וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בארסה נגד ההיסטוריה

גיל קדרון

17.4.2006 / 10:24

דווקא אחרי עונה גדולה, בארסה מגיעה פצועה וחבולה למפגש מול הקבוצה שתמיד מנצחת אותה, מילאן. רייקארד רגוע (21:45, 5 ו-5+)

זו הייתה אמורה להיות העונה של ברצלונה. אחרי 14 שנים של כשלונות אירופאיים צורבים, כמעט בכל המסגרות, הגיעה החזרה לגדולה, כשהמועדון חמוש בכמה מהשחקנים הגדולים בעולם ומציג את הכדורגל היפה והמשכנע בתבל. אבל למרות הכל, איכשהו, האלופה הספרדית היוצאת והנכנסת מוצאת את עצמה כאנדרדוג לפני שני מפגשי חצי גמר ליגת האלופות, וזאת למרות שהגומלין ייערך על דשא הקמפ נואו.

נפלו בגיבוש

זו השנה השנייה ברציפות שהבלאוגראנה מגיעים לשלבים המכריעים של העונה עם מספר גבוה במיוחד של שחקני מפתח, שלא יכולים לעלות על הדשא. זה מתחיל בצ'אבי המושבת, ממשיך בלאונל מסי הבלתי כשיר והנריק לארסון שפתאום מתח שריר, ומסתיים בדקו המוצהב. למזלו של פרנק רייקארד רפא מארקז, אדמילסון ומוטה החלימו ויהיו כשירים להתמודדות, כששני הראשונים גם צפויים לפתוח. אבל אף אחד מהשלושה עדיין אינו נמצא בכושר משחק אופטימלי, ובקבוצה מקווים שחוליית ההתקפה המפחידה של האדומים-שחורים לא תנצל זאת.

בכלל, היכולת הכללית של הקבוצה הקטלונית כבר אינה כתמול שלשום, עם שני ניצחונות דחוקים בלבד וארבע תוצאות תיקו מתסכלות בששת המשחקים האחרונים בכל המסגרות. הזרימה ההתקפית לוקה בחסר, החדות כבר לא שם (עם שישה שערים בלבד באותם שישה משחקים מדוברים), ומפלס הלחץ בסכנת עלייה, בעוד האמונה נשחקת. מול מילאן החזקה, שרק הולכת ומשתפרת, כל תקוות העם הקטלאני נחות על כתפיהם של שני אנשים, אחד ברזילאי ואחד קמרוני: רונאלדיניו גאוצ'ו וסמואל אטו.

לאור הידלדלות החוליה ההתקפית של ברצלונה, היכולת שלה לכבוש בסן סירו תלויה לחלוטין בשני הסופרסטארים, משום שספק אם השערים יגיעו מלודוביק ז'יולי, סנטי אזקרו או מקסי לופז. זאת, כמובן, אלא אם כן רונאלדיניו או אטו יעשו בשבילם את כל העבודה. פתאום, מקבוצה מגובשת ומאוזנת, הפכה ברצלונה לקבוצה שתלויה כמעט לחלוטין בכוכביה. בכל מקרה, ההגנה תתייצב עם קרלס פויול ומארקז במרכז ואולגוור וג'יו בצדדים. בקישור, אדמילסון, מארק ואן בומל ואינייסטה ינסו לחפות על השחקנים החסרים, ובהתקפה ז'יולי יקווה לא לעשות פאדיחות לצדם של שני הגדולים.

כששבצ'נקו פוגש את בארסה

הכותרת בעיתון המקומי "אל מונדו דפורטיבו" של יום ראשון הייתה "אפשר לנצח את מילאן, למרות הפציעות", וזה אומר הכל. לפני חודש הציפיות הטבעיות היו לעבור כל קבוצה, כולל הרוסונרי, אבל היום צריך למצוא סיבות לשאוב מהן עידוד. ב"מארקה" הדיפלומטי ממדריד מדברים על הפוריות של אנדריי שבצ'נקו מול קבוצות ספרדיות, שאת רשתותיהן הרעיד 11 פעמים, כולל שלושה גולים בלתי נשכחים בקמפ נואו במדי דינמו קייב בעונת 1997/8, במשחק ששם את האוקראיני על המפה, ולא רק בכדורגל אלא בכלל. משם הוא עבר למילאנו, ובשנה שעברה הבקיע גם בבית וגם בחוץ בשני המשחקים מול הקטלאנים בשלב המוקדם (0:1 למילאן בסן סירו, 1:2 לבארסה בקמפ נואו).

