בלק אאוט

מוראל גבוה אחרי ההצגה מול רומא, שליטה ברמות הדציבלים ביציע (למרות שיוויון יחסי בכמות הקהל משני המחנות), חמישה ימי מנוחה בניגוד לשניים וחצי ברוטו של מכבי, וסגל עמוק ומגוון מול מכבי של שישה וחצי שחקנים. בין הפועל ירושלים לגביע היסטורי עמדו כל התנאים לנצח את המכבי הכי נוחה שאפשר לבקש, אבל החבורה של ארז אדלשטיין כשלה כמו תלמיד שלמד למבחן יותר מדי עד שנכנס לבלק-אאוט.

האדומים התחילו דווקא על פי הטקטיקה של ארז. הם הלכו פנימה כדי לסחוט עבירות, צופפו את הצבע בהגנה, והשאירו את הבמה להצגת יחיד אינדיבידואלית להרגיז של וויל סולומון. אבל דווקא עבירה שניה מהירה של מייסיאו באסטון החזירה כהרף עין את ירושלים להרגלים הישנים שלה, כשעל הדרך בוחר אדלשטיין להוריד לספסל דווקא את מריו אוסטין, שנראה כיחיד שנכנס לעניינים.

פיני גרשון, עם הסגל הקצר ביותר שהעמידה מכבי אי פעם בקרב על תואר, ניהל תחנת חילופים בחשבוניה, והצליח לשמור על הסגל הסופר-מצומצם שלו טרי וחף מבעיית עבירות (עומרי כספי בן ה-17.5 נכנס לחילופי הגנה, כמו בכדוריד). הריצה של הצהובים התחילה בשלשות של שרון ששון ודרק שארפ, שצלפו שוב ושוב מאותה פינה כאילו לא מדובר בשניים מקלעי השלוש הטובים במזרח התיכון. כל זאת ביום בינוני עד חיוור של באסטון ו-וויצ'יץ'.

ירושלים ניסתה לחזור אחרי ההפסקה עם שלוש שלשות, אבל מכבי הגיבה במבול משלה כשאפילו באסטון מגלה שהוא ידית. במצב של 23 הפרש לצהובים התעורר הוראס ג'נקינס, שניצל את העובדה שמכבי נפלה מהרגליים כדי להריץ את ירושלים ל-7:21. אבל גם שתי שריקות מעוררות מחלוקת מצד השלישייה באפור (הגולטנדינג שנשרק לגג של אוסטין על סולומון היה מוצדק, אבל העבירה על טפירו היתה צריכה להישרק) לא יכולות להוות תירוץ לאיבוד העשתונות של ג'נקינס וטפירו כשהמומנטום היה כולו אדום. טפירו, עם הופעה בינונית מינוס ושני איבודי כדור קריטיים בסיום, הפך לגיבור הטרגי של האדומים.

מכבי הראתה שוב שביצי הברזל של שארפ ופארקר וניהול המשחק של פיני גרשון יכולים למתוח גם את השמיכה הקצרה ביותר, ושמרה על הגביע למרות הפאשלות בבניית הסגל בתחילת העונה. ירושלים תישאר עם הדיבורים על קאמבק שני תוך שבוע, ועם הקהל הנהדר שלה (שאגב, לא היה חלק ממסע הקניות של ארקדי גאידמק הקיץ).

מכבי תל אביב והפועל ירושלים היוו פלטפורמה נפלאה לערב גמר הגביע, וכל שנותר לאיגוד הכדורסל היה להבריק נעליים ולגהץ חליפות. חבל שבמסגרת לו"ז ההתארגנות לא הוקדשו דקה או שתיים להציץ באביזרים הנלווים: תמונת גביע היורוליג על כרטיס המשחק, העובדה שירושלים הופיעה כמנצחת הגמר של הערב בלוח משחקי העבר שבתכניה המהודרת (מזל שלא גילו לנו גם את התוצאה), והתבוסה המחפירה שנחלה בני השרון למכבי בגמר הגביע אשתקד (188:89), על פי אותה תכניה. אבל בערב אחרי ערב של מוסיקה בצהוב ובאדום מכמות קהל שמספיקה לרוב לעונה שלמה, נסלח להם על המבוכה.