איום ראשון

1. בכל מדינה אחרת, אולי כזו ללא מסורת כדורסל הצבועה בצבע אחד ויחיד, היה כבר מזמן קם ילד מפאתי הרחוב, מצביע אל האופק, וצועק: 'המלך הוא עירום!'. גם אם הצהובים יזכו בסופו של דבר בתואר האליפות, וזה כנראה מה שיקרה, אל לנו לשכוח להם את דרך החתחתים שהובילה אותם אל התואר. מנגד, זהו זמנה של היריבה הכתומה העיקשת, שמעבר לעובדה שניצחה את אלופת אירופה היוצאת פעמיים באותה עונה (עכשיו אולי מבינים במנהלת הליגה עד כמה משחק הכרעה בודד ביד אליהו פוגע בתחרותיות), היתה היחידה שהצליחה להתחרות בה לאורך זמן.

פעמיים הגיע מכבי תל אביב לראשון לציון ויצאה מנוצחת ללא תנאי, כשכל אחד מהכלים היוקרתיים שלה נותר מנוטרל ומפורק. אנתוני פארקר שיחזר את התצוגה העלובה מגמר היורוליג עם 4 נקודות ו-4 איבודי כדור, מייסיאו באסטון תרם רק 6 ושוב הסתבך בעבירות, ו-וויל סולומון חזר ליידות כדורים מחוץ לקשת ולהוציא משלוותו את המאמן שמתכנן פרישה. על דרק שארפ, שעובר אולי את החודש הקשה בקריירה שלו, חבל להכביר מילים. אחרי עוד הפסד שחשף עייפות מנטאלית ובעיות רוטציה חמורות (ג'יימי ארנולד וקירק פני אינם), אולי כדאי לצהובים להמתין קצת עם תכנון העונה הבאה.

גיא גודס, בעונה מלאה ראשונה כמאמן ראשי, יכול לסמן כבר את האיקס השני על חגורת ההישגים המוזהבת שלו. הוא בנה קבוצה דינמית, מלאת התלהבות שיודעת לתפעל בחוכמה את האגרסיביות שלה (אם כי לוקה ביציבות), ומתבססת על עומר סניד הכוכב, מתיוס שתורם את הניסיון, אור איתן וג'ון גליכרייסט שאמונים על הניצוצות ומורן רוט, ריאן סידני ומאט מינוף הנהדר (לנבחרת?) על הלוחמה הזעירה. בעוד חודש תופיע מכבי ראשון לציון בפיינל פור למשחק על כל הקופה. אחרי שהוכיחה יכולת עמידה מול הפועל ירושלים ומכבי תל אביב, גם הפסד בחצי הגמר צריך להתקבל שם בגאווה גדולה. גודס? אולי עוד חודש-חודשיים יוכל המאמן הצעיר לבדוק במפת הנומרולוגיה את התאמתו לתפקיד חדש – מאמן מכבי תל אביב.

2. עירוני נהריה ממשיכה לעשות הכל כדי לסיים את העונה בצורה המעליבה ביותר. גם אם הסגולים יגיעו בסופו של דבר לפיינל פור הישראלי (ולאור המצב בטבלה רק קטסטרופה של ממש תמנע זאת מהם), תחושת ההחמצה תהיה משהו שקשה להשתחרר ממנו. אבל הבשורה שיצאה מעין שרה לא היתה המשך תהליך הבינוניות של הקבוצה הצפונית (בסרט הזה כבר היינו), כי אם המשך ההתאוששות המופלאה של גבעת שמואל, שכבר היתה עמוק במצב של מוות קליני, והיא רחוקה עכשיו נקודה בודדת מחוף מבטחים.

רבים הרימו גבה כאשר מוטי אמסלם, שכבר פיזר נאומי ירידה בכל העיתונים, פעל להחלפה נוספת של מאמן והחליט לוותר על זר רביעי, במרחק שנות אור מכל תקווה הגיונית. השינוי שהביא עופר ברקוביץ' לקבוצה, ומעל הכל האנרגיות שהפכו את טימי באוארס לסופרסטאר מקומי, הם סוד ההצלחה של גבעת שמואל. עם חמישה ניצחונות בשבעה משחקים, בהם שניים במלחה ובעין שרה, תארח הגבעה בעוד שבועיים וחצי את עירוני רמת גן, למה שעשוי להיות משחק הקתרזיס הגדול שלה. הנה עוד תשובה לשאלת הצורך בסיבוב שלישי.

3. יותר משישה חודשים עברו, אבל עדיין קשה להשתחרר מתחושת הדכדוך המשתלטת עליך עם ההגעה למשחק בית של הפועל תל אביב ביד אליהו. המועדון מספר 2 בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי הפך בתוך פחות משנתיים למחנה עזוב, שאפילו מקדשיו הרבים הפנו לו עורף, עם או בלי קשר למקדש ברחוב אוסישקין. בגופיות אותם לבשו רק לפני עשור שמעון אמסלם, תומר שטיינהאור, עמוס פרישמן ועמי נאווי, מתרוצצת כעת חבורה חסרת זהות, אפיון או תמיכה, שיש הטוענים כי הרחיקה לכת וביצעה שביתה איטלקית במחצית הראשונה מול בני השרון, כמחאה על הסחבת המתמשכת בתשלום השכר. אצל אמסלם זה לא היה קורה.

בתנאים כאלה, מוראלית ומקצועית, ממשיכים הקברניטים בירנבוים את נאווי להשיט את הספינה החבוטה הזו במדבר הכדורסל, מבלי לוותר על הסיכוי לעגון במזח הנכון. אחרי עוד ניצחון בו היטלטל הקרקס הנודד של מרכוס האטן בין הצלחה וכישלון, התמקמו האדומים במקום טוב באמצע, עם הפנים לים. "בלב הקושי הגדול נמצא האתגר הגדול", כתבו שם על לוח חדר ההלבשה. והאתגר האמיתי של האדומים הוא לחזור להיות הפועל תל אביב האמיתית. וזוהי כבר משימה של ממש.