האוסקר האלטרנטיבי

אחרי ליל האוסקרים בהוליווד, הגיע הזמן לגשת לסיפור האמיתי – לאוסקרים של וואלה! ספורט. נציע לכם את המועמדים שלנו, בשלל קטגוריות, ואתם תוכלו לבחור בין את הזוכים בטוקבקים. אחרי היוודע דבר הזוכים נשלח נציג מהמערכת לשוק על מנת לקנות פסלונים מתאימים, אותם נשלח בדואר רשום אל מעבר לאוקיינוס האטלנטי.

סאגת רון ארטסט:

יצירה הוליוודית לפי מיטב המסורת של הז'אנר. ארטסט מגלם באמינות רבה את דמות הנבל ההפכפך, שהצליח לעבוד עלינו למשך כמה רגעים ולגרום לנו להאמין שהוא בעצם בין הטובים. כך שהבקשה שלו לטרייד הגיעה כרעם ביום בהיר, ולאחר מכן סבלנו יותר מחודש של ספקולציות לגבי עתידו המקצועי והנפשי (החלק החלש של הסרט – ניתן היה להוריד שבועיים, לפחות, בעריכה). כיאה לרוח התקופה, בסיום הגיע טוויסט, כאשר הטרייד שעליו דובר לפני חודשים רבים ובינתיים נשכח, הפך מחלום למציאות – פז'ה סטויאקוביץ' בתמורה לארטסט. רק כדי להוסיף עוד קצת מתח לפני הכתוביות, ארטסט ניסה לחבל במהלך, העסקה נפלה ואז קמה מחדש לתחייה.

שאקיל אוניל וקובי בריאנט:

סרט מרגש סוחט דמעות. גברים ימצאו בו אקשן, שיתוף פעולה שהפך ליריבות מרה ושנאה יוקדת. נשים יאהבו את הסיום קורע הלב, שבו האויבים הנצחיים נופלים איש לזרועות רעהו בזמן צפיית שיא במרכז המגרש לכל תשואות הקהל. הילדים ישמחו לראות בו כוכבי על, וההורים יקחו אותם לאולם הקולנוע בשביל מוסר ההשכל. סרט לכל המשפחה, הוליווד במיטבה.

ההתפרקות של הרוקטס:

במערכת וואלה! ספורט סומנה יוסטון כיריבה שתאיים על ההגמוניה של סן אנטוניו במערב, אולם התסריט לקח אותנו למחוזות אחרים דווקא, דכאוניים יותר. מדובר בסרט בעל מאפיינים מורבידים בדומה לסדרת המופת "עמוק באדמה", כאשר טרגדיה אחרי טרגדיה נופלת על קבוצת הרוקטס. הדמויות המרכזיות מתקשות להתמודד עם הקשיים שבדרך, וצועדות אל עבר סוף עצוב שבלתי אפשרי להישאר כלפיו אדישים. בקיצור, הכינו את הממחטות.


דארקו מיליצ'יץ' עובר דירה:

הסרט הזר היחידי ברשימה. סיפור על עלייה מטאורית שאחריה קריסה טוטאלית אל תהומות הנשייה, איבוד כיוון, שקיעה בניהיליזם. השפעת הקולנוע הצרפתי ניכרת בכל צעד ושעל. ואז הגיבור, דארקו, הבחירה מספר 2 בדראפט 2003, נשלח משום מקום מדטרויט לאורלנדו, שם מתחיל להראות ניצוצות וסימני חיים, אבל בו בזמן מספיק להתבכיין על דקות משחק כבר אחרי שני משחקים במדי המג'יק. לסרט הזה צפוי המשך, ללא ספק.

לארי בראון מאמן את הניקס:

ליהוקו של האיש בעל פני האבן, בראון, כדמות הקומית המרכזית בסרט הזה, הייתה פשוט הברקה. הוא נפלא בתור המאמן הכל יכול, כל כך כל יכול שהוא גם יכול לשכוח איך לאמן.

איזיאה תומאס מנהל את הניקס:

נציג נוסף לניו יורק, ששולחת את שתי הקומדיות הפייבוריטיות לפי כל סוכנויות ההימורים. כאן מדובר בקומדיית טעויות מהזן הנמוך והוולגרי ביותר, אבל מה – מצחיקה רצח. מי שאוהב הומור בריטי דקיק שתופס אותך לא מוכן, הסרט הזה לא בשבילו. תומאס הוא שלומיאל שבדרך פלא קיבל את תפקיד נשיא המועדון המכובד בתפוח הגדול, וכל מה שהוא מנסה לעשות הולך לו הפוך. מה שמשעשע במיוחד היא העובדה שקהל הצופים יכול לראות מקילומטרים איך כל מהלך ומהלך עתיד להשתבש ולהתפוצץ לו בפנים, אבל תומאס שלנו ממשיך בשלו, ומרוב צחוק עושה לנו כאב בטן.

בחירות הדראפט של אטלנטה ויוטה:

בילי נייט, הג'נרל מנג'ר של ההוקס, ידע שהדבר שהוא זקוק לו הוא רכז. הוא גם ידע שיש לו בקבוצה כבר כמה גארדים-פורוורדים שתופסים את משבצות 2-3-4. אז מה הלך ועשה הגאון הקומי? ויתר על כריס פול בדראפט ולקח בבחירה השנייה דווקא את מרווין וויליאמס. והקטע המצחיק באמת הוא העובדה שנייט צריך לשבת ולראות את הרוקי שלו מתייבש על הספסל ורב עם המאמן בזמן שפול סוחב את ההורנטס לפלייאוף ומציג תכונות של מנהיג ואזרח למופת. הג'אז לקחו רכז בבחירה השלישית, אבל את דרון וויליאמס במקום פול. מיועד רק למי שאוהב קומדיות אכזריות.

מאנו ג'ינובילי:

ג'ינובילי אמר לא אחת שהוא שואב השראה מהאנשים שקדמו לו, פלופרים כמו ולאדה דיבאץ' למשל, וגם אחד שמשחק איתו בקבוצה, רוברט הורי שמו. הארגנטינאי יודע להתעופף באוויר אחרי כל מגע מתחת לטבעת, ונותן לידיו דרור לנוע לכל עבר בצורה מרשימה שגורמת לכל שופט להצתמרר ולשלוח מיד את ידו אל המשרוקית. למי שתוהה, הגארד המוכשר אינו חד מימדי, ויודע להשתמש בכישורים שאלוהים העניק לו בשני צידי המגרש.

האוהד שקיבל מקווין גארנט כדורסל לפנים:

לפי מסורת ארוכת שנים בעולם הכדורגל, אוהד המינסוטה טימברוולבס, ששמו שמור במערכת, ידע כיצד להשהות את אפקט הכאב, שמתגבר אט אט עד כדי שיתוק וצורך בפינוי. הכל החל במשחק של הוולבס נגד הגריזליס. נשרקה עבירה כנגד גארנט, וזה השליך את הכדור הצידה בתסכול. אמה-מה, הכדור הגיע ליציע ולפניו של אוהד מקומי. כולם ראו שכדור לא היה חזק ובטח שלא מכוון, אבל אותו אוהד ישב בהלם ושמר על פוקר פייס (או שמא היו אלה פנים של אדם שנמצא במצב של פוסט טראומה). הוא התעלם מההתנצלויות של גארנט, ודקות ארוכות אחר כך איבד לפתע את יכולתו לעמוד או ללכת. כוחות הצלה הגיעו כדי לפנותו על אלונקה, לקול שריקות בוז של הקהל. כמו שקורה לא אחת, הצופים לא ידעו להעריך את ההופעה, אבל מזל שהמבקרים ומערכת וואלה! ספורט נמצאת כאן כדי לזהות כשרון שכזה.

