פיני נגד ירושלים

עולם הספורט, גם זה הישראלי, כבר ידע בשנים האחרונות מעבר של סמלים ספורטיביים ליריבות מושבעות. בעידן הכסף הגדול והרצון לייצר תארי אינסטנט, אין פלא שהמסקנה של ארקדי גאידמק מההפסד למכבי תל אביב בגמר הגביע הייתה להביא את פיני גרשון לבירה. עם זאת, מערכת היחסים העכורה בין המאמן לקבוצה הירושלמית, שצמקורותיה בפיטוריו מהקבוצה בה זכה בגביע הראשון שלו (ושלה), עלולה להקשות על המעבר של גרשון לבירה, למרות הכסף הגדול.

ירושלים הפכה בעשור האחרון לשנואת נפשו של גרשון, ופיני, כידוע, אף פעם לא שומר בבטן. כשירות לגולשינו הנאמנים ולמר ארקדי גאידמק, לפניכם כמה מהציטוטים הבולטים של המאמן נגד האקסית בעשור האחרון.

"אוהדי הפועל ירושלים יושבים עכשיו באמבטיה, מפליצים ומדמיינים שהם בסירת מירוץ", אמר גרשון בראיון לתככנית "אחד על אחד", מספר ימים אחרי שלקח אליפות ראשונה עם מכבי בעונת 1998/9, אף על פי שהאדומים נהנו מיתרון ביתיות. מעל הסדרה ריחף המפגש החשאי בין רדיסאב צ'ורצ'יץ' ומוני פנאן ("פרשת הפיצה")

גרשון, שנתפס בקיץ 2001 בהתבטאות גזענית כנגד השחקנים הזרים (נאום המוקה המפורסם), סיפר מספר חודשים אחר כך לעיתון תל אביב את דעתו על הקבוצה שנפרדה ממנו: "יש לי הרבה מה להגיד על מה שעושים בירושלים. שנאה לא תקדם את הכדורסל הישראלי. לחנך את האוהדים ואת הילדים רק לקלל ולשנוא, זה לא יקדם את הכדורסל. גם לחיות מגימיקים זה לא מקדם את הקבוצה שלך. אני לא יודע אם הפועל ירושלים התקדמו בחמש השנים האחרונות או הלכו אחורה. הם השקיעו יותר כסף, אבל לא נעשו יותר טובים. תחלופה של מאמנים ושחקנים לא עוזרת לך להיות יותר טוב".

בראיון משותף ב"מעריב" עם מאמנה הנוכחי של ירושלים, ארז אדלשטיין, לקראת פתיחת עונת 2003/4, התנדב גרשון לעזור לקבוצה מהבירה: "אני מסתכל על האנשים שנמצאים שם ומתפלא על הספונסרים שנותנים כסף. בחמש שנים הם ביזבזו 15 מיליון דולר, אולי יותר. אם היו עובדים נכון הם היו אלופים. יכול להיות שכל המאמנים שם טעו? שכל השחקנים לא טובים? שהקהל לא טוב? אולם לא מספיק ביתי? יש שם הכל. כנראה שמישהו טועה, והוא ממשיך לטעות. אין שם בניה לאורך שנים. אם אין מאמנים בירושלים, שיקחו מת"א, סך-הכל 50 ק"מ".

ירושלים דווקא הסתדרה בצורה סבירה עם מה שיש, וזכתה באותה עונה בגביע יול"ב. את גרשון זה לא הרשים במיוחד, ומיד לאחר הניצחון בחצי גמר היורוליג על צסק"א הוא מיהר למיקרופון וזעק: "הלו, זה יורוליג, רמה אחרת. פה זה לא יול"ב קאפ או צ'מפיונס קאפ, שמוכרים כרטיסים ב-20 דולר". הציטוט הוליד את שיר האוהדים "מה זה יול"ב קאפ" (לחן: עממי).

מעט לאחר מכן, אחרי הזכיה ביורוליג, אמר גרשון לעיתון "תל אביב": "בוודאי שיש לי משהו נגד הפועל ירושלים, ואני חושב שאני צודק. אני שיניתי הרבה בגישה הווינרית שלהם. עד שבאתי הם היו יורדים משער הגיא עם 20 נקודות בשק. תספרו את הנקודות שלהם בשנה לפני שבאתי ואחרי שבאתי, וגם זכיתי איתם בגביע הראשון. ולמרות הכל, היום האוהדים שלהם עשו אותי מושא לשנאה שם".

גרשון לא מבין כנראה מדוע האוהדים באדום שונאים אותו, ואולי בשל כך הוסיף השנה לרפרטואר עוד כמה משפטים שהעלו את חמתם של הירושלמים. "ירושלים היא כמו פורץ שמנסה לגנוב אליפות", הוא אמר בהתייחסות להחלטת מנהלת הליגה לזנוח את שיטת הפלייאוף ולעבור לפיינל פור. בסיבוב הראשון של העונה הצליחה מכבי לצאת ממלחה עם ניצחון דרמטי 98:100, למרות יום קליעות מטורף של המארחת. "הרגשתי כמו יהודי במדינה של מוסלמים", התייחס המאמן לקהל האדום, שבתגובה התייצב למשחקים הבאים של קבוצתו עם כאפיות.

גרשון עשוי עוד להתמודד עם ירושלים על תואר האליפות העונה, והוא שכח כנראה את המשאבים העצומים של קבוצתו לאור כניסתו של האוליגרך האדום לכדורסל הישראלי. "לשחקנים שלי יש נשמה. כנראה שכסף זה לא כל מה שצריך. החליפות והארמאני היו בצד של ירושלים", אמר אחרי גמר הגביע.

לפני שהגיע למכבי תל אביב, הירבה פיני גרשון לברך בכל הזדמנות גם את האלופה הנצחית, מה שלא מנע ממנה לצרף אותו לשורותיה. האם זה מגדיל את הסיכוי שגם גרשון ילבש חליפה יקרה בירושלים בעונה הבאה?