ההשמדה העצמית של בית"ר

הפתיל שמפעיל את מנגנון ההשמדה העצמית של בית"ר ירושלים, הוצת רשמית במוצאי שבת האחרונה, עת שאוהדיה החלו לקרוא אולה לכל מסירה של שחקני הפועל כפ"ס בטדי והשפילו עד עפר את השחקנים שהעניקו להם העונה רגעי נחת, שלא זכורים כבר חמש שנים במועדון המיוסר. בפעם האחרונה שאוהדיה השמנים, מדושני העונג, של בית"ר ירושלים עלבו כך בשחקניהם היתה במהלך ההפסד לצפרירים חולון, בעונה ההיא עם אלי גוטמן. בפעם האחרונה שהמפלצת הרימה את ראשה, בית"ר כמעט שבקה חיים ויצאה בסוף לגלות של חמש שנים במחיצתם של מאיר פניג'ל ואלי אוחנה, בזמן שמכבי חיפה והפועל ת"א מותירות אותה הרחק מאחור. בשבת האחרונה התברר שגם חמש שנים של רעב ועוני לא העלימו את המפלצת, שלא שבעה אפילו מהניצחונות האחרונים על סכנין ומכבי חיפה והתיקו בבלומפילד מול הפועל ת"א. 20 דקות לא טובות מול הפועל כפ"ס, וכבר הצעקות, הקללות, שריקות הבוז הצורמות, שלפני חמש שנים כמעט ושלחו את בית"ר לפח הזבל של ההיסטוריה וגרמו לה לאבד את רוב הנקודות העונה בבית, התגלו במלוא כיעורן.

לפחות ללואיס פרננדז, אדם עם יושר מקצועי, שלא מתבייש ללכת עם האמת שלו עד הסוף, היה את האומץ לצאת נגד התופעה ולומר לא עוד. עזבו רגע את הויכוח על פרננדז המאמן, הוא מתיש וכנראה גם לא נזכה לראות אותו מוכרע אף פעם. תתעלמו שנייה מההתבטאויות האחרונות שלו, חלקן באמת לא היו ממש חכמות. השאלה היותר חשובה כרגע היא האם למאמן שנמצא במקום השני מגיע יחס כזה? האם אדם שהביא לטדי שחקנים כמו לרואה, אגאנסו ופרננדז צריך לספוג עלבונות כאילו זה עתה הקבוצה ירדה ליגה? האם לדוד אמסלם, יואב זיו, מזואה אנסומבו, ז'רום לרואה וברק יצחקי מגיעה השפלה כזאת? לואיס פרננדז עשה הרבה דברים מעוררי מחלוקת מאז שהגיע לישראל, חלקם טובים, חלקם רעים, אפשר להתווכח על זה בפעם אחרת. אבל ההחלטה שלו לא להעלים עין מהתת תרבות הזאת, מחרב הפיפיות של בית"ר, היתה המשמעותית והגדולה מכולן. איך אפשר שלא להתנשא על הגועל נפש הזה?

את הלקח החשוב הזה ילמדו אותם אוהדי הצלחות מנוונים, שמנהלים את בית"ר ירושלים גם בעידן גאידמק, בקרוב מאוד. בית"ר אולי תגיע בסוף העונה לאירופה, אבל כנראה לא תדביק את הפער מהמקצוענות של מכבי חיפה, שבעליה הצליח לנתק את ההשפעה השלילית של הקהל ולא נתן יותר לגחמות הרחוב לנהל לו את המועדון. כמעט בדרך נס אלוהי, אוהדי בית"ר קיבלו משמיים את ארקדי גאידמק, לבדוק האם הם ראוים לחנינה מהבעלות של מאיר פניג'ל ולתת פייט אמיתי למכבי חיפה על הבכורה. ביום שבת הם הוכיחו שלא למדו שום דבר בחמש השנים האחרונות וההתעקשות שלהם להשאיר את בית"ר ירושלים כקבוצה פרימיטיבית, שלא מצליחה להתאים את עצמה לעידן המודרני, עדיין בעינה. הפועל ב"ש, מאחורייך.

כמו הקהל של בית"ר ירושלים, גם הקהל של מכבי ת"א הוביל לא פעם את קבוצתו בשנים האחרונות לעברי פי פחת. והכוונה היא לא רק לשניים שזרקו בקבוקי תבערה על ביתו של לוני הרציקוביץ'. שבו למשל פעם אחת מאחורי השער של לירן שטראובר, תשמעו את הארס הקבוע שהוא סופג מאוהדיו, ותבינו עד כמה המועדון הזה מנוון.

