשר לתרץ את זה בבניית קבוצה לטווח ארוך (מתי בפעם האחרונה כהן בנה קבוצה לטווח ארוך?), מפני שמכבי לא מרשה לעצמה לבנות קבוצה לאורך זמן, היא חייבת לאוהדים שלה תוצאות, ועכשיו.

יש עוד אדם קשוח כמו כהן בעולם הכדורגל שלנו, דרור קשטן. אבל קשטן, להבדיל מכהן, הוא קבלן הישגים. שש אליפויות, שישה גביעים. במכבי, למי שלא זוכר, הוא השיג דאבל ונבעט על ידי לוני בשביל להחזיר את אברם. איפה קשטן? בונה נבחרת לאומית. איפה כהן? לוני זורק לו חבל הצלה ומציל קריירה גמורה. המסקנה מהמינוי הלא מוצלח הזה היא אחת. לוני לא בונה קבוצה, לוני חוסך כסף. העונה נגמרה לפני שהתחילה. מועדון הפאר יחגוג 101 שנים להיווסדו בהמשך הדשדוש.

ואנחנו, האוהדים? נמשיך לפנטז על מאמן שאפשר לאהוב (את קלינגר אהבו חלק מהזמן), שאפשר לראות הישגים (לוין בשנתיים הביא שני גביעים), או על מישהו שלמד את התורה במועדון והוא בשל לקחת את הקבוצה על הגב (איזה יופי רוני לוי עושה את זה). אם כבר רוצים לנסות, קחו את בן שמעון שעשה עבודה יפה בנוער. קחו את ברומר. מה יש להפסיד? יעלה פחות כסף, הרי צמרת כבר לא נראה השנה.

יתרה מזאת. האם תהיה זו השנה השנייה בה מכבי מפטרת מאמן במהלך העונה? או יותר גרוע מזה, האם שיא הריגוש יהיה ניצחון דחוק של 0:1 על הכח? האם באמת יש מי שחושב שאלי כהן הוא האיש הנכון במקום הנכון, חוץ מלוני (ודריקס, כמובן דריקס)? ספק רב. אבל כסף זה שם המשחק. לא אלי, "אי אפשר למכור לאוהדים עונה פיננסית", כפי שאמרת. במציאות, המצב הרבה יותר גרוע. לא מוכרים להם כלום.