עלה תאנה, לא יותר

    גיל קדרון טוען שמינויו של וואליד באדיר לקפטן הנבחרת עשוי להיות צעד בכיוון הנכון, אבל גם לאחריו נישאר גזענים

    גיל קדרון

    ביום הבחירות הפיל חמי אוזן פצצה, לכאורה, כשהציע את וואליד באדיר לתפקיד קפטן נבחרת הכדורגל של ישראל. למה פצצה? כי בתוך עמי אני חי וגם מעלעל בטוקבקים אנוכי, וניתן היה לחוש במצוקה של אוהדי כדורגל רבים רק למשמע הרעיון שאיש שאינו בן דת משה יהיה הנציג הרשמי והבולט של מדינת היהודים במשחקי כדורגל בינלאומיים. אז למה לכאורה? כי מדובר בעלה תאנה ותו לא.

    ראשית אומר כי אני מקדם בברכה את הרעיון שוואליד באדיר יהיה קפטן הנבחרת. זה עשוי להיות צעד סמלי בכיוון הנכון (ולמי שתוהה מהו הכיוון הנכון - שפיות), וגם אין לי בכלל ספק שבאדיר ראוי לתפקיד מסיבות מקצועיות. אז על מה אני מלין? על מערכת הערכים והטיעונים שגורמת לנו להאמין כי "אנחנו לא גזענים", ונוכיח זאת אם רק ניתן את סרט הקפטן לבן מיעוטים. ולא סתם בן מיעוטים, אלא אחד שאחיו מהצד השני של הגדר נוטים לרצוח בנו. אין ספק, אנחנו נאורים, נמצאים בחוד החנית של המלחמה בגזענות. איך אירופה יכולה להטיף לנו מוסר? תראו, יש לנו קפטן ערבי. האבטלה במגזר הערבי, האפליה, המידור ממוקדי הכוח – כל אלו מחווירים לעומת הסרט על זרועו של באדיר.

    אבל למה בכלל אנחנו מרגישים בנוח עם באדיר? כי הוא חייכן, שקט, לא מחצין את היותו ערבי (מה שאומר שהוא בטח לא "ערבי גאה", חס וחלילה), לא עושה בעיות, לא מעורר מהומות. מה שנקרא במילים פשוטות– ערבי מחמד. ראו איזה פלא, הוא אפילו לא מוציא ציוץ על כך שחיילי צבא ההגנה לישראל טבחו בכפרו, כפר קאסם, בשנות ה-50, במה שהוגדר כפקודה בלתי חוקית בעליל שדגל שחור מתנוסס מעליה. אכן, תכונה ראויה לציון לאדם שאנו רוצים שיהיה קשוח, לא יוותר, ויילחם עבור הקבוצה שלו. באדיר לא "מסמל את היכולת של שני העמים לחיות באותה מדינה ולשים את ההיסטוריה בצד", כפי שגורס חמי אוזן, אלא הוא מסמל אך ורק את הרצון שלנו שלא יזכירו לנו שלפעמים אנחנו טועים. ולפעמים טועים מאוד. ולפעמים אפילו מבצעים איזו עוולה או שתיים בשכנינו. לפעמים.

    הרי אם עבאס סואן היה שחקן קצת יותר טוב, אף אחד לא היה חושב בכלל למנות אותו לקפטן, בעיקר כי הוא לא מתבייש להגיד את האמת בפנים. הוא לא מוותר, הוא עומד על שלו. לגבי האמת על אנשים אחרים, את זה אין לנו בעיה לשמוע. בגלל זה לאוהדי בית"ר ירושלים, למשל, לא יהיה קשה להצדיע לסמואל אטו על המחאה שלו נגד חטאפה, אבל יתרעמו אם מישהו יאמר להם שההתנהגות שלהם היא גזענית. אצלם זה שונה. היריבים שלהם ערבים, זה לא אותו דבר. אנחנו, להבדיל, צודקים. הרי מי בכלל יודה שהוא גזען? מי בכלל רוצה שיגידו לו דבר כזה? אל דאגה, וואליד באדיר אף פעם לא יאמר זאת.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully