לאלוף השנה שעברה, פאולו סאבולדלי, יש הרבה מה להוכיח. אמנם בארבע השנים האחרונות הוא זכה פעמיים במרוץ הג'ירו דה איטליה, אבל תמיד למישהו היה מה לומר בנידון.
ב-2002 הוא זכה בפעם הראשונה, אבל כולם טענו כי זה קרה בעיקר בזכות פרישה של מועמדים אחרים לניצחון. בשנה שעברה הוא הציג יכולות מרשימות אך לעולם יזכרו לו את שני הקטעים בהם איוואן באסו היה חולה. השנה הוא מחפש זכייה שלישית.
הג'ירו הוא טורניר האופניים השני ביוקרתו, מיד אחרי הטור דה פראנס, אולם למרות זאת בכל הקשור לעניין ואיכות לג'ירו יש יתרון גדול על הטור. הג'ירו הוא מרוץ קשה יותר פיזית ולפחות במהדורות האחרונות הוא גם הרבה יותר מרתק מאחיו הצרפתי.
לפני שנה הקדים סאבולדלי את ג'ילברטו סימוני בפחות מחצי דקה, בסיומם של שלושה שבועות וכמעט 3500 ק"מ על מסלול שהוגדר כאחד מהקשים ביותר בעידן המודרני של גראנד טורים.
מסלול המהדורה שתחל מחר מוגדר כקשה ביותר מאז 1999.
למרות שסאבולדלי יגיע כמוביל קבוצת דיסקברי, יכולה להיווצר סיטואציה בה חברו לקבוצה, תום דנילסון, יתפוס את מקומו כמוביל. מנהל הקבוצה, יוהן ברונייל, כבר הצהיר כי למרות התמיכה הברורה של הקבוצה בסאבולדלי אין המסלול מתאים לו.
הדאבל של באסו?
זו תהיה השנה השלישית בה איוואן באסו מסומן כדאבליסט הבא. השאלה הגדולה היא האם באסו מסוגל באמת להיות הרוכב הראשון מאז מרקו פאנטאני ב-1998 שמצליח לזכות באותה שנה בג'ירו ובטור.
האיטלקי, שסיים אשתקד במקום השני בטור, טרם הוכיח כי הוא יכול לעמוד בלחץ של מוביל בגראנד טור. בשנה שעברה הוא סבל מווירוס מסתורי, שכלל בעיות קיבה, ובתוך יומיים איבד כל סיכוי לניצחון. העובדה שבאסו היה הרוכב החזק ביותר בג'ירו 2005 לא העניקה לו יותר מסימפטיה ושני ניצחונות בקטעים בודדים.
עוד מועמד לניצחון הוא אלוף 2004, דמיאנו קונאגו, שסבל במהדורת 2005 ממחלה שהתגלתה רק לאחר סיום המרוץ. ניצחונו ב-2004 הפתיע רבים ולו בגלל גילו הצעיר - 22. העובדה שהפך למוביל של הקבוצה במהלך אותו מרוץ ייצרה דרמה ומתחים בקבוצת סאקו, בייחוד עם האלוף היוצא, ג'ילברטו סימוני.
סימוני נגד הזיקנה
סימוני, שניצח בג'ירו של 2001 ו-2003, המשיך עוד שנה בסאקו אך המתח עשה את שלו והפרידה בסיום העונה שעברה היתה טבעית. קונאגו יגיע מחר לג'ירו כמוביל יחיד של קבוצת לאמפרה ויצטרך להוכיח כי הוא מסוגל לחזור ולהתמודד על הניצחון. סימוני, לעומת זאת, כבר היה חמש פעמים על הפודיום של הג'ירו. באוגוסט הוא יהיה בן 35, גיל המוגדר כסיום קריירה של מנצחים סדרתיים ולכן הוא כבר הצהיר כי ייתכן ויזנק השנה לכל שלושת הגראנד טורים. דבר, שגם בבחינה היסטורית, הוא נדיר.
דנילו די לוקה סיים אשתקד במקום הרביעי הכללי והפך להפתעת המהדורה. לאחר סדרת הצלחות במרוצי האביב הוא מצא את עצמו מתמודד על ראשות הדירוג הכללי בג'ירו ועם האוכל בא התיאבון.
השנה החליט די לוקה להפוך מרוכב קלאסיקות (המרוצים החד יומיים) לרוכב גראנד טורים ולנסות לנצח בג'ירו. עוד בצעירותו הוא הוכיח כי דם של רוכב גראנד טורים זורם בעורקיו, כשלקח את מהדורת הרוכבים הצעירים של הג'ירו. עכשיו הוא יצטרך להוכיח כי הקרבת מעמדו הרם כרוכב מרוצים חד יומיים היתה מוצדקת.
המועמד האחרון הוא גם סימן השאלה הגדול. חוזה רוחאנו מוונצואלה הדהים בג'ירו האחרון כשבשתי בריחות מרשימות, בקטעי ההרים, יצר פער משמעותי אשר העניק לו את המקום השלישי בדירוג הכללי ואת תואר מלך ההרים. העובדה שלא רכב בקבוצת פרו טור (הדרג הבכיר) ושאף אחד לא חשב עליו כמועמד לניצחון, איפשרה לו לפתוח את הפערים בזכות בריחות מהדבוקה. השנה, במיוחד בעליות בהרים, כולם כבר ינסו להיצמד לו לגלגלים.