וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

למה בכתה חיפה?

20.3.2006 / 14:00

הפסד חסר חשיבות גורם לשחר לרדת בזעם לחדר ההלבשה ולמאמנו לבכות על השיפוט. האלופה בלחץ? חמי אוזן סוגר מחזור

הולך ומשתפר: ליאור אסולין, איגור מיטרסקי

1. ליאור אסולין נתן אתמול בטדי את משחק חייו, בעיקר מפני שהוא הבין מה לואיס פרננדז דורש ממנו: לשחרר מהר את הכדור, לנוע לשטחים מתים, להימנע מאופסיידים מיותרים והכי חשוב לא לשחק באנוכיות מוגזמת. השער ה-12 שלו בעונה הוא רק בונוס על חשיבה נכונה.

ישנם שני סוגים של חלוצים: כאלה שכובשים המון, אבל לא משפיעים על הקבוצה שלהם, כמו עופר שטרית בזמנו, וחלוצים של קבוצה גדולה, שמשפיעים על המשחק בלי קשר לתפוקת השערים. עד היום סברתי שאסולין שייך לאסכולה הראשונה. אתמול בטדי עלו בי מחשבות חרטה ראשונות, במיוחד לאור ההשוואה לארבייטמן, אותו שוקלת בית"ר להחזיר בעונה הבאה.

2. בית"ר לא נתנה אתמול משחק יוצא דופן באיכותו, אבל שוב הוכיחה כי היא מתחילה להפנים את המסרים החשובים של לואיס פרננדס: קבוצה גדולה מתחילה קודם כל בהגנה, משחקים גדולים מנצחים קודם כל בהגנה. האחראי העיקרי לכך הוא איגור מיטרסקי, הבלם המקדוני האלמוני יחסית, שלא הגיע לבית"ר מקבוצה בכירה או מליגה אטרקטיבית, בניגוד ללרואה, אגאנסו ופבריס פרננדס, אלא דרך מבחנים. במשחקים המועטים שלו מגלה מיטרסקי המון חוכמת משחק, טיימינג, טכניקה ורעב להצלחה, שמחפים על האיטיות שלו. אולי כדאי לבית"ר לחכות קצת לפני שהיא מחתימה את שמעון גרשון.

הולך ומידרדר: יעקב שחר וניר דוידוביץ'

1. הפסד אחד, שלא קובע כמעט כלום לקבוצה שלו, ויענקל'ה שחר שוב משתולל. שוב הוא יורד במחצית לחדר ההלבשה, שוב הוא שובר מנהיגות למאמן שלו, שוב הוא עולב בשחקנים שלו בסיום, ממש כמו בימים בהם מכבי חיפה לא זכתה שבע שנים באליפות. העיקר ששחר שיחק אותה קול בכל פעם שהזכירו לו בראיונות את ארקדי גאידמק, וטען בנון שלנטיות שהוא לא מפחד מאף אחד. נראה היה ששחר לא סופר את בית"ר ירושלים. אולי בעצם הוא חשש יותר מכולם? בעונה הבאה נדע אולי למה.

2. ניר דוידוביץ' הוא שוער מצוין, למרות השער שהוא ספג אתמול ולמרות הדברים שיעקב שחר אמר עליו בסיום. מצד שני, דוידוביץ' אולי שוער טוב יותר מקורנפיין, אבל לא בפער כזה שיגרום לבית"ר לוותר על השוער והשחקן הכי ותיק שלה, חלק מרכזי בזהות שלה. ברור למה, נכון?

3. ועוד משהו קטן על מכבי חיפה, הקבוצה הכי טובה בארץ גם אחרי המשחק בטדי, איך שלא תסובבו את זה. אם בכל זאת אתם מחפשים סימנים למהפך דווקא דרך משחק אחד (למרות שזה לא מומלץ, תשאלו את מכבי ת"א שגם ניצחה את חיפה), אם חשקה נפשכם במאבק רציני על האליפות אחרי שנתיים מתות, כדאי לכם לשים לב לבכיינות של מכבי חיפה על השיפוט והאגרסיביות הירושלמית. ככה לא מתנהגת אלופה גאה.

סחתיין: משפחת לוזון

אבי, עמוס, גיא, איציק ושאר הפמילייה, שהבטיחו בשבת את הישארותם, הוכיחו שוב כי מכבי פ"ת היא לא סתם קבוצה בליגת העל. לא בטוח שהרבה מועדונים היו שורדים את הקטסטרופה שפקדה את הקבוצה הקטנה אחרי שהגיעה לשיאה, עם עלייתה לשלב הבתים באופ"א. בלי קהל ותמיכה תקשורתית מאחור, בלי מאמן ושחקנים בעלי ניסיון במאבקי תחתית, לא היה חסר הרבה שהלוזונים יגמרו את העונה בליגה השנייה, ממש כמו הרבה קבוצות באירופה שהגיעו לשיאן ונשרו מיד ליגה.

