מי יסתום עכשיו את החור בסכר של איינדהובן?

בקיץ 2004 נאלץ חוס הידיניק, מאמן פ.ס.וו איינדהובן, לחזות מהצד כיצד שלושת שחקני ההתקפה שלו נמכרים לאנגליה - נגד רצונו - תמורת הרבה מאוד כסף. מתיה קז'מן ואריאן רובן עברו לצ'לסי ודניס רומדהל עזב לטובת צ'ארלטון. הידינק קיטר קצת, אבל הפשיל שרוולים, הביא חלוץ אלמוני מפרו (ג'פרסון פארפאן) ואחד קצת יותר ידוע מארה"ב (מרקוס דהביסלי) ובנה קבוצה יעילה, שמבוססת על קישור אגרסיבי והגנה סולידית, שכמעט ולא עושה טעויות.

בסיום אותה עונה (2004/5) זכה הידינק עם פ.ס.וו באליפות הולנד, בגביע המקומי ואפילו הגיע עד חצי גמר ליגת האלופות אחרי שהיה קרוב, קרוב מאוד אפילו, לעבור את מילאן. בקיץ האחרון הסיפור חזר על עצמו, בגירסה חמורה עוד יותר מבחינת הידינק. רוב הכוכבים העולים של פ.ס.וו והידינק, האנשים שעשו את העונה הגדולה, עזבו. הפעם כבר היה מדובר כמעט בחצי מההרכב של הקבוצה.

מארק ואן בומל סיים את החוזה ונחטף על ידי ברצלונה, יוהאן פוגל עשה את הדרך לצד האדום-שחור של סן סירו כשחקן חופשי, לי יונג פיו ופארק ז'י סונג, שני הקוריאנים אותם גילה הידינק לעולם במונדיאל האחרון והביא עמו לאיינדהובן, עזבו לליגה האנגלית, כמו גם ווילפריד בומה.

בית חרושת לכישרונות צעירים

הכוכבים שוב עזבו. התוצאה? עוד אליפות. אחרי שפ.ס.וו הבטיחה שלשום את התואר הידינק אמר: "אפילו אנחנו לא האמנו שאפשר לעשות את זה". בקישור שיחקו השנה טימי סימונס הבלגי, לא בדיוק שם גדול, וצמד הצעירים המוכשרים איברהים אפלאי ואיסמעיל איסאטי. הידינק דרס אתם את הליגה ההולנדית. לא סתם הוא נחשב לאחד המאמנים הגדולים בעולם כיום ושמו הוזכר כמועמד לאמן את ריאל מדריד ונבחרת אנגליה, אבל ביום שני הודיע שידריך את הנבחרת הרוסית.

פ.ס.וו זכתה בתואר האליפות השני שלה ברציפות, שלישי בארבע שנים וחמישי בשבע עונות, אבל כנראה שההישג הזה לא מצביע בהכרח על מבנה בריא של מועדון, אלא בעיקר על כך שהידיניק הוא באמת מאמן עצום. העתיד של הקבוצה, לאחר עזיבתו המתוכננת של המאמן, נראה בעייתי. האיש היחיד שהדביק את פ.ס.וו, עוזב ועכשיו מאבקי הכוח בין היו"ר רוב ווסטרהוף להנהלת המועדון מתחילים לצאת החוצה.

עזיבתו של הידינק, שהיתה מתוכננת מראש, טומנת בחובה גם עזיבה של צוות האימון שהגיע לקבוצה יחד עם הידינק. עוזר המאמן פרד רוטן, היורש הטבעי, הרגיש שאין לו גיבוי מההנהלה, למרות שהיו"ר רצה אותו, ומיהר לחתום על חוזה בקבוצתו הקודמת טוונטה אנסחדה. עוזר המאמן השני, רנה אייקלקאמפ, היה צריך לכאורה לקפוץ על המציאה ולבקש לעצמו את תפקיד המאמן הראשי, אבל הוא העדיף ללכת עם רוטן לאנסחדה ולשמש שם כעוזרו. האם עכברי האימון יודעים שהספינה עומדת לטבוע ולכן חיפשו לעצמם בית חדש?

הילדים משתלטים על הקישור

ההצלחה של פ.ס.וו העונה מובילה, כבריטואל קבוע, לביקוש לשחקניה שלא יכולים - ואולי גם לא רוצים - לעמוד בפני הצעות כספיות מפתות מקבוצות גדולות בליגות הבכירות באירופה. החלוץ הפרואני פארפאן ("כלב הים"), המגן הברזילאי אלכס ובן ארצו השוער גומז הרשימו בשנתיים האחרונות בליגה ובזירה האירופית ומשכו את תשומת לבם של קבוצות באיטליה, בספרד ובאנגליה.

גומז אמנם האריך אתמול את החוזה שלו (עד 2011), אולם שני חבריו קרובים לסיים את דרכם בכדורגל ההולנדי. גם הקפטן פיליפ קוקו, שחוזהו תם בסוף העונה, שוקל את עתידו ועשוי לפרוש מכדורגל. ללא הנוכחות של הסקיפר ההולנדי במרכז השדה יהיה קשה מאוד לילדים הצעירים בקישור האחורי. אפלאי (בן 19) ואיסטאי (17) אמנם הציגו כדורגל מבטיח, אבל השאלה הגדולה לקראת העונה הבאה היא האם הם לא צעירים מכדי ליטול על עצמם תפקידי הנהגה על המגרש.

בתחילת מאי תתמודד פ.ס.וו נגד אייאקס בגמר הגביע ההולנדי, בניסיון לזכות בדאבל החמישי שלה. בפ.ס.וו מתכננים חגיגות גדולות, אבל מיד אחר כך הידיניק יעזוב (ככל הנראה לנבחרת רוסיה) וההנהלה תצטרך להתמודד, שוב, עם עזיבתם של כמה משחקני המפתח של הקבוצה. הפעם הידינק לא יהיה שם כדי להציל את המצב.

עזבו בקיץ 2004:

מתיה קז'מן - צ'לסי
9.1 מיליון דולר

אריאן רובן - צ'לסי
21.9 מיליון דולר

רונאלד ווטראוס - ריינג'רס
העברה חופשית

קווין הופלאנד - וולפסבורג
3 מיליון דולר

דניס רומדהל - צ'ארלטון
3.6 מיליון דולר

בקיץ 2005

לי יונג פיו - טוטנהאם
3.5 מיליון דולר

פארק ז'י סונג - מנ. יונייטד
7.2 מיליון דולר

מארק ואן בומל - ברצלונה
העברה חופשית

יוהאן פוגל - מילאן
העברה חופשית

ווילפריד בומה - אסטון וילה
6.3 מיליון דולר