פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מסדר סיום

        חמישיית העונה, ההפתעות, הפלופ ובעיקר כריס פול. תומר כהן סוגר עונה של מסדר טירונים

        רוקי העונה - כריס פול, ניו אורלינס/אוקלהומה סיטי

        "יש לו דרך יוצאת דופן לשלוח לך מסירה, משהו מיוחד בו. זה כאילו שהוא כבר היה כאן קודם" (פי.ג'יי. בראון בן ה-36 מתפעם)

        פול לא עצר מרגע שנדלקו האורות בפורד סנטר, דילג בקלילות מעל "קיר הרוקיז" והפך את חבריו לקבוצה למועמדים לתארי השחקן השישי והשחקן המשתפר של השנה. האם מדובר בשחקן דמוי ג'ייסון קיד, שגורם לשחקנים בינוניים להיראות כאילו שהם יודעים מה הם עושים, או פשוט בשחקן בשל מאוד, שאין לו הרבה לאן להתקדם?

        לקירק סניידר, שחקן ההורנטס, אין ספק. כשפול נפצע בבוהן ונעדר למשחק אחד, הוא אמר: "פול מאד משמעותי לנו אמוציונאלית ומבחינת המשחק. אני מקווה שהוא יוכל להצטרף אלינו למשחקי החוץ רק בשביל להיות בחדר ההלבשה. זה אומר הכל עליו כאדם". מדובר, להזכירכם, בילד בשנתו הראשונה במקצוענים.

        נותר לנו רק לתהות לגבי פול: האם מדובר בשחקן מצוין שהצליח להסתגל במהירות לתנאי הליגה הטובה בעולם, או שיש בו יותר ממה שראינו בשנת הרוקי שלו, והוא יהיה אחד מהשחקנים הגדולים בכל הזמנים? אם התשובה השניה נכונה, צפויה לכולנו חוויה בלתי נשכחת.

        פלופ

        מיהו פלופ? נגדיר על דרך השלילה. פלופ לא יכול להיות תיכוניסט, ביג מן או רכז. שלוש צורות חיים שהסתגלותם ל-NBA ממושכת יחסית. הפלופ נבחר גבוה יחסית בדראפט, על ידי קבוצה שבה הבלטה של הפלופ הייתה פנויה מספיק, כדי שיוכל לזכות בדקות משחק משמעותיות.

        הגדרה חסכנית זו תואמת יותר מכל את הנגטיב של רוקי השנה. מדובר, כמובן, בג'וליוס הודג' מדנבר, שניהם זכו בתואר שחקן השנה של ה-ACC, פול ב-2005 והודג' בשנת הג'וניור שלו, אבל איפה הוא ואיפה CP3. הודג' בזבז את כל הצ'אנסים שלו העונה, למרות שהנאגטס משוועים לשוטינג גארד נורמלי ולעזרה בקליעה מבחוץ. הודג' הצליח להפריע גם מחוץ למגרש, כשהתאשפז בבית חולים אחרי שנורה במהלך נהיגה. עכשיו לך תגיד לחברו הטוב, כרמלו אנ'וני, לשמור על פוקוס בפלייאוף.

        ההפתעות

        מקום שלישי

        סלים סטודמאייר מאטלנטה פילס לעצמו מקום ברוטציה מבעד לפקק שיש לקבוצה בעמדות 2-3 כשהוא רושם ממוצעים נאים של 9.7 נקודות למשחק, ב-38 אחוז מעבר לקשת (הטוב בקבוצה) ו-90 אחוז מקו העונשין (חמישי בליגה). בגלל המאבק על הבלטה הוא גבר על לות'ר הד מיוסטון וזכה במקום השלישי. הד, לעומתו, תרם רק בהעדרו של טי-מאק, וברגע שכוכב הרוקטס חזר קיפל את הזנב וחזר לספסל. כשסלים חטף ביקורת לגבי ההגנה הרעועה שלו הוא הגיב: "דעות הם כמו חורי-תחת. לכל אחד יש כאלו". פשוט משורר הבחור.

        מקום שני

        "בטח שהוא לוקח את זה בקלות, הוא משחק בניקס" (השדרן צ'רלס בארקלי, אחרי 13 ניסיונות כושלים של נייט רובינסון בתחרות ההטבעות של האול-סטאר. רובינסון לקח)

        נייט רובינסון חווה את נחת זרועו של המאמן לארי בראון יותר מכל שחקן אחר בניקס, כשהוא מסרב להפנים את המסר שרוקיז צריכים להיראות, לא להישמע. בחדר ההלבשה הוא הגיע לעימותים פיזיים עם ענקים עצלים כמאליק רוז וג'רום ג'יימס, כשהוא משווה את הפער בינו (1.70 מ' על קצות האצבעות, 81 ק"ג) לבין ג'יימס (2.16 מ', 124 ק"ג) בעזרת מקל מטאטא. את העונה סיים כרכז הפותח של הניקס, למרות שבראון אמר שהוא
        "הדבר הכי רחוק מפוינט גארד שיש". רק לארי יכול.