אם יש קבוצה שבארסה לא רוצה להגיע למשחק מולה כל כך פצועה וחבולה (מלבד ריאל מדריד, כמובן) זו מילאן. אחרי הכל, זו הקבוצה שהביסה אותה ללא תנאי 0:4 בגמר ליגת האלופות של 1994, במשחק שהתקיים באתונה והזיכרון שלו עדיין טרי בראשם ובלבבותיהם של אוהדי ברצלונה. הדרים טים הקטלאנית הייתה אז בשיא תפארתה, ויוהאן קרויף הצהיר קבל עם ועדה שברצלונה שלו "לא יכולה להפסיד" למילאן של קאפלו. מאז, למרות זכייה בגביע אירופה למחזיקות ב-1997, הכבוד של בארסה מעולם לא שוקם במסגרות האירופאיות. ולכן, רק המחשבה שחצי הגמר הראשון של המועדון מאז 2002 יסתיים בעוד מפח נפש, ודווקא מול הרוסונרי, יכניס כל אוהד בארסה ללחץ ולדכאון. באותה שנה מדריד עשתה זאת הכי כואב שאפשר על הדשא של בארסה, שנה מאוחר יותר זלאייטה הבקיע באותו מקום בהארכה ושלח את יובה לחצי הגמר, ובשנה שעברה מפח הנפש הגיע בסטמפורד ברידג'.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קופת החולים המובילה מציגה: השירותים שיהפכו את החיים שלכם לקלים יותר

בשיתוף כללית

איזו מין שלווה

ואם האוהדים בלחץ, זה אומר שגם השחקנים בלחץ. למילאן יתרון גדול ביותר ברובריקת הניסיון, בזכות שחקנים שהספיקו לזכות בליגת האלופות ב-2003 והעפילו לגמר ב-2005. בבארסה, לעומת זאת, רק ארבעה שחקנים אי פעם ראו שלב כל כך גבוה במפעל החשוב ביבשת, והסגל של רייקארד צעיר בהרבה מזה של קרלו אנצ'לוטי. מצד שני, המאמן ההולנדי הצליח להשכין בחדר ההלבשה בקמפ נואו שלווה ורוגע שמאפשרים לשחקנים להגיע בפוקוס למשחקים הגדולים באמת. לא משנה מה קורה, האופטימיות לא יכולה למוש מהמועדון כל עוד רייקארד מנהל את העניינים, והביטחון שלו הוא העוגן החשוב של בארסה, נכון לעכשיו.

"תמיד מגיע שלב שבו פוגשים קבוצה עם יותר ניסיון, קבוצה שזכתה לחוות רגעים יפים יותר", הסביר המאמן, שכשחקן העביר את מיטב שנותיו במילאן, אז היה חלק מהקבוצה הגדולה של ברלוסקוני בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90. "אבל אלו הרגעים שבהם מתנהלים להם חילופי המשמרות, ואם נמשיך הלאה במפעל אז בעתיד אנחנו נהיה הקבוצה שעליה ידברו כבעלת יותר ניסיון והצלחות". השאלה שנותרה היא האם אחרי תפיסת ההגמוניה בספרד על חשבון ריאל, העתיד האירופי החדש של בארסה יתחיל כבר ביום שלישי על הדשא של הסן סירו, או שמא יימשך רצף האכזבות והלבבות השבורים, שלא התאחו מאז אותו ערב טראומטי באתונה, לפני 12 שנים.

מילאן פייבוריטית גם באתרי ההימורים

באתר ההימורים בט365 נותנים לניצחון מילאנזי יחס של 2.4 ל-1, כאשר היחס לתיקו או לניצחון חוץ קטלאני הוא רק 3 ל-1. בוויליאם היל מעריכים כי תוצאת תיקו 1:1 היא בעלת הסיכוי הגבוה ביותר בסן סירו, אבל מצד שני יעניקו לכם רק 3.6 פאונד על כל פאונד אחד שתשקיעו אם תקלעו בול לניצחון איטלקי כפול. ניצחון כפול לבארסה, לעומת זאת, יזכה אתכם בלא פחות מ- 5.5 פאונד על כל אחד שתשקיעו. באתר זה אף הרחיקו לכת ונתנו לרוסונרי יחס עדיף בגומלין במקרה של תיקו, למרות שהמשחק יהיה בקמפ נואו. מילאן פייבוריטית, כבר אמרנו?

בארסה באירופה: הרבה אכזבות, מעט ניצוצות

1992: גביע האלופות, אחרי 0:1 על סמפדוריה
1993: לא עלתה משלב הבתים
1994: הובסה 4:0 בגמר ליגת האלופות מול מילאן
1995: עפה בשלב רבע גמר ליגת האלופות מול פאריז סן ז'רמן (3:2)
1996: עפה בשלב רבע גמר גביע אופ"א מול באיירן מינכן (4:3)
1997: זכתה בגביע אירופה למחזיקות אחרי 0:1 על פ.ס.ז'
1998: עפה בשלב הבתים של ליגת האלופות
1999: עפה בשלב הבתים של ליגת האלופות
2000: עפה בחצי גמר ליגת האלופות מול ולנסיה (5:3)
2001: עפה בשלב הבתים הראשון של ליגת האלופות
2002: עפה בחצי גמר ליגת האלופות מול ריאל מדריד (3:1)
2003: עפה ברבע גמר ליגת האלופות מול יובנטוס (3:2)
2004: עפה בחצי גמר גביע אופ"א מול ליברפול (1:0)
2005: עפה בשמינית גמר ליגת האלופות מול צ'לסי (5:4)
2006: ?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully