קבוצה שווה

במכבי ת"א הקפידו לא לדבר על ההפרש לפני המשחק, אחרי שלפני שלושה שבועות הפסידו 90:75 במדריד, וידעו שניצחון בהפרש גבוה מ-15 יקפיץ אותם למקום הראשון. אבל בשניות האחרונות הפער עמד בדיוק על 15, וההתקפה האחרונה יכלה לעשות את ההבדל, רק שהכדור הלך לאיבוד, בהמשך ישיר למשחק מפוזר ובינוני, והתוצאה הסופית שמרה על סטטוס קוו, עם ניצחון 58:73, הפרש זהה למשחק הראשון בשלב הטופ 16. כעת לשתי הקבוצות מאזן זהה של שלושה ניצחונות והפסד בודד, ולאף אחת אין יתרון בבית פנימי. פירוש הדבר הוא שהפרש הסלים עשוי לקבוע מי תסיים ראשונה. ההפסד של קלימאמיו בולוניה לאולקר (84:80) פירושו שמכבי וריאל נמצאות כנראה ברבע הגמר, והשאלה כעת היא מי תסיים ראשונה.

המשחק החל לפי הקצב של המדרידיסטים. ההתקפות היו ארוכות, ההגנות היו חזקות, והיה מחסור מתמיד במתפרצות. במחצית ירדו הצהובים בפיגור 36:33, ולאור היכולת החלשה של סולומון (סיים עם 10 נקודות, 0 מ-7 מהשלוש) וכושר הקליעה הירוד של פארקר (8 נקודות ב-3 מ-7 מהשדה), היו לפיני גרשון לא מעט סיבות לדאגה.

אבל מעט אחרי ההפסקה הכניס גרשון למגרש את שרון ששון (16 נקודות, 4 מ-6 מהשלוש), ששיחק היטב כבר במחצית הראשונה. כשוויצ'יץ' על הספסל, למכבי היו ארבעה קלעים על הפרקט וגבוה אחד, שלא איפשרו להגנה של מאליקוביץ' לסגור את מכבי. גם באסטון התרוצץ והיה דומיננטי, עם 20 נקודות ו-8 ריבאונדים. מנגד, ההתקפה של ריאל לא עלתה מחדרי ההלבשה והייתה מזעזעת, כשראקוצ'ביץ' מיידה לבנים מאחורי הקשת ופוגע רק ב-2 מ-9.

מכבי ת"א בעידן גרשון מנצחת את רוב המשחקים שלה בהתקפה, אבל מול מדריד בהיכל נוקיה היא הראתה שיש בכוחה גם לחפור, להרביץ ולכתוש בדרך לניצחון. הספרדים פגעו רק ב-33 אחוזים מהשדה אל מול ה-47 של התל אביבים, וגם במסגרת הריבאונד היתרון היה בצד הצהוב, תופעה נדירה ביותר העונה - 27:32 למכבי. למרות יום קליעות בינוני, אנתוני פארקר תרם רבות לניצחון, עם 13 ריבאונדים ו-5 אסיסטים.

רשימת הקלעים:

למכבי ת"א: באסטון 20, ששון 16, סולומון 10, שארפ 9, פארקר 8, וויצ'יץ' 7, ארנולד 3. מכבי קלעה ב-21 מ-38 משתי נקודות וב-7 מ-21 מהשלוש.

למדריד: רייס 14, סקיילס 11, ראקוצ'ביץ' 10, ג'לאבלה 7, המילטון 7, בולוק 4, סונקו 3, הרוול 2. ריאל קלעה באחוזים מחרידים: 13 מ-36 מהשתיים ו-7 מ-24 משלוש.

רבע 1: 14:22 למכבי ת"א

המשחק נפתח עם הגנות מעובות והתקפות מהוססות, כשאף אחת מהקבוצות אינה מצליחה להיכנס למשחק ולהניע את הכדור ביעילות. באסטון פתח באגרסיביות, אבל דווקא כשירד לנוח לכמה דקות, ג'יימי ארנולד סידר לשארפ שלשה פנויה שנתנה למכבי ת"א יתרון 8:13. סולומון קצת זייף בהגנה, אבל הנחישות של הצהובים שמרה על היתרון עד סוף הרבע.