אלא שמכבי פ"ת היא כבר מזמן מועדון לכל דבר, ולא רק קבוצה. יש לה דרך ומסורת, בעיקר בזכות הניהול וההכוונה של המשפחה הלוחמת, שעשתה כבר כמה ניסים ספורטיביים בשנים האחרונות. למרות העליהום הגדול, הלוזונים נתנו גב למאמן-דוד שלהם, לא נחו לשניה וחיזקו את הקבוצה בכל דרך שהיא, ובאו בשבת האחרונה של שכרם. מאזן גנאים, תלמד.

לכלכת: שחקני מכבי ת"א וטון קאנן

מדהים לקרוא בכל פעם מחדש אילו תירוצים מוצאים שחקני מכבי ת"א למפגן חוסר האיכפתיות וחוסר המקצוענות השבועי שלהם (בעילום שם כמובן). בשבועות האחרונים, במיוחד אחרי הפאדיחה מול מכבי פ"ת, הפארסה הגיעה לשיא חדש, כאשר אחד או שניים קשרו את העלבון לחוסר התקשורת עם טון קאנן ולכך שהמאמן ההולנדי לא אמור להמשיך בעונה הבאה. פאתטיים. לא רק שאותם פחדנים מביישים את המקצוע שלהם, אלא גם ובעיקר את החולצה הצהובה, שפעם היתה היוקרתית במדינת ישראל, סמל לנחישות ומצוינות בלתי מתפשרת. פעם.

לא ברור מדוע טון קאנן ממשיך להתעקש ולהישאר בקן הצרעות הזה, שמו הטוב הוכתם כמעט כליל. נכון שאף מאמן לא יכול היה להצליח עם שחקנים בעלי מנטליות כזאת (לגבי היכולת עוד אפשר להתפשר), אבל גם ההולנדי לא נקי מאשמה. התוצאות שלו גרועות מאלו של ניר קלינגר, כך גם היכולת של הקבוצה. קאנן חתום על אחד החודשים הגרועים בהיסטוריה של מכבי ת"א, כולל כמובן התבוסה לעכו. מתברר שהקוסם מהטדי, שפוטם של העיתונאים והאוהדים הישראלים, עבד לתכתיבי דעת הקהל, אינו עילוי כפי הציגו אותו.

מדברים במספרים: לופא קדוש ומאזן גנאים

לופא קדוש הביא לבני סכנין את כל 22 הנקודות שלה, אחרי שקיבל לידיו קבוצה מפורקת, עם סגל חסר מהות מקצועית, שלא הוא הגה. הכתובת היתה על הקיר עוד בקיץ: ליגה לאומית, הרבה באשמת האיש שזרק את אייל לחמן והביא את מומי זפרן, שריף מאזן גנאים. במינימום זמן, קדוש עשה את המקסימום ונתן תקווה מחודשת לסכנין. חבל רק שגנאים, האיש שמחזיק את בני סכנין, שוב לא נתן גב למאמן שלו, כפי שנהג עם לחמן, וויתר על קדוש רק משום שהוא צבר בסיבוב השלישי נקודה אחת פחות ממכבי חיפה.

האם אחרי שלוש שנים בליגת העל גנאים לא הבין עדיין שגם לבני סכנין מותר להיכנס למשבר זמני? השאלה רק איך נוהגים בזמן הזה: כמו אבי לוזון או כמו אלי זינו. ככל שהזמן חולף, ההתנהלות של גנאים דומה יותר לזו של זינו. אם בני סכנין תרד ליגה העונה, גנאים יהיה האשם העיקרי.

מקשקשים

"פרננדז מאמן ענק" (ארקדי גאידמק שוב הופך את עורו)

"לשחקנים אין עמוד שדרה" (טון קאנן מתקשה לראות את הדבשת שעל גבו)

המחזור הבא: הפועל ת"א – בית"ר ירושלים, הפועל כפ"ס – נצרת עילית

רק בישראל קבוצה שנמצאת במקום האחרון, עם שתי רגליים בליגה הלאומית, זוכה למחמאות על ניצחונות בגרבג' טיים, כשאף אחד כבר לא מצפה ממנה לכלום והלחץ רחוק ממנה כמו ליגת העל. מבחינתה של הפועל כפ"ס, הקבוצה הכי נאיבית בישראל, עדיף שהעונה היתה מסתיימת בשבת, אחרי הניצחון המקרי על הפועל ת"א. אם מישהו בכפ"ס חושב אחרת, מומלץ לו לנצח בשבת את נצרת-עילית, במשחק שאולי יכול לקבוע משהו לקבוצה. בואו נראה אותם מתפקדים תחת הציפיות המחודשות.

למחרת תגיע לבלומפילד עוד קבוצה לא ממש יציבה, בית"ר ירושלים, לפגוש מועדון לא יציב, הפועל ת"א. אם לואיס פרננדז רוצה לתת חותמת אמיתית למהפך המנטלי שהוא חולל בקבוצה, אין כמו ניצחון בבלומפילד, איצטדיון ממנו בית"ר לא חזרה עם ניצחון מאז העונה ההיא עם אלי גוטמן, כדי להראות זאת. הפועל ת"א היא האנטיתזה האידיאולוגית לבית"ר ירושלים ורק ניצחון חוץ מולה יסמן תחילתו של מהפך בירושלים. מצד שני, קשה להאמין שקשטן יספוג הפסד ביתי שני ברציפות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully