בדרך לפיינל טו

1. כל השנה מכינים אותנו לקראת הפיינל פור. אל תתייאשו משלושים ושלושה המחזורים, מרגיעים אותנו, בסוף הדרך מחכים לכם שני ערבים שלא ישכחו. אמנם מוקדם לקבוע כבר אחרי המחזור ה-18, אבל המשחקים האחרונים מספרים שמכבי ראשון לציון ועירוני נהריה הן אולי קבוצות כדורסל לא רעות, אבל הן חסרות יכולת אמיתית לדגדג את שתי הגדולות ברגע האמת.

החבורה של אבי אשכנזי הפכה בחודש האחרון לתלויה באופן מוחלט ברמת האתלטיות, הגמישות והריכוז של אלוין יאנג. הנחישות וההקרבה בה התייצבה קבוצה שלמה מאחורי הסקורר שלה מעוררת הערכה, אבל הפכה אותה לכזו שלא מוצאת את תשובה ליום שחור שלו. עודד קטש, עם מאזן של שתיים משתיים מאז החליט לחזור לגליל, נראה פתאום כמו מיני-קוסם.

גיא גודס והכתומים נכנעים לאחרונה למספרים של עצמם. מאז הניצחון על מכבי תל אביב נראה כאילו הם התאהבו בסופרלטיבים שהרעפנו עליהם בתקשורת, ואיבדו את הקצב, ובעיקר הרעב, שכה אפיין אותם. אליצור אשקלון, קבוצה שרק לפני שלושה שבועות התבוססה במשבר מקצועי והשבוע התעסקה על גבי המדיה בסוגיית המשכורת של ברנדון קורץ, סופרת כבר שלושה ניצחונות רצופים. משום מה זה מריח כמו מכבי מול ירושלים בגמר.

2. יעקב ג'ינו, מאמן בני השרון, נראה במשחקים האחרונים כמי שגילה את הפיתרון לסגל הקצר שלו. כמו לפני שנתיים, גם העונה בנה מאמן העתודה קבוצה עם רביעיית זרים דומיננטית וספסל קצר. אבל ג'ינו הפך למומחה למתיחת שמיכות עד הגודל המתאים: הוא משאיר בכל שבוע שחקן חמישייה על הספסל, נותן צ'אנס גדול למישהו מהצוות המשלים, ומרויח חצי שפן ושחקן מרכזי אבל טרי בדקות ההכרעה.

בזיסמן הוא פתח עם אדם הרינגטון וגיא פניני על הספסל, והרויח את ניצן חנוכי שזכה לאשראי בפתיחה והחזיר בשמונה נקודות חשובות ברבע הראשון ומשחק לחימה. הרינגטון, שמהרגע שעלה לא ירד מהפרקט, קלע 29 באחוזים טובים למרות 7 איבודי כדור, ופניני, שקיבל רק 14 דקות משחק, היה כהרגלו האיש שקובר את השלשה הקריטית. גם ביום בינוני של אוניקווה וחלש של סיסה, הצליח ג'ינו לשחק עם השמיכה הקצרה שלו, שהספיקה לו להניף יד בשמחה עם הבאזר.

3. עירוני רמת גן היא היום הקבוצה המתוסכלת ביותר בליגה. זה כבר משחק בית שני שהעולה החדשה מצליחה להגיע להארכה ומתרסקת בה בגלל העייפות, ובהתחשב בסגל הצעיר שלה האכזבה המצטברת עלולה להפוך לכדור שלג.

טומי אדאמס תרם 25 נקודות, חרף העובדה שלחבריו החדשים לקח כמעט רבע שלם לגלות שהוא קיים, אבל העובדה שלא ירד מהפרקט לאורך 45 הדקות, על אף שרק נחת בארץ, מדגישה את הבעיה של דני פרנקו בעמדה שלו. ג'ייסון גרדנר ממשיך להיעלם לפרקים ארוכים מדי, טונג'י אוואג'ובי ממשיך להיות דומיננטי רק בצד ההתקפי (ביצע עבירה ראשונה במשחק רק בהארכה) וקי מדיסון הוא סוג של מילכוד 22: מצד אחד פורוורד לא חכם שמיידה שלשות ברבע הרביעי כאילו היה רג'י מילר, מצד שני האיש היחיד שמסוגל לחסום זריקה בצד השני.

איתי לב היה בתחילת העונה הקלף המנצח של רמת גן. אבל החוצפה החיובית, האחריות ובעיקר הנקודות היו ואינן, וההססנות שלו (בלי קשר לפציעה) צריכה להדאיג מאוד את האנשים בזיסמן, שתלויים כל כך באנשי החמישייה שלהם. עם שישה ורבע שחקנים (המחליף איתי גרינבוים נתן תפוקה נהדרת) יהיה להם קשה לשרוד עד יוני.