        מקום ראשון

        סיפור העונה של ריאן גומז מהסלטיקס, גניבת הדראפט או אפיקומן השנה, אם תרצו, היה האגדה הקלאסית על הנסיך הגולה, שחוזר לתבוע את המלכות. גומז נפל בדראפט למקום ה-50 למרות תחזיות שדיברו על בחירה שביעית למי שהיה כוכב מכללת פרובידנס ומלך הסלים של הביג איסט. בבוסטון, מלכות עבר שמנסה שנים לחזור לאיתנה, גומז זכה להזדמנות החוזרת שלו תודות לפציעות ממושכות של שחקני הקו הקדמי וטרייד ששלח את מרק בלאונט להציק לגארנט במינסוטה. קללת ה"טווינר" (נמוך מדי בשביל פאוור פורוורד, עם 2 מטר, אבל חסר יסודות משחק של סמול פורוורד) הוסרה מעליו, והוא הוכיח לאלוהי הדראפט, בפעם המי יודע כמה, שהגודל חשוב, אבל לא קובע.

        חמישיית העונה

        אנדרו בוגוט, מילווקי

        בוגוט הביא את הווינריות שלו למילווקי, והבאקס מגיעים לפלייאוף עם קו קדמי מתפקע, כשבוגוט, ג'מאל מגלור, דן גדזוריץ' וג'ו סמית' נלחמים בשיניים על דקות משחק על הפרקט.הבאקס יהיו שחקנים גדולים בשוק ההעברות בקיץ, אבל אין ספק שהאוסטרלי הגדול, שהראה יכולות קליעה, ריבאונדים ומסירה מרשימות עבור סנטר, לא הולך לשום מקום אחר בשנים הקרובות.

        צ'אנינג פריי, ניו יורק

        פריי היה העוגן היציב היחיד בניקס האיומים השנה, כשהוא שומר על תפוקה יציבה מלב הסערה. לקראת סוף העונה נראה היה שהיכולת שלו מתחילה להיפגע מהבלגן של הניקס, כשאיזאה העמיס עוד עכבר, סטיב פרנסיס, על הספינה הטובעת. כדי להשלים את הנאחס של הניקס, נייט רובינסון הננסי דחף את פריי (2.10 מ') על שחקן מיאמי וגמר לו את העונה. העונה הבאה תהיה בסימן שיקום במקום בסימן התקדמות, וגם את הניצוץ הקטן ביותר שנותר בניקס אפשר לכבות בנשיפה.

        צ'רלי וילנואבה, טורונטו

        וילנואבה היה הפכפך במחצית הראשונה של העונה, אבל כשהוא הופיע למשחק, הקרח לא נפל מאף אחד אחר על הפרקט. אחרי פתיחה מזעזעת של 1:16, הראפטורס בראשות וילנואבה, כריס בוש ומייק ג'יימס רשמו מאזן של כמעט 50 אחוז ניצחונות. כשבוש נפצע וגמר את העונה, נעלי הגו טו גאי קצת לחצו לצ'רלי, שחזר לחוסר העקביות שלו. אבל אם בוש יישאר בריא, אין סיבה שצ'רלי לא יחזור להראות לנו את הצד הטוב שבו, שבשיאו שווה 48 נקודות על הראש של מילווקי, שיא עונתי לרוקי כלשהו. ואם רצף 8 ההפסדים בסוף העונה יביא לראפטורס את אחת משלושת הבחירות הראשונות בדראפט, דיינו.

        ריימונד פלטון, שארלוט

        פלטון נתן מספרים נהדרים בקבוצה שבורה, אבל עדיין לא היה הרכז הכי טוב אפילו בקבוצה שלו. ברווין נייט נתן לצידו עוד עונה נהדרת, אבל לאור חוזהו של האחרון, שמסתיים עוד מעט, הילד צפוי לקבל את המושכות בשנים הבאות.

        כריס פול, ניו אורלינס/אוקלהומה סיטי

        אין הרבה מה להוסיף על פול. משחק אחר משחק, מהלך אחרי מהלך, פול הרוויח את הכבוד שהוא זוכה לו היום: פרנצ'ייז פלייר במובן הכי עמוק של המילה. אטלנטה ויוטה, שהעדיפו על פניו את מרווין ודרון וויליאמס, עלולות שלא להתאושש מהטעות במשך שנים רבות.