קרלוס בוזר:

בוזר כבר קיבל תשבוחות על יכולת המשחק שלו בקליבלנד, שם הצליח לגרום למועדון הקאבלירס להאמין שהוא מתכוון לחתום מחדש אם רק ישחררו אותו מהחוזה. מיד כשזה קרה הוא ברח ליוטה. אבל מי כמו בוזר יודע שקל להתמכר לג'וק המשחק, והשנה, במדי הג'אז, הוא נתן הצגה שעומדת בסטנדרטים הגבוהים שהעמיד בעבר. ממש לפני פתיחת העונה הזו גילה קרלוס מתיחה קלה בשריר הירך האחורי. הפורוורד הוביל את כל המומחים הרפואיים של סולט לייק סיטי לחשוב כי מדובר בפציעה חמורה, ובכל פעם שניסה לחזור טען כי מצבו רק הידרדר. הוא חזר רק בפברואר השנה, וכיוון שאת סוף העונה שעברה החמיץ בגלל פציעה בקרסול, בוזר בעצם גרף משכורת של 10 מיליון דולר על ארבעה ימי פעילות בלבד, שכן היעדרותו נמשכה לא פחות מ-361 ימים. כל הכבוד.

ברנדי:

הופעה שנייה ברציפות לזמרת הסול ברשימת המועמדות. אשתקד היא הייתה כאן בזכות סצנות ההתלהבות שלה בכל פעם שארוסה דאז, קוונטין ריצ'ארדסון, קלע שלשה, והשנה היא מגיעה על גבי הפרידה קורעת הלב מהגארד המבואס של הניקס. אחרי שהשניים ביטלו את החתונה, הלכה ברנדי והחליפה את הקעקוע שנשא את שמו בקעקוע של חתול. עצוב.

מאשה לופאטובה קירילנקו:

בדיוק כשנראה היה שהרשימה סגורה, הגיעה לה מאשה וטרפה את כל הקלפים עם ההצהרה שלה שהיא מרשה לאנדריי היקר להתפרפר פעם בשנה עם אישה אחת שלא קוראים לה מאשה לופאטובה קירילנקו. בוואלה! ספורט יודעים לתת כבוד גם לסרטי פורנו.

קנדרה דייויס:

אשתו של אנטוניו דייויס דפקה הופעה ביציע וגרמה לבעלה, שעמד באותם רגעים על הפרקט במדי קבוצתו הקודמת, הניקס, לחשוב שהיא בצרה ושאוהד כלשהו תקף אותה. דייויס שעט אל היציע רק כדי לגלות שדבר לא קרה. יכול לקרות לכל אחת.

לינור אברג'יל:

עוד כניסה מאוחרת לרשימה. לינור, מלכת היופי לשעבר, הגיעה לניו יורק שם בחיר ליבה שרונאס יאסיקביצ'וס ביקש את ידה. היא לא תיתן לממסד לבוא בינה לבין האהבה (וחוזה של שאראס בשווי 12 מיליון דולר לשלוש שנים). השאלה כעת היא מה עדיף: שרונאס אברג'יל או לינור יאסיקביצ'וס.

קובי קולע 81 נקודות נגד טורונטו:

הפייבוריט הברור בקטגוריה הזו. קובי הציג במשחק נגד הראפטורס אפקטים שטרם נראו על המסך. מבול ג'אמפים מבחוץ, אינספור חדירות עד הטבעת, סבסובים, ניעור שניים ושלושה מגינים, ואפילו שני אסיסטים. אה כן, וגם ניצחון.

וינס קרטר מטביע על אלונזו מורנינג:

במשחק בין ניו ג'רזי למיאמי מוקדם יותר העונה, וינסניטי לקח כדור מהשלוש, דהר אל הטבעת, התעופף באוויר, נתקל בגופו החסון של אלונזו, הזיז את יד ימין אחורה, ואז המטיר עליו דאנק לפנים. אחת ההטבעות המרשימות אי פעם.

שאראס מוסר מאחורי הראש:

בעקבות לחץ של הלובי היהודי, של הקונגרס והסנאט, הכנסנו עוד נציג בכחול-לבן. היהודי הטוב יסי-קיי אץ רץ לו במתפרצת, הביט שמאלה לעבר שחקן התקפה שחיכה לו, שני המגינים הביטו יחד איתו, ואז הישראלי - אה, סליחה, הליטאי - שלח את היד לכיוון שמאל, אבל מסר עם כף היד דווקא ימינה לחבר לקבוצה שהגיע מאחור. שחקני ההגנה לא ראו מה נחת עליהם והמשיכו להביט לכיוון הלא נכון גם אחרי שהסל נקלע והאסיסט נרשם.