פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        למי יש יותר כבוד

        ברצלונה וארסנל, שתמיד ניגנו כינור שני במדינותיהן, יודעות שרק זכייה בליגת האלופות תהפוך אותן לאימפריות אירופאיות של ממש

        שתי קבוצות גדולות יעלו מחר (רביעי) לכר הדשא בסטאד דה פראנס, כשמלבד ניצחון וזכייה בתואר הקבוצתי הכי חשוב בעולם, ירחפו מטרות גדולות יותר מעל ראשיהן.

        זה שנים מנגנות ברצלונה וארסנל כינור שני במדינותיהן ליריבות אחרות, גדולות ושנואות. ארסנל עשתה מספר עונות נהדרות בליגה האנגלית, אבל עדיין לא זכתה בכבוד ובהערכה הבינלאומית שקיבלה מנצ'סטר יונייטד. ברצלונה שולטת בספרד בשנתיים האחרונות, ובאמצע שנות ה-90 פערה את פיות כל מי שצפה במשחקיה באמצעות כדורגל מדהים ושחקנים מעוררי דמיון כמו רומאריו, סטויצ'קוב ואחרים, בתוספת של ארומה הולנדית שהנחיל יוהאן קרויף האצילי. אבל גם במקרה הזה, ריאל מדריד הגדולה והממלכתית זכתה ברחבי העולם ליותר כבוד. תקופה טובה של הלבנים במהלך עונה בינונית למדי, גוררת יותר הדים מאשר קונצרטים של ברצלונה (שזוכים לפופולריות מופלגת במחוז קטאלוניה ובשנים האחרונות גם בישראל).

        ארסנל וברצלונה מגיעות לנקודה מהן שתיהן רוצות להפוך לקבוצות על בעיני העולם ולהתחיל שושלת. ארסנל לא רוצה להביט להביט במראה יום אחרי הגמר ולראות את פורטו ומונאקו, שהגיעו להופעת אורח על בימת הכדורגל המרכזית, ושבו לדשדש בבינוניות של הליגות שלהן. ברצלונה משתוקקת לשים עוד מסמר בארון של ריאל מדריד. יום רביעי יהיה נקודת מפתח בהתפתחות של שתי המשתתפות בהצגה, ובהפיכתן מנערה ספרדיה או נערה אנגליה, לגברת אירופאית של ממש.

        המפתח להשארת הנרי

        בעידן בו מסתמכות קבוצות רבות על מכירות של חולצותיהן ברחבי העולם ושל זכויות השידור של משחקיהן, זכייה בתואר האירופאי שווה זהב.

        רק לאחרונה הציב אחד המגזינים הכלכליים הנחשבים בעולם את רונאלדיניו כשחקן הכדורגל בעל הערך הכספי הגבוה בעולם, קצת לפני דייויד בקהאם. השוואה ביכולת של השניים מעליבה כל אוהד כדורגל. אבל כשריאל מדריד לא זוכה בתארים, ולאור העובדה שהמונדיאל האחרון בו זכתה נבחרת אנגליה התרחש לפני לידתו של הסטאר ממנצ'סטר, ההשוואה הזאת היא עדיין בגדר ניצחון גדול לריאל על ברצלונה.

        שנתיים זהות באיכותן של המועדון השנוא מעיר הבירה לאלו של ברצלונה, ובקהאם היה מוליך בגאון את רשימת הערך הכספי של שחקני הכדורגל, הרבה לפני הווירטואוז הברזילאי. שתי אליפויות מקומיות, יודעים היום בברצלונה, הן כאין וכאפס לעומת זכייה אחת בליגת האלופות. אם אתם רוצים להציף את טוקיו בחולצות של רונאלדיניו ואטו, ניצחון בפאריס הוא האמצעי.

