1. לא משנה איך ייסגר העניין המוזר הזה עם פיליפ סולומון, לכל המהלך הזה יש השלכה אחת עצובה מאוד על מכבי ת"א: מועדון הפאר הגדול, החזק, הגאה, הפך למלקט השיירים של בית"ר ירושלים. לו זה היה חד פעמי, כמו בהחתמת טון קאנן, מילא. עכשיו לוני הרציקוביץ' חולם על שותפות (שכנראה לא תצא לפועל) עם אדם שולאדימיר שקלאר לא רצה. אחר כך פורסם שהקבוצה רוצה לשתות גם את אריק בלונדל. מכבי רסידו ת"א היא עכשיו קבוצת בת, וזה העלבון הכי גדול שאפשר לספוג.
קליק אחד בגוגל היה מספיק למצוא הכל על העבר של פיליפ סולומון. ממש כמו שבדיקה אחת הייתה דרושה כדי לדעת שהקרסול של ז'וזה דוארטה גמור. ללוני אין כוונות רעות. תגידו עליו הכל, הוא לא איש רע. הוא סתם מיקס של חוסר יכולת ניהול וביש מזל.
2. ואם כבר מדברים על מיקס, אי אפשר בלי דריקס. אפילו ברגעים בהם היה נדמה שמכבי כבר מעבירה בעלות, דריקס היה עמוק בתמונה. גם סולומון עצמו הצהיר שמעמדו של המנכ"ל בטוח. אם אתם אוהדי מכבי ת"א, תודו שלבכם החסיר פעימה לנוכח התמונה שבה לוני, נמני ודריקס יושבים על שולחן במלון קרלטון. מוכר מאיזשהו מקום. משהו היה חסר שם. אה, כן: ברקוביץ', שיגיד שהוא בא להביא דאבל.
דריקס עצמו דיבר בסוף השבוע שעבר בכל אמצעי תקשורת אפשרי והסביר למה הוא ראוי להמשיך במכבי ת"א. "היינו הצלחה כלכלית", הצהיר קבל עם ועדה. דריקס יודע שמבחינה מקצועית הוא כישלון, אז הוא הולך על ההישג היחיד, ויש לומר שגם החשוב ביותר, שנזקף לזכותו, לכאורה: הוא מכר עשרת אלפים מנויים. ברגע שדריקס מעלה את העניין הזה, קשה לעיתונאים לתקוף אותו. כי מה אתם רוצים ממנו? הוא דאג לצד שלו. העובדה שקלינגר/איוניר/טבק/קאנן לא עשו את העבודה והצהוב הפך אפור מאוד היא לא בתחום אחריותו. כן, הם היו כישלון, אבל הוא הצליח מבחינה כספית.
מה שדריקס אומר בעצם זה שהוא תפס פראיירים. כספם של רבבת אנשים מכסה אותו כעלה תאנה מול כל טענה אפשרית על כישלון. הוא לא מפסיק לגלגל את הביטוי "הצלחה כלכלית". התרגום שלי, לפחות, למשפט הזה: "איזה מזל שכל כך הרבה אנשים שילמו לנו כסף, למרות שהסחורה שלנו רקובה מהיסוד". צודק, אין מה להגיד. לאוהדים של מכבי ת"א, הקהל העשיר ביותר בליגה, אין שום בעיה לשלוף את כרטיס האשראי ולשים ארבע אלפיות, אחת על כל גלקטיקו שהגיע לקריית שלום בקיץ האחרון. אם יש דבר אחד שבגללו שקלאר מתקנא במכבי, זה האוהדים שלה. לא שהם יותר טובים מאלה של בית"ר, פשוט יש להם יותר כסף, מה שהיה מזרז את הגשמת תוכנית החומש שלו, שמטרתה להפוך את הקבוצה למותג.
3. תסמכו על מכבי ת"א שלפני הקיץ יהיה עוד ספין, אולי כמה. יביאו את זה, יחתימו את ההוא, ידברו עם פלוני, יסגרו עם אלמוני. לוני ודריקס סומכים על כך שהזיכרון של הציבור קצר. וכאן תהיה שעת המבחן הגדולה של אוהדי מכבי ת"א. קחו את הקלישאה הזו, שאוהד אמיתי הולך עם הקבוצה ברגעיה הקשים, ופשוט תהפכו אותה. לאוהד שהולך עם מכבי ת"א אסור לקנות מנוי בשנה הבאה. לא משנה במה ילעיטו אותו בארבעת החודשים הקרובים. לטובתו, ובטווח הארוך גם לטובת הקבוצה.
לא שאוהדי מכבי ת"א צריכים להחרים את משחקיה כבר מהמחזור הראשון, ממש לא. שיעמדו בקופות ויפגינו תמיכה, שימלאו את בלומפילד. עד לאותו רגע שבו ברקוביץ' ישתולל על שופטים, שהשחקנים יעשו סבוטאז' למאמן, שיפסידו לעכו בצורה מבישה בגביע, שידליפו כמו המוביל הארצי לכל העיתונים ושהעונה תיגמר שוב בלי מאבק על תואר. כשזה יקרה, הם צריכים להפסיק להגיע. בכל מערכת יחסים, בין אם היא רומנטית או עסקית, צריך קלף מיקוח ביד. לאוהדי מכבי ת"א לא היה קלף מיקוח השנה. פיתו אותם והם נפלו. כשהם גילו את זה, היה כבר מאוחר. הכסף הלך, ודריקס התהדר כטווס בנוצות ה"הצלחה הכלכלית". אסור לאוהדים לטעות פעם נוספת, אסור להם להתפתות. טעות נוספת כזו תתייג אותם באופן סופי כפתיים וכמושא כפול ללעג. ובצדק.
הגיע הזמן לחרם
26.4.2006 / 10:29