רק פארקר יכול

1. 16 דקות. זה פרק הזמן בו נראה לפתע שכל התיאורטיקנים צדקו, וירושלים באמת תעלה ופרח בזכות ריכוז המשחק של מאיר טפירו. בהעדרו של הוראס ג'נקינס נקוע הקרסול, קיבל טפירו את המפתחות מהדקה הראשונה, וכמו טפירו אמיתי לקח את המשחק עליו והנהיג קבוצה לוחמנית, שניצלה את המלחמה של קוז'יקרו והידיים הארוכות של מייסון ונאור כדי לחטוף כדורים, ואת הזריזות של מייסון וסליי כדי לסיים מתפרצות.

מה תגידו, אפילו סקורר אדום התגלה בהיכל במחצית הראשונה – תמאר סליי, הזר הכי מושמץ פר דולר משכורת, שהפך לפתע למספר 3 קלאסי, שמוריד כדורים לרצפה ומיידה זריקות מכל מצב במאה אחוזי דיוק.

אלא שירושלים לא באמת יכולה לחיות לאורך זמן על טפירו, מייסון ו-וודאי שלא על סליי, בטח ללא הנקודות הבטוחות של מריו אוסטין בצבע. האיש הגדול של אדלשטיין חווה ערב קטסטרופלי, ומעבר לחורים התמידיים שהוא יוצר ברחבה האדומה, התעקש לעשות הכל כדי לא למצוא את הסל (0 מ-9 מהשדה ו-4 איבודי כדור). מיתרון שיא של 10 נקודות 4 דקות להפסקה איבדה ירושלים את הידיים, הרגליים והאוויר, לא מעט בשל רוטציה בת שבעה שחקנים (או שישה, בהתחשב באוסטין של הערב), שאחד מהם, גיא קנטור, כמעט שכח שהוא שחקן כדורסל עד המחזור ה-16. 10 דקות לסיום, בפיגור דו ספרתי, הם הרימו ידיים. פתאום, חסרונו של הוראס ג'נקינס לא נראה טוב כמו קודם.

2. אם זה היה תלוי בפיני גרשון, הוא היה מוותר בשמחה על המטרד שבמפגש נוסף עם הפועל ירושלים. האיש שקוע עמוק בקלטות של טאו, השחקנים שלו נלחמים בסוגים שונים של פציעות, ואפילו חלק גדול מהקהל העדיף לארוז את הציוד לסוף השבוע בפראג על פני עוד 40 דקות של כדורסל. גרשון שמר על השחקנים שלו בצמר גפן והירבה לערוך חילופים, ניקולה וויצ'יץ' אסף עוד פציעה, דרק שארפ לא הגיע למצבים שלו ואנתוני פארקר המשיך את הנימנום של החודש האחרון. רק טיילת של באסטון ברחבה (אוסטין, כבר אמרתי?) ועוד מסע להצלת המולדת של וויל סולומון החזיקו את מכבי מעל המים במחצית הראשונה.

אבל אז זה קרה, ו-7,000 האוהדים המשועממים בהיכל קיבלו עוד הוכחה מי האיש שבלעדיו הנופש הצ'כי הקרוב שלהם יהפוך לסיוט. פארקר התעורר משנתו, לקח את המשחק עליו, חדר, חטף ומצא את סולומון ושארפ בבלטות שלהם, כשמכבי טסה 10:23 ברבע השלישי וגומרת את המשחק. אז נכון שהחמישייה של טאו תיראה טוב יותר מטפירו העייף, קנטור החלוד, סליי, שחזר להיות רך ופזיז ואוסטין ביום שחור, אבל במכבי יכולים להיות רגועים בזכות הקאמבק של המנהיג שלה. אחרי 2 נקודות ב-1 מ-5 במחצית הראשונה, סיים המוביל הסטטיסטי העונתי של הצהובים עם 16 נקודות, 6 אסיסטים, 7 ריבאונדים ו-8 חטיפות. מאזן כזה בפראג יביא עוד גביע.

3. ביום שישי תגיע מכבי תל אביב למבחן הגדול שלה העונה, אבל בניגוד לאלופת השנתיים האחרונות לא ממש ברור איזו קבוצה תעלה על הפרקט בפראג. זו של 16 הדקות הראשונות, עם פארקר אנמי, באסטון לא מנוצל, וויצ'יץ' מדדה וסולומון באקסטזה; או הקבוצה של החלק השני, שאמנם אינה דומה ללהקה של שאראס, אבל מונהגת על ידי איש מוכשר אחר, שהאנרגיות שלו מצליחות להדליק את הניצוץ שמפעיל את המכונה המיומנת. ללא אנתוני פארקר, לא יוכל פיני גרשון לעשות היסטוריה עם גביע אירופי שלישי, ולפרוש למחוזותיו. לפחות עד הפעם הבאה.