        בארסנל הסיפור דומה, אבל עם כמה תוספות. גם הקבוצה מלונדון חסתה בצלה של קבוצה אחרת ב-10 השנים האחרונות, מנצ'סטר יונייטד שמה. יונייטד שלטה בשנות ה-90 בליגה האנגלית וזכתה לכבוד בממלכה, אבל זכייתה בליגת האלופות ב-1999 החזירה אותה למעמד של אימפריה עולמית (31 שנים אחרי התואר ב-1968). לא רק במזרח הרחוק, גם ישראל הוצפה בחולצות של דייויד בקהאם. אלפי אתרי אוהדים נפתחו לכבוד המועדון מצפון אנגליה, ונערים בני 16 מספרים עד היום בפורומים שונים את סיפור הגבורה ממשחק הגמר מול באיירן מינכן. ארסנל תחתום ללא היסוס על ניצחון דומה בדקה ה-90 מחר.

        מאז זכתה יונייטד בעוד אליפויות, אבל נותרה עקרה בזירה האירופאית. אולם גם העובדה הזו לא מנעה מאוהדי הכדורגל בעולם להביט עליה ביראה, וכך עשו גם קבוצות שהוגרלו מולה בליגת האלופות. יונייטד פתחה פער גדול בזכות הזכייה האירופית ההיא, ובזכות המאמן והשחקנים שהביאו אותה לתואר, שהיו השחקנים הנכונים, עם הסיפורים הנכונים, בזמן ובמקום הנכונים.

        הקבוצה הלונדונית עוברת לאיצטדיון חדש בקיץ, ובמדינה בה הכדורגל הוא חלק מהרומנטיקה, סגירתו של עידן הייבורי ופתיחתו של אחר במקביל לזכייה בליגת האלופות תהפוך לאגדה שעליה יסופר גם בעוד שנים רבות. הפרט ההיסטורי הזה מהווה גם זריקת מרץ עבור השחקנים המעורבים.

        אבל ארסנל נלחמת על דבר נוסף: שירותיו של תיירי הנרי. בחודשים האחרונים כמעט לא שהיתה קבוצת צמרת אירופאית שלא נקשרה בשמו של הכוכב הצרפתי. ועדיין, בארסנל מאמינים כי זכייה בליגת האלופות עשויה לשכנע אותו לחתום על הארכת חוזהו בצפון לונדון. לפני כמה ימים נשאל ארסן ונגר, מאמן התותחנים, על אפשרות העזיבה של הנרי, כמו גם על זו של רובר פירס ואשלי קול וענה: "אנחנו משאירים את זה בצד. מה שחשוב הוא שנגיע לפאריס וננצח את המשחק. אחרי זה, מה שיקרה יקרה". גם המאמן הצרפתי יודע שזכייה תשאיר את החלוץ במועדון.

        המתכון לתהילה

        עבור אלו שגדלו והבשילו להיות נערים חולי כדורגל בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90, שמה של מילאן מתחרז עם המילה מעצמה עד היום. לא בזכות אליפויות משמימות בליגה האיטלקית, אלא אחרי ניצחונות 0:4 על סטיאווה בוקרשט ועל ברצלונה בגמר האלופות.

        מוקדם יותר היו אלה יובנטוס של פלאטיני ואייאקס של קרוייף, ניסקנס וכל עם ישראל. שהפכו למועדונים גדולים אחרי הצלחות בזירה האירופית. לברצלונה יש כל הכלים להפוך לכזו. קבוצה עם איצטדיון גדול, עיר אטרקטיבית, שחקנים מובילים ברמה העולמית ורונאלדיניו אחד (וחצי ליאונל מסי, לאור הפציעה). זכייה בפאריס וחבילות התיור מיפן ומהונג קונג יביאו כמה מאות תיירים מהמזרח הרחוק לכל משחק זניח בקאמפ נואו, הדור הבא של אוהדי הכדורגל יתחיל להזכיר את בארסה באותה נשימה עם ריאל מדריד, והקבוצות היריבות יפחדו לא רק מהשמות של השחקנים, אלא גם מהשם של הקבוצה. ניצחון של בארסה והיא תוזכר באותו משפט עם מי שנקראות היום "הגדולות של אירופה", בזכות השם ולא רק בזכות היכולת.