סוף עידן מליחי

אם לא יקרה משהו חריג, עידן מליחי יסיים את דרכו בבית"ר ירושלים בעוד פחות מחודש. מליחי מיובש על הספסל, ההגעה של שחקני הרכש רק הורידה לו את הביטחון, ועם הזמן לואיס פרננדז פשוט הפסיק לספור אותו. בסופו של דבר, בחמשת המשחקים האחרונים שבהם פתח הקשר בהרכב בית"ר לא הצליחה לנצח, ובשלושה מהם היא אפילו הפסידה.

מליחי, שהגיע לבית~וגן כשחקן שאמור להיות בורג מרכזי בקישור הבית"רי, לא ציפה לכזה סיום עגום. בטח לא לכזה שיכלול שריקות בוז אדירות כמו אלה שקיבל מהקהל כשעלה השבוע כמחליף. כשחתם מליחי בבית"ר, באוקטובר 2003, הוא יצא בהצהרות מפוצצות: "אני אתאבד על המגרש", "אני אמעך את מכבי חיפה כמו שמועכים עכביש", "אני אהיה הסמל של בית"ר". אני, אני ועוד פעם אני. מאז היו שם רק סכסוכים עם שחקנים (דניאל היידמן ואיבראהים אינדאללה, למשל), כסאח עם האנשים שרק רצו בטובתו ("בני המשפחה שלי ידועים בתור כאלה שאוהבים לדבר"), ובעיקר כדורגל רע.

24 הדקות נגד נתניה סימנו את הסוף של מליחי בבית"ר, ואולי גם את סופה של תקופה. לא עוד שאיפה לבינוניות, לא עוד תירוצים של חסכנות: בבית"ר הולכים בשנה הבאה על כל הקופה, ולכן הם לא יכולים להרשות לעצמם להחזיק את מליחי. אפילו לא בסגל המורחב. לפי גורמים בכירים בבית"ר, מליחי צורף השבוע באופן סופי לרשימת העוזבים בסיום העונה.

בתקופת גאידמק הגיעו לקבוצה שחקנים טובים לעמדת הקשר האחורי, שחקנים שהצוות המקצועי מחזיק מהם הרבה יותר מאשר ממליחי _ והוא, במקום להשיב מלחמה ולנסות לחזור להרכב או לקבל קצת דקות משחק, במיוחד על רקע ההשבתה של עמרי אפק, העדיף לשקוע באפרוריות ולנתק מגע מהמערכת. השחקן היחיד שמתקשר עם מליחי בצורה נורמלית הוא חברו הטוב עוד מהתקופה בפתח~תקווה, תומר בן-יוסף.

גם המזל לא ממש מאיר פנים למליחי, שנפצע בדיוק בשבוע שבו יכול היה לתרום תשעים דקות; בסופו של דבר, במשחק האחרון נגד הפועל תל~אביב שיחק במקומו קובי מויאל הצעיר. שחקן בקבוצה אמר לנו שמליחי בשבילו הוא חבר למשחק וזה הכל, בלי להתייחס לאיכויות שלו כשחקן כדורגל. גל אלברמן, שמליחי החליף במשחק מול נתניה, ושקיבל דווקא תשואות רבות מהקהל על משחקו הטוב, אמר שהוא "נגד תגובות שליליות בכל מקרה מצד הקהל, מה גם שמדובר בשחקן שתרם רבות לבית"ר במשחקו. יחד עם זאת, הקהל רשאי להביע דעתו".

למרות זאת, לאחר המשחק נגד נתניה ניסו אנשי בית"ר דווקא להרגיע את מליחי. אברהם לוי תיפקד כמרגיע העיקרי. "אמרתי לו שאלה דברים שקורים בכדורגל, לא צריך להתרגש מזה יותר מדי", מספר לוי. "הוא בעצמו חתום לעוד שנתיים אצלנו, ואם ירצו שהוא יעזוב, זה יקרה בצורה הכי מכובדת שאפשר, כשהוא יקבל פיצויים מכובדים בגלל החוזה החתום שיש לו". חיזוק חיובי התקבל השבוע גם מכיוון עמית בן~שושן, שפורח בהרכב של פרננדז בתקופה האחרונה. "עידן שחקן מצוין", הוא אמר, "אבל זה טוב שיש כזאת תחרות בהרכב. בסוף המאמן תמיד יהיה זה שיקבע מי ישחק".

מנגד, היו בבית"ר גם כאלה שהעדיפו לא להתייחס לסוגיית מליחי בכלל, אולי כדי לתת לסערה הזאת לעבור. מקור רשמי בבית"ר אמר ש"אלברמן היה פשוט מצוין, ומליחי, שנמצא בתקופה לא טובה, קיבל את התגובה הטבעית של הקהל, שלא אהב את החילוף". עוד הוסיף אותו מקור: "מליחי קרוב לסיום הקדנציה שלו בבית"ר, והוא צורף בינתיים לרשימת העוזבים את הקבוצה, למרות שיש עוד משחקי ליגה שבהם יוכל להרשים את המאמן אם ישחק".

מי שהתייחס לנושא באופן קצת יותר מעמיק היה עוזר המאמן גיא עזורי. "אין ספק שיש מלחמה גדולה על ההרכב", הסביר, "ולואיס קובע את השחקנים הטובים ביותר להרכב. מליחי בתקופה לא קלה, הוא קיבל שריקות בוז במשחק, אבל כל שחקן שיש היום בקבוצה הוא שחקן לגיטימי בסגל וגם בהרכב הקבוצה. לגבי השנה הבאה, זהות הצוות המקצועי של הקבוצה עדיין לא ידועה, ולכן אין טעם לדבר על שחקנים לעונה הבאה".

עוד מוסיף עזורי ש"שחקן הוא לא ספורטאי אמיתי אם הוא לא מאוכזב כשהוא לא משחק. זה טבעי לראות שחקנים, גם כמו אסולין, שמתעצבנים מזה שהם לא משחקים _ למרות שהפעולה שלו בשבת היתה לא נכונה לחלוטין. בכל מקרה, שחקנים שלא משחקים חייבים לעשות הכל כדי שהמאמן ישים אותם בהרכב במשחק הבא".