רבע 2: 33:36 לריאל מדריד

מדריד פתחה את הרבע עם הידית של ג'לאבל, הגנה רצחנית ומשחק איטי, כשגול טנדטינג הקנה את שני הסלים הראשונים של מכבי, שלושה אם סופרים את האחרון ברבע הקודם. סולומון לא הצליח לנהל את המשחק, והפער התקזז ל-25:26. אחרי כמה דקות של משחק מפוזר, ראקוצ'ביץ' עלה מעל באסטון כדי להעניק לריאל את יתרונה הראשון במשחק, והקשיחות הספרדית אל מול האימפוטנטיות של הספסל הצהוב איפשרה לה לרדת להפסקה עם יתרון 33:36.

רבע 3: 46:54 למכבי

גרשון העלה את שרון ששון בחמישייה בפתיחת המחצית עקב הפציעה של בורשטיין ושלוש העבירות של שארפ, אבל מי שהמשיכו להכתיב את הקצב הסופר איטי היה מאליקוביץ' וריאל. כשבאסטון ו-וויצ'יץ' על הספסל, הצליח פיני להזיז קצת את העניינים, לרוץ למתפרצות, ולפתוח את המשחק עם שלשות של שרון ששון. בסוף הרבע 46:54 למכבי.

רבע 4: 58:73

ראקוצ'ביץ' המשיך להשליך לבנים מאחורי הקשת ותקע את ההתקפה של קבוצתו פעם אחר פעם. וכשלא הוא הלך עם הראש בקיר, תמיד היה שחקן אחר בשחור שידע לדחוף את הצהובים קדימה. שלשה של שארפ ועוד שתיים של ששון השכיחו את המשחק הצמוד והעניקו יתרון 52:66, מה שאיפשר כבר להתחיל לחשוב על ההפרש. סולומון המשיך ביכולת המזעזעת שלו עם החטאה מספר 6 מאחורי הקשת, וגם אחרי שירד לספסל המומנטום של המכבים נעצר. במהלך האחרון פארקר חדר דרך קו הבסיס, מסר לוויצ'יץ', אבל זה איבד את הכדור.

פיני גרשון, כהרגלו, רצה לתת קרדיט לבורא עולם על מהלך משחק היורוליג. "הכל בידי שמיים", הסביר. "אנחנו לא קובעים כלום. מה שהיה צריך לקרות קרה ומה שצריך לקרות יקרה. שום דבר לא היה תלוי בי היום. היה לחץ, בגלל שמשכנו את המשחק יותר מדי והגענו לזריקות קשות בסוף השעון. זה הכניס את השחקנים ללחץ ואותי לג'ננה. מה שעשינו היום לא קשור בכלום למה שעשינו במהלך השבוע. שמרנו את ריאל מצוין וסגרנו אותם. אם השחקנים גמרו היום בלי לחטוף זפטה, אז הם יצאו מזה בשלום". על סולומון, שחטף מגרשון צעקות כשהוחלף בסיום, אמר: "אם הוא היה חוטף את השמאלית הוא לא היה מתעורר שבוע"

על שרון ששון, שחגג היום יומולדת 27, היו לו מחמאות. בערך: "הוא עשה מה שהוא יודע כולל שתי חדירות. הוא גם שמר כמו שצריך. כשניקולה לא פורח, מישהו מהגבוהים צריך לבוא ולתת משחק טוב. היה לו משחק אחד שבו הוא שילם את החצי הראשון של המשכורת שלו, עכשיו הוא שילם את החצי השני".

כשגרשון נשאל אם ייתכן כי ארקדי גאידמק יגלה כעת עניין גם בששון, אמר המאמן: "בסוף גאידמק יבוא למכבי. הוא רוצה את כולם, אבל יותר קל להביא בן אדם אחד מאשר כולם יבואו אליו".

חתן השמחה עצמו, שרון ששון, דיבר כמו עוד בורג במערכת: "היה משחק גדול. ההגנה הכי טובה ששיחקנו השנה. בתקופה האחרונה אני מרגיש טוב, פיני שיחק עליי, וזה כיף. כל עוד יש בקבוצה שחקנים כמו אנתוני, וויל וניקולה, אני אמשיך להישאר פנוי".

מי שלא היה חלק מהחגיגה הוא וויל סולומון, שישב מדוכדך בחדר ההלבשה ונראה על סף דמעות. וויל לא ממש רצה לדבר על המשחק, וכשנשאל לגבי ששון הפטיר איזו קלישאה או שתיים על משחק קבוצתי ושמר על פרצוף ט' באב. המראיין התעניין אם הוא כועס או עצוב וסולומון ענה: "אני לא רוצה לדבר יותר, סיימתי עם הראיון הזה".