שיעזוב אותנו בשקט

בסיכום המחזור האחרון בליגת העל תוקף עמיתי חמי אוזן את יושבי היציעים בטדי על כך שהבריחו את לואיס פרננדז. "קהל הצלחות מנוון, אוהדים שמנים ומדושני עונג, גועל נפש", מכנה אוזן את אוהדי בית"ר ירושלים בגלל אירועי השבת האחרונה. ולא שהחבר'ה שם ביציעים תמימים, כולנו מכירים את ההיסטוריה של אוהדי בית"ר וקצרה היריעה מלפרטה. ובמה חטאו? בכך שצעקו "אולה" לשחקני הפועל כפר סבא למן הדקה ה-20. אני לא היסטוריון כדורגל, אבל האמינו לי: היו דברים גרועים מאלה בהיסטוריה.

לא ברורה לי הדבקות של אוזן בעניין פרננדז מרגע שהצרפתי נחת כאן. עקביות היא דבר חשוב, אבל קשה לי להאמין שרעי נופל באמת לפיתיון הדל שמציע המנג'ר בכל ראיון לתקשורת. פרננדז נוקט בסוג של היתממות שקופה שלא עושה רושם כמעט על אף אחד מלבד חסידיו, שמאמינים שהכדורגל העלוב והפחדני שהוא מפגין עם הסגל הטוב ביותר בארץ הוא העתיד שלנו, הוא הבשורה. יש המוציאים מים מן הסלע. עד כה מוציא פרננדז סלע מן המים ואחר כך עוד בא בטענות.

הראיונות של פרננדז בתקשורת מעידים כי מדובר במגלומן חסר תקנה, הבטוח שהגיע לשבט נידח, שצריך ללמוד את רזי המשחק. הכל כבר נאמר על כך שהוא בעצם עושה לנו טובה ושאם הוא רוצה ילך נא. ההתנהגות שלו מן הרגע שהגיע, שכל כולה סגירת חשבונות ומפגני כוח, היא בדיוק הבריונות שעליה הוא מדבר. מה לעשות, הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו.

אוזן מתפתה להאמין ש"פרננדז יוצא נגד התופעה". האמנם? לו היה פרננדז, כדבריו מהראיון עם טביב זליקוביץ' מ"הארץ", מתנגד לקריאות "בן זונה" מצד אוהדי קבוצתו, הוא לא יכול היה לאמן בריאל מדריד, שם ממררים האוהדים את החיים לרונאלדו. אם הוא לא יכול לחיות עם שום, קשטן, גרנט ואוחנה ש"אין להם כבוד למקצוע כי הם מדברים אחד על השני", הוא פסול מלאמן באנגליה, בה מתכתשים מוריניו, ונגר ופרגוסון בכל יום על דפי הצהובונים. אחר כך הוא מספר ש"עומרי אפק לא ישחק אצלו, העניין איתו הוא אישי". והאוהדים של בית"ר עוד יוצאים הילדים הקטנים בסיפור הזה.

אם לא מדבר הראיון של המיסייה בעד עצמו, בא אוזן ומציג עוד עובדות, שמה לעשות, לא עולות בקנה אחד עם המציאות. "אוהדי הצלחות מנוונים מנהלים את בית"ר ירושלים", אומר חמי, ונותן כדוגמא את יעקב שחר ש"הצליח לנתק את ההשפעה השלילית של הקהל מהקבוצה". מייד אחר כך הוא סותר את עצמו ומצייר את גאידמק כ"מי שהגיע לבית"ר משמיים". קצת בעייתי, כי לפי אנלוגיית שחר, גאידמק הוא האחראי לחוסר השליטה על הקהל של בית"ר, לכן אולי הוא לא כזו מתנה. אגב אוהדי הצלחות מנוונים, אוזן שוכח כיצד קיללו במכבי חיפה את רוני לוי בשנתו הראשונה ושרו לו "אליפות בלי מאמן". הוא גם לא זוכר את הגידופים לגרנט ולשום, וכל זאת בקבוצה שזוכה באליפות חמישית בשש שנים.

אוזן דורש להתעלם מההתבטאויות האחרונות של פרננדז, לעזוב את הויכוח על איכויות האימון שלו, לא להתייחס לדברים מעוררי המחלוקת שעשה ואמר מרגע שהגיע לכאן ואז, רק אז, לדון בסוגיה. לדידו, לא צריך לתת את הדעת על ההפסד להכח רמת גן בגביע, כי הפסדים קורים בכדורגל. אפשר להעלים עין מתקרית אפק, כי מי זה בכלל אפק? גם לגבי האמירות השחצניות שלו וזריקת הסוכריות אל הקהל – עזבו, זה לואיס, הוא גדול מאיתנו, הוא יחנך אותנו ואנחנו הנייטיבס עפר לרגליו. תנו לו צ'אנס. אל תדברו עליו, תדברו על מה שהוא עשה והביא לכם. מה הוא בדיוק עשה עד עכשיו מלבד להדליק את כולם?

כן, יש הרבה כפויי טובה בקהל הישראלי. אוהדים הם אוהדים, הם מוחאים כפיים בהצלחות ורודפים את הקבוצה בהפסדים. כך עושים בריאל מדריד, בפאריס סן ז'רמן, במכבי ת"א ובבית"ר ירושלים. יכול להיות שהם חזירים, ייתכן שהזיכרון שלהם קצר (תופעה שקיימת לא רק פה. בארה"ב יש משפט מפורסם המתייחס לכוכבים דועכים: "מה עשית עבורי לאחרונה?") ויש ביניהם הרבה מאוד אנשים שלא ראויים לקבוצה שעליה נשפך כסף רב. אבל אוהדים אי אפשר להחליף. ייטב לפרננדז לו יעשה בקבוצה הבאה בה הוא חותם בדק בית על טיב הקהל. שיבקש פקס חתום מאגודה אלמונית לאיכות השלטון שתספק לו את מדד הגזענות. עד אז – שיעזוב אותנו בשקט.