ומול כל זה, מדהים לראות את היכולת של שטראובר העונה, כמו נגד מכבי חיפה אמש. בלי הגנה, על המגרש ומסביב לו ביציעים, שטראובר ספג העונה הכי מעט שערים חוץ מדוידוביץ', אלימלך וקורנפיין. כמו כל שוער בארץ, הוא ספג גם כמה שערים מצחיקים, כמיטב המסורת השטראוברית, אבל בסך הכל שוער מכבי ת"א הוא בין השחקנים היחידים שמספקים את הסחורה בשנת המאה למועדון. את אוהדי מכבי ת"א, ששוב נוכחו בכך אמש, זה בטח ממש לא מעניין. גם הם לא למדו שום לקח.

הכתובת על הקיר של הפועל פ"ת היתה ברורה כבר בקיץ: ליגה שניה. בוס חסר ניסיון הגיע, הבעלים הקבוע עזב, יו"ר הגיע, יו"ר עזב, שחקנים טובים הלכו, שחקנים רעים חתמו, כדור שלג של טעויות, שמתגלגל בדרך כלל עד לליגה הלאומית. אלא שבניגוד לנצרת עילית, היריבה שלה בשבת, הפועל פ"ת הצליחה לעצור את המפולת, הרבה בזכות המאמן החדש שלה, ניר לוין (וטוטו תמוז, כמובן).

לוין קיבל את הפועל פ"ת מפורקת ומסוכסכת, עם חמש נקודות במקום הלפני האחרון, אבל תוך כדי תנועה הצליח לייצב קבוצה לא רעה בכלל, שיש לה גם שלד ישראלי טוב לשנים הבאות. עבור לוין, שכנראה השלים את משימת ההשארות בשבת (32 נקודות, שבע נקודות מהקו האדום), מדובר גם בסוג של קאמבק אישי, אחרי הניסיונות המרים שלו בהפועל חיפה והפועל ב"ש. אין לנו בארץ הרבה מאמנים כמו לוין, גם לא קבוצות נחמדות שמייצרות כמו סרט נע שחקני כדורגל טובים, כמו הפועל פ"ת.

אגב פרננדז. נחשו מי הפוליטיקאי המדופלם שיצא להגנתם של אוהדי בית"ר? נכון, אלי אוחנה. ממש כמו שהוא נהג אחרי אירועי סכנין, אוחנה מיד קפץ על העגלה כדי לזכות בעוד קצת קולות בקרב הקהל, שהקיא אותו לא מזמן. מישהו מריח ג'וב? במדינה בה תוך חודשיים הופכים מאמן כושל בשש השנים האחרונות לעילוי, הכל אפשרי. האמת, לאוהדים מנוונים וצבועים כמו שיש בטדי, מגיע מאמן כמו אוחנה לעוד כמה שנים טובות.

נצרת עילית צברה 6 נקודות בעשרת המחזורים האחרונים, הרבה בגלל שאין לה חלוץ אחד לרפואה. הקבוצה הכושלת של איוניר כבשה 20 שערים בסך-הכל, הכי מעט בליגה. נצרת עילית מתבססת על הגנה חזקה, או לפחות מתיימרת, אבל בלי מוציא לפועל אמיתי אין לה סיכוי לשרוד.

"אני לא מבין מאיפה מביאים את המאמנים החוצפנים האלה" (רוני לוי מכליל ומסביר למה לא לחץ את ידו של טון קאנן, כאילו שיכול להיות לכך הסבר)

"היום כולם רואים שאוחנה המאמן המוביל בליגה. הוכחתי שכל מה שעשיתי היה נכון" (שמישהו יזכיר לאלי טביב את המאזן שלו בשנים האחרונות עם הפועל כפ"ס)

מה נשאר כבר לאוהדי מכבי ת"א, אחרי הצונאמי העונה? הדרבי התל-אביבי ואבי נימני, זהו. אם הייתי אוהד מכבי ת"א וקורא הבוקר את הידיעות שמקשרות את נמני לבית"ר, הייתי גם מאוד מודאג. יכול להיות שנציגיו של נמני מריחים את מה שהולך לקרות בעונה הבאה, את הקופה הריקה, את היציעים הקרחים מהמנויים הקבועים, והם כבר מכינים דרך מילוט. אחרי הכל, איך מכבי עדיין לא ישבה וסגרה חוזה עם השחקן הכי בטוח שלה לעונה הבאה? ביום ראשון נמני חוזר למגרשים, דווקא לדרבי, הנחמה האחרונה שעוד נותרה לקבוצה הזאת העונה. הסיכוי היחיד של מכבי ת"א להוציא משהו מהמשחק הזה הוא נמני לצד ברקוביץ', אבל גם אם מכבי באמת תפתיע ותנצח, זה לא אומר כלום לגבי מה שצפוי לה בעונה הבאה.