ניצחון טכני

כמו בגמר הגביע, גם הערב (חמישי) הגיעה מכבי תל אביב למשחק מול הפועל ירושלים במצב רע. הצהובים רצו להימנע בכל מחיר מהפסד שלישי רצוף בליגה, דבר אותו לא חוו מאז פרעות תרפ"ט. מולם עמדה חבורה קשוחה, שלמרות יכולת מחפירה של לא מעט משחקניה, ולמרות פציעה של השחקן הכי חשוב שלה, הוראס ג'נקינס, הצליחה לשמור על הכבוד עד הסיום. כמובן שסייעה לה העובדה שחניכיו של פיני גרשון שיחקו רע גם הם, התעקשו על כדורסל מבולבל, ויותר מדי פעמים ברחו מהמשחק המסודר.

זה לא היה יפה, זה לא היה נעים, אבל זה היה עם הרבה עצבים, זיעה ואפילו כמה דמעות. וכשהגונג השמיע את קולו, שוב הצהובים צהלו, והפועל שוב הפסידה. 69:83 למכבי ת"א בסיום, ניצחון שמשמעותו בעלות על המקום הראשון בתום הסיבוב השני, מה שירשה לה לארח את ירושלים בהיכל נוקיה כבר ביום ראשון הקרוב.

קשה לציין מישהו בצהוב לטובה. מייסיאו באסטון פתח טוב, אבל היה עצבני וסיים את חלקו בפתיחת הרבע השלישי; ניקולה וויצ'יץ' שוב היה בינוני; אנתוני פארקר לא התעלה; ו-וויל סולומון סירב לזרוק במחצית הראשונה והיה לא יותר מסביר בשנייה. מי שהיה דווקא לא רע הוא טל בורשטיין, שסוף סוף יצא מהמשבר אליו נקלע מאז הפציעה.

בירושלים מריו אוסטין היה מצוין כהרגלו, וגם תמאר סליי היה לא רע. אבל בלי האתלטיות של ג'נקינס, עם העציציות של עידו קוז'יקרו ומתן נאור, ועם הבינוניות של מאיר טפירו כמנהל המשחק הבלעדי לכל אורך המחצית השנייה - כל מה שארז אדלשטיין יכול היה לקוות הוא לבלגן את המשחק עד לניצחון מקרי. וזה, כאמור, לא קרה. האחוזים מהשדה היו בהתאם, 39 במספר, כשמהשלוש המטווח פגע בעיקר בציפורים ושאר מעופפים, עם 4 בלבד שמצאו את הרשת מתוך 22 ניסיונות.

אל המשחק החלש הצטרפו גם השופטים, שהתעקשו לקפח את שתי הקבוצות בסדרה ארוכה מהגלות של שריקות מצחיקות, תמוהות, מביכות ומכעיסות.

רשימת הקלעים:

למכבי: סולומון 17, פארקר ו-וויצ'יץ' 15 כ"א, בורשטיין 12, שארפ 10, באסטון 9, גרין 5

לירושלים: אוסטין 21, סליי 13, מייסון 10, ג'נקינס 9, טפירו 8, קוז'יקרו ולימונד 4 כ"א, קנטור 2

רבע 1: 21:22 למכבי

מכבי פתחה את המשחק ביעילות, הכניסה את הכדור פנימה, בעוד הפועל ירושלים שיחקה מבולבלת ומפוחדת עם סדרת החטאות מביכה. אחרי פיגור 2:9 בתום ארבע, אדלשטיין החליט שהספיק לו, והכניס את מאיר טפירו במקום מתן נאור. מהר מאוד המשחק התאזן עם שני אסיסטים של טפירו ושלשה של הוראס ג'נקינס, ופתאום שוויון 14:14, 2:30 דקות לסיום. רוג'ר מייסון ואוסטין שיחקו באגרסיביות, אבל לאדלשטיין התחיל קצת כאב ראש עם עבירה שלישית של טפירו. למכבי הייתה אפשרות לפתוח פער אבל קלעה רק 10 מ-18 מהקו ב-10 הדקות הראשונות.

רבע 2: 36:42 למכבי

שלשה של ג'נקינס פתחה פער 24:28 מהר מאוד, אבל יכולת טובה של טל בורשטיין סידרה לצהובים ריצת 1:13 שקבעה 29:37 באמצע הדרך. אדלשטיין הורה לחניכיו ללכת על אוסטין, אבל שום דבר לא עובד, ובצד השני סולומון נראה מהוסס ולא מרוכז - או בספק שביתה איטלקית - עם זריקה אחת בלבד ב-20 הדקות הראשונות של ההתמודדות. המשחק לא מצליח לתפוס קצב, עם איבודים והחטאות למכביר. אף שחקן לא נמצא ביכולתו הרגילה, מה שמשחק לידיה של האלופה, שכן ירושלים צריכה משחק ענק כדי לנצח. מכבי שומרת על פער סביר בסיום הרבע. ג'נקינס נקע את קרסולו בדקות הסיום של המחצית, ולא שב במחצית השניה.

רבע 3: 53:61 למכבי
טפירו עלה בחמישייה במקום ג'נקינס, שההפסקה בין הרבע השני לשלישי גרמה לשריר הפגוע שלו להימתח. בלי הרכז האתלטי של האדומים נראה שהם איבדו אמונה, משחקים באיטיות, מחכים להסעה בירידה להגנה, ולפתע קיים בור של 53:38. כנראה שגרשון אמר משהו לסולומון במחצית, כי הרכז החתולי פתח עם הרבה מרץ, רץ לשני ליי אפים ונראה לפתע מחויך. מי שחייך פחות הוא באסטון, שקיבל שריקה סופר תמוהה על עבירה רביעית באמצע הרבע, ומיד פצח בסדרת ויכוחים שסידרו לו טכנית, שהייתה שווה חמישית.

בשלב שבו נראה היה שזה הופך לתבוסה, מכבי יצאה מהמשחק המסודר, התחילה ליידות לבנים, ושתי שלשות של האורחים פלוס שני סלים של סליי, באחד המשחקים הטובים שלו בארץ, הקטינו את ההפרש ל-8.

רבע 4:

בדקות הראשונות של הרבע ההפרש נשאר סביב ה-10, ונראה שהניצחון הצהוב מתקרב. בכל פעם שירושלים משמיעה איזו לחישה על אולי קאמבק, מיד מגיע בורשטיין או וויצ'יץ' ומבהירים לה שזה לא הולך לקרות. השחקנים באדום אולי רוצים לנצח, אבל אין להם את הכלים לעשות זאת, גם כשמכבי בכושר ירוד.

אדלשטיין ניסה להתמקד בחצי הכוס המלאה. "שיחקנו כמו גברים", אמר. "עם בעיית עבירות של סליי וטפירו, עם הוראס ובלי הוראס, נשארנו במשחק עד הסוף".

פיני גרשון, מצידו, היה מינורי בסיום. "שיחקנו לא מספיק טוב", טען. "היינו צריכים לגמור את המשחק כשהיה 16 הפרש. בהגנה היינו טובים אבל בהתקפה היינו יכולים להיות טובים יותר. אני מקווה שבהפועל ירושלים לא יכעסו עליי, אבל בשלושת הימים האחרונים ראיתי רק את טאו ויטוריה", למרות זאת טען גרשון שהוא מתכונן למשחק בין הקבוצות ביום ראשון הקרוב, בכובד ראש: "אני לא מזלזל במשחק הבא שלנו ואני מתייחס לליגה בשיא הרצינות"